יקותיאל אבן חסאן

יקותיאל בן יצחק אבן חסאן (הוצא להורג ניסן תשצ"ט / אפריל 1039) היה נדיב, איש הגות ומדע ובעל משרה בחצר המלוכה בספרד המוסלמית. ידוע כפטרונו של המשורר ר' שלמה אבן גבירול.

"בימי יקותיאל אשר נגמרו" - קינה לר' שלמה אבן גבירול על יקותיאל אבן חסאן, מתוך כתב יד מהמאה ה-19

שמו וזהותו

שמו המלא של יקותיאל ידוע לנו בעיקר מן הכותרות הערביות של שיריו של אבן גבירול המופיעות בכתבי-היד השונים. בכותרות של חלק מן השירים הוא מופיע כ'יקותיאל בן יצחק אבן חסאן' או 'אבו אסחאק אבן אבי חסאן'. לדעת החוקרים חיים שירמן ונחמיה אלוני 'אבן חסאן' היה כינויו הערבי (כֻּנְיַה). בכותרות ערביות אחרות מופיע השם 'אבן קפרון' או 'אלמתואכל אבן קברון'. שירמן ואלוני הראו כי 'יקותיאל אבן חסאן' הוא 'יקותיאל אבן קברון / קפרון'. שירמן סבר כי השם 'אלמתואכל' (או: 'אלמתוכל') הוא תרגום לערבית של שמו העברי 'יקותיאל'. השם 'אלמתואכל' הוא קיצור של הצירוף 'אלמתוכל באללה', שפירושו 'החוסה באל', כשם שהשם יקותיאל הוא למעשה צירוף המילים 'יקוה באל'. אלוני לא הסכים עם סברה זו. לדעתו סביר יותר שזהו כינוי שקיבל בשל תפקידו בחצר המלוכה. בנוגע לכינויים 'אבן חסאן' ו'אבן קברון / קפרון', הרי שאלוני מסביר, כי למשפחות של יהודי ספרד, שגרו בה עוד לפני הכיבוש המוסלמי, היו לעיתים שני כינויים או שמות משפחה: אחד עתיק יותר, שמקורו לטיני, והשני, חדש יותר, שמקורו ערבי. באותו אופן סבור אלוני, כי הכינוי 'אבן קברון / קפרון' הוא כינוי לטיני במקורו, ואילו הכינוי 'אבן חסאן' הוא כינויו הערבי של יקותיאל. היו שחשבו כי מדובר באישיות קראית ממשפחת ענן, אולם סברה זו אינה מקובלת בקרב החוקרים.

קורות חייו ודמותו

מעט מאד ידוע על יקותיאל אבן חסאן. הוא נזכר בעיקר בדיוואן (אנ') (ער') של אבן גבירול, וכן בספרו של משה אבן עזרא 'ספר העיונים והדיונים'.

המשורר שלמה אבן גבירול, בן חסותו של אבן חסאן, חי במשך תקופה ארוכה בעיר סרגוסה שבספרד, ויש המסיקים מכך שגם יקותיאל חי בעיר זו. שירמן הראה, כי מסקנה זו אינה מתחייבת בהכרח. אין זה מחויב המציאות שהמשורר ופטרונו נפגשו פנים אל פנים או שחיו באותה עיר. בשניים מן השירים שהקדיש לו אבן גבירול ישנם רמזים לכך שאולי נפגשו, אולם אי אפשר להסיק מכך על מקום מגוריו של יקותיאל, שכן ייתכן גם כי הקשר ביניהם היה באמצעות איגרות ששלחו זה לזה. רמז נוסף לכך שאולי מקום מגוריו של אבן חסאן היה בעיר סרגוסה, הוא העובדה שבשנת 1039 התרחשה הפיכה בעיר זו, וגם יקותיאל הוצא להורג באותה שנה. ייתכן שגם הוא היה מקרבנותיה של אותה הפיכה.

יקותיאל היה בעל משרה רמה בחצרו של שליט מוסלמי בספרד. לא ברור באיזה שליט מדובר, אולם יש המשערים שמדובר בשליט סרגוסה מהשושלת התוג'יבית יחיא בן אלמנט'ר (אנ') (ער') (בערבית: يحيى بن المنذر التجيبي المظفر بالله; שלט 1021–1029) או בבנו אלמנד'ר בן יחיא (אנ') (ער') (בערבית: المنذر بن يحيى بن المنذر معز الدولة التجيبي, المنذر الثاني; שלט 1029–1039), שנרצח על ידי אחד ממצביאיו במהלך ההפיכה בשנת 1039.

לא ידוע בדיוק באיזו משרה שלטונית החזיק אבן חסאן, אולם ככל הנראה הייתה זו משרה חשובה, שבזכותה יכול היה לפעול למען בני עמו ולהחלץ לעזרתם בעיתות מצוקה. משיריו של אבן גבירול ניתן ללמוד שיקותיאל היה בעל סמכויות שיפוט על בני עמו. אבן גבירול מכנה אותו בשיריו 'נגיד' ו'נשיא'. יש הגורסים כי הייתה לו משרת וזיר, בדומה לרבי שמואל הנגיד.

בנוסף להיותו איש עשיר ופטרונו של אבן גבירול, הרי שמהשירים שהקדיש לו בן חסותו אנו למדים כי מדובר היה באישיות משכילה, וככל הנראה היה מצוי בתחום הפילוסופיה. בנוסף לתמיכתו במשוררים, נראה שגם חיבר שירה בעצמו. במחזור מן העיר פאס מהמאה ה-15 מופיע פיוט ליום הכיפורים המיוחס למחבר בשם יקותיאל אבן חסאן, וגם האקרוסטריכון שלו (יקות[י]אל) מעיד על שמו של המחבר. סביר להניח כי מדובר באותו יקותיאל, שכן שם זה אינו שכיח, וגם מבחינת סגנון הפיוט אין זה מן הנמנע שנכתב במאה ה-11.

היחסים בין אבן גבירול ליקותיאל כפי שהם משתקפים בשירתו של אבן גבירול, היו יחסי תלות והכנעה של בן חסות ופטרון. אבן גבירול העריץ את יקותיאל והרבה לשבח את נדיבותו ומעלתו, כדוגמת מילות הקלס בשיר 'ואת יונה':

[...] יְקוּתִיאֵל, נְשִׂיא שָׂרִים וְרוֹזְנִים,

מְאוֹר עוֹלָם, יְסוֹד אַדְנֵי מְכוֹנָיו,

וְעַמּוּדֵי מְרוֹמִים בּוֹ נְכוֹנִים,

אֲשֶׁר כָּל רוֹזְנִים אֵלָיו מְיַחְלִים [...]

גְבִיר דּוֹמֶה כְּשַׁחַק עַל אֲדָמָה

וְגַם כַּפָּיו לְהַמְטִיר כַּעֲנָנִים:

בְּהֵעָצְרָם – יְמוֹתוּן הַנְּפָשׁוֹת,

וְיִמָּלְאוּן – בְּהַמְטִירָם – רְנָנִים

וְלִדְבָרוֹ מְקַוִּים כָּל סְגָנִים [...]

אולם לעיתים אבן גבירול מלין בשיריו על יחסו של פטרונו כלפיו ועל כך שהזניח אותו ('אכן מיודעי זנחתני מאוד'). יכול להיות שהתלונות על יחסו של יקותיאל אליו נבעו מכך שלא תמיד קיבל ממנו אבן גבירול את התמיכה הכספית לה ציפה.

הקשר בין המשורר ליקותיאל לא ארך זמן רב. יקותיאל הוצא להורג כאשר אבן גבירול היה בן 17 בלבד. אבן גבירול חיבר עליו שלוש קינות. הקינה 'בימי יקותיאל אשר נגמרו' היא הארוכה שבהן. היא חוברה לקראת יום השנה למותו (בשנת 1040), ונראה שנועדה לקריאה בציבור. בקינה זו מתואר כי רוצחיו של יקותיאל באו על עונשם.

שירי ר' שלמה אבן גבירול ליקותיאל

ר' שלמה אבן גבירול הקדיש ליקותיאל מספר שירים: שירי שבח בחייו, וקינות לאחר מותו הטראגי.

• אכן מיודעי זנחתני מאוד
• בחר מהחלי מבחר שביסו
• הלא גודל חלי גודל יגוני

רְאֵה שֶׁמֶשׁ
מאת ר' שלמה אבן גבירול, המאה ה-11, ספרד
רְאֵה שֶׁמֶשׁ לְעֵת עֶרֶב אֲדֻמָּה / כִּאִלּוּ לָבְשָׁה תוֹלָע לְמִכְסֶה, תְּפַשֵּׁט פַּאֲתֵי צָפוֹן וְיָמִין / וְרוּחַ יָם בְּאַרְגָּמָן תְּכַסֶּה, וְאֶרֶץ – עָזְבָה אוֹתָה עֲרֻמָּה / בְּצֵל הַלַּיְלָה תָּלִין וְתֶחְסֶה, וְהַשַּׁחַק אֲזַי קָדַר, כְּאִלּוּ / בְּשַׂק עַל מוֹת יְקוּתִיאֵל מְכֻסֶּה.

• הצפור או דרור
• ואת יונה
• ובת ליל בלי כנף תעופף
• כבר נואש
• כוכב אשר דרך במשקופנו
• עזוב הגיון במהלל כל סגנים

קינות

• בימי יקותיאל אשר נגמרו
• לך לך לאומרים כי הזמן
• ראה שמש לעת ערב אדומה

ראו גם

• שלמה אבן גבירול
• שירת ימי הביניים של יהדות ספרד

לקריאה נוספת

• נחמיה אלוני, "לזהותו של יקותיאל פטרונו של שלמה אבן גבירול", צבי מלאכי (עורך), יד להימן, מכון הברמן למחקרי ספרות, [תשמ"ד], עמ' 13–15
• חיים שירמן, תולדות השירה העברית בספרד המוסלמית, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשנ"ו, עמ' 273–278
• חיים שירמן, לתולדות השירה והדראמה העברית, ירושלים: מוסד ביאליק, תשל"ט, א, עמ' 216–224

קישורים חיצוניים

• שירי ר' שלמה אבן גבירול על יקותיאל בויקיטקסט: אכן מיודעי, הלא גודל חלי, ואת יונה, ראה שמש
• שירי ר' שלמה אבן גבירול על יקותיאל בפרויקט בן-יהודה: אכן מיודעי, הלא גודל חלי, ואת יונה, כבר נואש, בימי יקותיאל, ראה שמש, לך לך
• יקותיאל אבן חסאן בויקינתונים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25561873יקותיאל אבן חסאן