יעקב שטיינהרדט (רב)
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות רבנית ריקה. הרב יעקב שטיינהרדט (בהונגרית: Steinhardt Jakab; מאקו, 17 בדצמבר 1818 – ארד, 2 בפברואר 1885)[1] היה רב הונגרי.
קריירה
יעקב שטיינהרדט היה תלמידו של הרב אלעזר אולמן ממאקו ואחר כך של החתם סופר בברטיסלאבה (בהונגרית: פוז'ון; אז מקום מושבה של האספה הלאומית ההונגרית, למעשה בירת הונגריה). במהלך מושב הפרלמנט שם בשנת 1843 הוא ערך מאמר ליטוגרפי שכותרתו ששמו היה "המבשר" (Hírnök). לאחר מותו של הרב אהרן חורין (1844) הוא הפך לרב הראשי של העיר ארד. הוא כיהן בתפקיד זה בארד 40 שנה (1844–1885). בשנת 1868, בקונגרס הכללי של יהודי הונגריה הוא היה ממנהיגי המפלגה הפרוגרסיבית. בשנת 1877 היה חבר מייסד של בית המדרש לרבנים בבודפשט והיה חבר בוועדת הניהול של בית המדרש עד 1885.
חייו הפרטיים
בשנת 1843 נשא את רוזליה לפלר.[1]
דרשותיו
- דרשה שנשא בחנוכת בית הכנסת של באיה שזה עתה נבנה מחדש בעיר באיה ( ארד, 1845)
- Auftrittspredigt (ארד, 1845)
- דרשה בהונגרית ביום הולדתו של המלך (ארד, 1845)
- דרשה שנשא בבית הכנסת של ארד ב-29 באוגוסט 1846. לרגל ביטול מס הסובלנות שהוטל עד אז על היהודים ההונגרים ובוטל על פי כתב מלכותי.
- Predigt zur Feier der glückl. Geneung Franz Josef I.... in der Synagoge zu Nagy-Várad (1853)
- Rede am Sarge des seligen Herrn Friedrich Gross (1858)
- Rede (1860)
- לרגל השעיית ההגבלות. נאום הזיכרון שלו על לאופולד לעף רבה של העיר סגד
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
31603470יעקב שטיינהרדט (רב)