יצחק מקס רובינוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית רופא ריקה. ד"ר יצחק מקס רובינוב (19 באפריל 18751 בספטמבר 1936) היה מנהל קבוצת עזרה מדיצינית ציונית אמריקנית והסתדרות מדיצינית הדסה אחרי מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל, הוגה תנועת הביטוח הסוציאלי בארצות הברית[1] וממניחי היסודות למערכת בריאות ציבורית-שוויונית בארץ ישראל ולאחריה במדינת ישראל.

קורות חיים

רובינוב נולד בגרודנו ברוסיה, למקס ואסתר. משם היגר לארצות הברית ב-1893, בה למד רפואה באוניברסיטת ניו יורק. לאחר מכן למד סוציולוגיה וסטטיסטיקה והחל לגבש משנה רפואית ציבורית-שוויונית.

רובינוב ניסה לקדם "חוק בריאות" שייטיב עם מצבם העגום של הפועלים. כישלונה של "האגודה האמריקנית לתחיקת עבודה" (AALL) בקידום החוק הביא אותו לידי אבטלה. הנרייטה סאלד, מזכירת ארגון ציוני אמריקה, חיפשה מחליף לניהול קעמצ"א (קבוצת עזרה מדיצינית ציונית אמריקנית) שייסדה הסתדרות ציוני אמריקה במימון ארגון הג'וינט. רובינוב, חסר המעש והלא-ציוני, נרתם למשימה. הקבוצה, שהייתה ארגון הצלה רפואה זמני, יצאה לארץ ישראל בתחילה בלעדיו ביוני 1918, והוא הצטרף אליה חודשים מספר אחר כך.

בארץ ישראל התחיל לממש את רעיונותיו הסוציאליסטיים תוך כדי מאבק ברפואה הפרטית החסרה במשאבים שפעלה בארץ ישראל. גישתו של הארגון (קעמצ"א) שבראשו עמד הייתה שהחולים ישלמו על פי מצבם הכלכלי, עניים יהיו פטורים מתשלום כלל, ואילו הרופאים יהיו מנועים לעבוד בכל עבודה אחרת ותהיה להם חובה לעבוד בכל מקום שהארגון ישלחםּ[2].

רובינוב גרס ששירותי רווחה[3] ומערך סניטרי ביישובים היהודיים ובשכניהם הערבים[2] שזורים בעבודת הרפואה.

הארגון גדל בתקופת רובינוב מכ-40 אנשים לכדי 400[4]. הצלחתה של הקבוצה גרמה לגורמים בהסתדרות הציונית לנסות להכפיף את הקבוצה על משאביה תחת חסות ההסתדרות. אך רובינוב התנגד לכך בכל תוקף. עם כניסת הסתדרות הדסה לניהול מלא של הקבוצה, עזב רובינוב את ארץ ישראל בדצמבר 1922[5].

בשל ההכרה במיומנות הניהול של רובינוב, מינתה אותו ההסתדרות הציונות בארצות הברית כמנהלה[6]. ב-1928 נבחר כמזכיר מסדר בני ברית וב-1934 נוסדה ביוזמתו לשכה "להגנת כבוד ישראל באמריקה"[1].

קשיורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 נסים לוי ויעל לוי, רופאיה של ארץ ישראל 1799–1948; עריכת תוכן, עיצוב וסדר: חדוה רוקח, איתי בחור, זכרון יעקב: איתי בחור - הוצאה לאור, 2008, עמ' 384
  2. ^ 2.0 2.1 דפנה הירש, באנו הנה להביא את המערב - הנחלת הגיינה ובניית תרבות בחברה היהודית בתקופת המנדט, מכון בן גוריון, 2014, עמ' 144
  3. ^ ורדה סוסקולני, גייל אוסלנדר ואילנה שחר, עבודה סוציאלית במערכת הבריאות: היסטוריה של התפתחות מקצועית ואתגרים לעתית בתוך: לא צדקה אלא צדק, עורכים:ג'וני גל ורוני הלר, מכון בן גוריון, עמ' 246
  4. ^ נסים לוי, פרקים בתולדות הרפואה בארץ-ישראל 1799–1948, הקיבוץ המאוחד והפקולטה לרפואה ע"ש ברוך רפפורט – הטכניון, חיפה, 1998, עמ' 179
  5. ^ יעקב נוימן, לנסיעתו של מ. רובינוב, דואר היום, 5 בדצמבר 1922
  6. ^ מנהל חדש לעבודה הציונית באמריקה, דבר, 3 באוגוסט 1928
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32091562יצחק מקס רובינוב