יעקב פת
יעקב פת (1894 – 26 ביוני 1956) היה מבכירי "ההגנה" ומשרד הביטחון בין שנות העשרים לשנות החמישים של המאה העשרים.
ביוגרפיה
נולד בטורק שבפלך לודז' בפולין בשנת 1894. ב-1913, בהיותו כבן 19, עלה עם העלייה השנייה לארץ ישראל. התיישב בעטרות כחלק מקבוצת קלנדיה.
ב-1916 הצטרף לארגון "השומר". ב-1918 התנדב לגדוד העברי, ושירת בו בדרגת סמל. ב-1921 הצטרף לארגון "ההגנה". בין השנים 1922–1931 היה מפקד ההגנה בחיפה, ובשנים 1931–1940 שימש מפקד מחוז ירושלים. היה מיוזמי היציאה מהגדר, נטילת יוזמה התקפית של ההגנה, והקמת "הנודדת". בשנים 1940–1946 היה חבר המטה הכללי של ההגנה ומופקד על הרכש הצבאי בדרום הארץ. במהלך מלחמת העצמאות היה פת אחראי לשיירות הציוד, הנשק והמזון לירושלים וליישובים המנותקים.
עם קום מדינת ישראל שימש מנהל המדור לתפקידים מיוחדים במשרד הביטחון.
על שמו נקרא רחוב ראשי בדרום ירושלים, שכונת פת הגובלת בו ורחוב בחיפה.
לזכרו יצא הספר "דרכו של אדם: קובץ לזכרו של יעקב פת" בעריכת אליעזר לובראני.
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
טקסט בוויקיטקסט: בדרך לא סלולה/הש"י |
- ס/א יעקב פת למנחות, דבר, 28 ביוני 1956
24883702יעקב פת