רבי יעקב טולידאנו (מהרי"ט)
 | |
| לידה |
1690 ה'ת"ן |
|---|---|
| פטירה |
אפריל 1772 (בגיל 82 בערך) י' באייר ה'תקל"א |
| שם מלא | רבי יעקב טולידנו |
| כינוי | מכונה מהרי"ט |
| מקום פעילות | מקנס מרוקו |
| השתייכות | עדות המזרח |
| תחומי עיסוק | היה ראש חכמי מקנס, אב בית הדין וראש הישיבה במקום |
| שם השושלת | טולידאנו |
רבי יעקב טולידנו (מכונה מהרי"ט; ה'ת"ן, 1690 - י' באייר ה'תקל"א, אפריל 1772) היה ראש חכמי מקנס, אב בית הדין וראש הישיבה במקום במאה ה-18.
תולדות חייו
נולד בשנת ה'ת"ן (1690) במקנס. אביו, רבי משה טולידנו, היה בן למשפחת טולידנו שמקורה בטולדו שבספרד. לאחר גירוש ספרד, התיישבו אבות המשפחה בפאס, ומשם היגרו למקנס והיו לראשוני הרבנים שהתיישבו בעיר וייסדו את הישיבה שם. אמו הייתה אחותו של הרב משה טולידנו, רב העיר. למד בצעירותו אצל רב העיר משה בירדוגו (המכונה המשבי"ר), אשר מצטטו מספר פעמים בספרו "ראש משביר"[1]. תוך זמן קצר התפרסם שמו כגדול בתורה, ותלמידים רבים החלו משחרים לפתחו. בשנת ה'ת"ץ (1730), בעקבות עזיבתו של הדיין הרב יעקב אבן צור את מקנס, מינה אותו הרב בירדוגו לדיין בבית דינו. מספר שנים לאחר מכן, התמנה למספר תפקידים ציבוריים, בהם אחראי החברה קדישא, אחראי על מינוי השוחטים ועוד. לאחר פטירת רבי משה בירדוגו, התמנה אחיו רבי חיים טולידנו (המכונה "מהרח"ט") לתפקיד רב העיר. לאחר פטירתו בשנת ה'תק"י, התמנה רבי יעקב לתפקיד. בהיותו רב העיר, היה לאחד מפוסקי ההלכה החשובים ביותר בכל מרוקו, וזכה לתיאור "נושא דגל ההוראה בכל ערי המערב"[2], ומכל ערי מרוקו, ואף גדולי הרבנים, שלחו אליו שאלות[3].
נפטר בי' באייר ה'תקל"א, ונקבר במקנס. הלוויתו הגדולה, עוררה את קנאתו של מושל העיר, אשר הטיל בגינה קנס על היהודים. במהלך ההלוויה נערכה מגבית לתשלום הקנס[4]. המשורר רבי דוד חסין חיבר קינה על פטירתו[5].
צאצאיו
לרבי יעקב ורעייתו נולדו שלושה ילדים:
- רבי משה – רב בישיבה במקנס. מחבר הספר "אהל משה" על התורה. נכדו רבי חביב חיבר ספר "מעגלי צדק" על הש"ס ו"טוב טעם" דרשות.
- רבי ברוך. נפטר בשנת תקע"ז.
- רבי יהודה
מתלמידיו
- נכדו, רבי משה מאימראן – ראש ישיבה במקנס.
- הרב משה טולידנו – בעל "מלאכת הקודש".
- הרב שלמה טולידנו – בעל "פסקי מהרש"ט".
- בנו רבי משה טולידנו – מרבני הישיבה במקנס.
חיבוריו
- אהל יעקב – על התורה, ובפרט על פירוש רש"י והרא"ם (שלושה כרכים).
- ברית יעקב – חידושים על 22 ממסכתות הש"ס: שבת, פסחים, ראש השנה, יומא, סוכה, מועד קטן, תענית, מגילה, כתובות, נדרים, סוטה, גיטין, קידושין, בבא קמא, בבא מציעא, סנהדרין, מכות, שבועות, עבודה זרה, חולין, מנחות ונדה.
- פירוש על אגדות הש"ס – בכתב יד.
- פירוש על השולחן ערוך והטור – בכתב יד.
- שו"ת מהרי"ט – בכתב יד.
הערות שוליים
- ^ למשל, ראש משביר גיטין ג ע"ב סוף ד"ה גמרא ועוד
- ^ הרב יוסף בן נאים, "מלכי רבנן" בערכו; הרב יעקב משה טולידנו, "נר המערב".
- ^ למשל: רבי אליעזר די אבילה (משפט וצדקה ביעקב ח"א סי' קמא) ורבי חיים טולידנו (כרם חמר ח"ב סי' רלח).
- ^ "תקנות חכמי מכנאס" עמ' תכט, ברשימת הנפטרים.
- ^ יקרא דשכבי קינה ה'.
26235702יעקב טולידאנו (מהרי"ט)