יקטרינה קורולקובה
יקטרינה אנטונובנה קורולקובה (באנגלית: Yekaterina Antonovna Korolkova; אוגוסט 1900-1950) הייתה אחות בבית חולים פסיכיאטרי, חסידת אומות העולם, שהצילה יהודים במלחמת העולם השנייה.[1]
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים
יקטרינה עבדה כאחות סניטרית בבית החולים הפסיכיאטרי שבעיר קולמובו הנמצאת באזור נובגורוד. היו לה שני ילדים - בת בשם יקטרינה ווסיליבנה, ילידת 1922 ובן בשם וסילי וסיליביץ', יליד 1926. אחת מחברותיה לעבודה, מיליה רייזיק, שהייתה יהודיה סייעת לרופא שיניים, גרה בסמוך למתחם בית החולים יחד עם בתה פרידה רבינוביץ' וסבתה של פרידה. אביה של פרידה שעבד כרופא פסיכיאטרי, הוצא להורג ב-1938 . הנאצים הוציאו את החולים מן העיר והשמידו אותם ובאופן זה פינו את מבני בית החולים על מנת שהסגל הקיים יטפל בשבויי מלחמה ובפצועים נאצים.
כשהסגל עבד בבית החולים, ילדי האחיות והרופאים שהו במתחם. בחורף 1941 כשירד השלג הראשון, הילדים יצאו לשחק בשלג ובמקום התפוצץ פגז. לילד אחד נערף ראשו, ילדים רבים נפצעו ובהם פרידה בת ה-8, שספגה רסיסים בשתי רגליה. באותו חורף, הנאצים ירו למוות בווסילי, בנה של יקטרינה, שכן חשדו שהוא פרטיזן.
בשל חששה של מיליה מגורלה ומגורל סבתה של פרידה והחשש שיעצרו על ידי השלטון הנאצי, בקשה מחברתה יקטרינה לטפל בבתה אם ייתפסו. מיליה והסבתא שולחו על ידי הנאצים ויקטרינה אימצה את פרידה וטיפלה בה עם שחרורה מבית החולים, כאילו הייתה הבת שלה. יקטרינה הטבילה את פרידה לנצרות, דאגה לה למסמכי לידה חדשים וכן לשינוי שמה לליובה קורולקובה בסיועו של כומר.
לכל אורך תקופת השלטון הנאצי בעיר, ורה ניקולאיבנה, אחייניתה של יקטרינה, שעבדה במטבח אצל הגרמנים, הביאה להן אוכל, שהיה חיוני להשרדותן.
בסוף שנת 1943, פרידה, יקטרינה ואמה של יקטרינה, נטליה מטבייבנה, הופנו יחד עם הצוות הרפואי למחנה ריכוז בשיאולאי שבליטא. שם שיכנו אותן במגורי החיילים והן שהו שם למשך כשלושה חודשים. לאחר מכן, יחד עם הצוות הרפואי במקום, הן הועברו לכפר יוניטקי במרחק 17 ק"מ משיאולאי בו שכן בית חולים רוסי לנכים ושם שהו עד להגעת הצבא הסובייטי.
ב-1944, לאחר שחרור ליטא בידי הצבא הסובייטי, השלוש חזרו לקולמובו.[2]
לאחר המלחמה
אחרי השחרור פרידה נשארה לגור עם אמה ואחותה של יקטרינה, נטליה מטבייבנה ואולגה אנטונובנה. יקטרינה נסעה לגרמניה והצליחה להשיב את בתה שנשלחה לעבודות כפייה בגרמניה. ב-1945 הגיע לביתה של יקטרינה דוד של פרידה. הוא ביקש לקחת עימו את פרידה ללנינגרד, אולם פרידה סירבה להיפרד ממשפחתה החדשה שטיפלה בה לאחר מות אמה. עם זאת, כאשר הדוד פריד הגיע בשנית, יקטרינה שכנעה את פרידה להצטרף אליו שכן היא שוכנעה שפריד יוכל לספק לה חיים וחינוך טובים יותר. פרידה שמרה על קשר עם יקטרינה עד שזו מתה ממחלת הסרטן. יקטרינה נקברה בנובגורוד בבית הקברות פיטרוב.[2]
בשנות ה-90 עלתה פרידה לישראל.[1]
הכרה והנצחה
ב-15 בנובמבר 1999, יד ושם הכיר ביקטרינה קורולקובה כחסידת אומות העולם. הטקס התקיים במוסקבה, בירת רוסיה. שמה של קורולקובה מונצח בקיר הכבוד בגן חסידי אומות העולם ביד ושם בירושלים.[1]
הערות שוליים
