רבי יצחק משה מיאשי
| לידה | תק"כ (בערך) |
|---|---|
| פטירה | י"ז בניסן תרכ"א |
| השתייכות | חסידות חב"ד |
| תחומי עיסוק | חסידות |
| תפקידים נוספים | ראש כולל |
| רבותיו | רבי שניאור זלמן מלאדי |
| אב | רבי שמואל |
רבי יצחק משה מיאשי (יאס) ( -י"ז בניסן תרכ"א), היה מחשובי חסידי חב"ד בדור הראשון, וראש חסידי חב"ד בנסיכות מולדובה ובסרביה.
קורות חייו
נולד לרבי שמואל. בצעירותו נתקרב לרבי שניאור זלמן מלאדי - בעל התניא. ילדיו נפטרו אחרי לידתם, עד שרבו בעל התניא הורה לו שיקרא לבנו 'דובער' על שם המגיד ממעזריטש ובן זה האריך ימים מעל גיל תשעים[1].
בשנת תקנ"ו נשלח יחד עם שניים מגדולי חסידי חב"ד (רבי משה ווילנקער שקירב אותו לחסידות[2] ורבי פנחס רייזעס) לקבל את הסכמתם של רבי יהודה לייב הכהן ורבי זושא מאניפולי על ספר התניא.
לאחר פטירתו של בעל התניא היה לחסיד של בנו רבי דב בער - האדמו"ר האמצעי. לאחר פטירתו נמנה בין זקני החסידים שהכתירו את חתנו ה'צמח צדק' לאדמו"ר.
האריך ימים, ונפטר בהיותו מעל מאה שנים בא' דחול המועד פסח - י"ז בניסן תרכ"א. נקבר בבית העלמין העתיק בשכונת טאטאראש ביאס, וכשפונה בית העלמין בשנת תש"ג העבירו אותו לבית העלמין פאקוראר.
פעילותו
במשך השנים תר"ד-תר"ה ייסד ה'צמח צדק' כעשרים כוללים במקומות שונים, וכשייסד כולל ביאשי בחר ברבי יצחק משה לעמוד בראשות הכולל.
בהיותו ראש חסידי חב"ד ברומניה ובסרביה, קירב הרבה אנשים לחסידות, ונהג לנסוע ברחבי המדינה לחזור על מאמרי חסידות, וכן הדפיס את הספר 'דרך חיים' להאדמו"ר האמצעי. פעולותיו אלו עוררו עליו את התנגדותו של רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא (שבאותה עת היה רבה של יאס), שכמו רבי ברוך ממז'יבוז' התנגד לפרסום החסידות ברבים. לאחר שהרבי מאפטא הקפיד עליו ציווהו רבו בעל התניא שיזהר בכבודו והבטיחו שהקפדתו לא תזיק לו ושיאריך ימים. כמו כן כאשר חזר חסידות בבית מדרשו של הרב מאפטא מבלי שידע שמדובר בבית מדרשו, הקפיד הרב מאפטא מאוד וקיללו שלא יוציא את שנתו. כאשר חזר לאדמו"ר האמצעי וסיפר על הקללה שקיבל, ניחמו האדמו"ר ובירכו שיאריך ימים יותר מבניו של הרב מאפטא, וכך אכן היה[3][4]. אחרי שהרבי מאפטא עזב את העיר המשיכו חסידי אפטא במחלוקת נגדו, עד שרבי ישראל מרוז'ין הגיע לעיר להשקיט את המחלוקת ופעל אצל ראשי הקהילה שיתנו לרבי יצחק משה משכורת קבועה[5].
השפעתו על יהדות רומניה הייתה רבה, וכשרצה רבי ישראל מרוז'ין למנות את רבי אפרים הלוי הורוויץ לרבה של פלטיצ'ן שלח מכתב לרבי יצחק משה ביחד עם רבי שמשון מאוזריאן ורבי דוד מזבלטוב שישתדל בדבר שיקבלו אותו לרב, וכן רבי שלמה קלוגר כתב אליו מכתב בענין זה[6].
קישורים חיצוניים
- תולדותיו בעלון באר בשדה, גיליון 122, פסח תשע"ח(הקישור אינו פעיל)