יצחק ורדימון
יצחק ורדימון (1912 - 25 בדצמבר 1982) כיהן כממונה על מחוז הדרום במשרד הפנים בשנים 1953–1981 וכיו"ר הוועדה הקרואה באשקלון בשנים 1977–1978.
ביוגרפיה
נולד בשם יצחק וידרמן בעיירה קופיצ'ינצה שבגליציה המזרחית בבית ציוני מסורתי.
בשנים 1930–1934 למד משפטים באוניברסיטת לבוב, בתקופה שאופיינה באווירה אנטישמית קשה. בתום לימודיו ביקש לעלות לארץ ישראל בעקבות אחיו הבכור יוסף שעלה ארצה בתור חלוץ בתחילת שנות השלושים, אולם לא עלה בידו להשיג אשרה. בתקופה זו התמסר לפעילות ציונית ענפה בהסתדרות הציונית המקומית ובקרן קיימת לישראל. כמו כן עסק בהדרכה בתנועת "הנוער הציוני" בה הכיר את בת זוגו לימים, הניה גרוס. בשנת 1937 הצליח לקבל אשרת כניסה לארץ ישראל ובערב ראש השנה תרצ"ח הגיע לחופי ישראל.
כשנה לאחר עלייתו ארצה החל לעבוד בוועד הלאומי בירושלים. בשנת 1940 התגייס להגנה, עבר קורס מ"כים בג'וערה ובהמשך עבר קורס מפקדי מחלקות ברמת יוחנן. בשנת 1941 התגייס לבריגדה היהודית ושרת באיטליה. לאחר שנפצע באימונים הוחזר לארץ.
בשנת 1943 "הושאל" מטעם הבריגדה לצבא הבריטי כקצין קשר לקורפוס הפולני של הגנרל אנדרס וזאת הודות לשליטתו בשפה האנגלית. בתקופת שירותו בצבא הבריטי השתתף בקרבות "מונטה קאסינו" וליווה את שחרור איטליה מעול הנאצים. עם שחרורו מהצבא הבריטי, החל לעבוד במחלקת הקליטה של הסוכנות היהודית. בשנת 1948 הוסמך כעורך דין ומיד התגייס לצה"ל, שירת כסגן בחטיבה 7 ונטל חלק בקרבות על לטרון, מבצע דקל, שחרור נצרת ומבצע חירם לשחרור הגליל העליון. עם תום המלחמה בשנת 1949 נשא לאישה את חברתו הניה.
ב-8 באוגוסט 1949 החל בעבודתו בשרות המדינה כקצין מחוז מטעם משרד הפנים בעמק יזרעאל והתיישב בעפולה. כעבור זמן מה התמנה לסגן הממונה על מחוז הצפון במשרד הפנים. במהלך כהונתו עברת את שם משפחתו ל"ורדימון" בהתאם להנחיות שהיו נהוגות באותה עת בשירות המדינה.
בשנת 1953 בוצעה חלוקה חדשה של המחוזות והנפות במדינת ישראל. בעקבות פניה מהנהלת משרד הפנים, קיבל עליו את תפקיד הממונה על מחוז הדרום המשתרע מאשדוד בצפון ועד אילת ומהווה שני שלישים משטחה של מדינת ישראל.
ב-1 בנובמבר 1953 הגיע לבאר שבע ושרת בתפקיד זה עד ליציאתו לגמלאות בשנת 1981. עם כניסתו לתפקיד מנה הנגב 54,000 תושבים בלבד כאשר בבאר-שבע היו 18,000 תושבים בלבד.
יצחק ורדימון שרת כממונה על מחוז הדרום כשלושים שנה. במהלכה של תקופה זו תרם רבות לפיתוח הנגב. הוא האמין כי בחבל ארץ זה, הכולל את רוב עתודות הקרקע של מדינת ישראל, טמון עיקר הפוטנציאל לעתידה ולבניינה של מדינת ישראל וראה בפיתוחו אתגר אישי.
הוא הניח את היסודות לשלטון המקומי במחוז, ליווה את העיריות והרשויות המקומיות בכל שלבי התפתחותן והשפיע על עיצובן. בתקופת כהונתו נבנו עיירות חדשות, הורחבו יישובים קיימים, פותחו תשתיות וקודמו מפעלים חינוכיים ופרויקטים בנושאים שונים.
בשנות ה-60 פעל יחד עם דוד טוביהו, ראש-עיריית באר-שבע, להקמת "המכון להשכלה גבוהה בנגב" שהפך לימים לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
בנוסף לתפקידו כממונה על מחוז הדרום, עסק יצחק ורדימון בתפקידים ציבוריים נוספים : יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, מתאם בין משרדי הממשלה בנושאי ההערכות החדשה בנגב, אחראי מל"ח במחוז הדרום, חבר בוועדה העליונה לענייני בדואים, יו"ר הוועדה הקרואה באשקלון בשנים 1977–1978 ותפקידים נוספים. כמו כן שימש כמרצה אורח באוניברסיטת בן-גוריון בדיני השלטון המקומי והתכנון הפיסי בישראל, בהיבטים החוקיים של חוק התכנון והבנייה וכן בנושא פיתוח הנגב. לאחר פרישתו לגמלאות בשנת 1981 מונה ורדימון ליועץ שר הפנים לפיתוח הנגב. במסגרת תפקידו המשיך לטפל בנושאי ההערכות החדשה של צה"ל בנגב.
הנצחה והוקרה
לאחר פטירתו, אחדות מהרשויות המקומיות בדרום החליטו להנציח את זכרו והקדישו לו שורה של מקומות ציבוריים.
בין האתרים שהוקדשו לזכרו של ורדימון:
- כיכר ורדימון בשכונה ה' בבאר שבע
- הסבת שמה של "דרך כביש הנפט" בירוחם ל"שדרות ורדימון"
- בית הספר "נווה ציון" באשקלון
- ספריית מכללת ספיר בשער הנגב
- מצפה להב במרכז ג'ו אלון
- גן ציבורי ביישוב מיתר
- גן ציבורי ביישוב מצפה רמון
- רחוב בקריית מלאכי
- רחוב בדימונה
- רחוב באשדוד
- הענקת מלגה לסטודנט במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב
לקריאה נוספת
- חנינא פורת, יהודה גרוס, "הנגב יובל של עשייה, קובץ מאמרים לזכרו של יצחק ורדימון", ירושלים: אריאל, 2002.
24883724יצחק ורדימון