יחיאל בקר
 | |
| פרופ' יחיאל בקר | |
| לידה |
29 ביוני 1931 בית החולים הדסה (תל אביב) |
|---|---|
| פטירה | 9 במרץ 2014 (בגיל 82) |
| ענף מדעי | מיקרוביולוגיה |
יחיאל (חיליק) בקר (29 ביוני 1931 - 9 במרץ 2014[1]) היה חוקר בתחומי המיקרוביולוגיה והווירולוגיה ופרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית בירושלים.[2]
ביוגרפיה
בקר נולד בבית חולים הדסה (תל אביב) לאסתר לבית תנעזר, ילידת בוברויסק בבלארוס, שעלתה לארץ ב-1924 עם הוריה, ולאלימלך בקר, יליד פרושקוב בפולין, שעלה ארצה ב-1925. כשהיה בקר בן שלוש, עבר עם משפחתו מתל אביב לרמת גן. למד בבית הספר התיכון אהל שם ובשנת לימודיו האחרונה, עם פרוץ מלחמת העצמאות, גויס לצבא ושירת בחיל התותחנים. ב-1949, לאחר החתימה על הסכמי שביתת הנשק, שוחרר מהצבא זמנית לשישה חודשים כדי לסיים את לימודיו התיכוניים.
בשנת 1951 עם תום שירותו הצבאי, כחייל וכקצין תותחנים, החל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים.
למד לתואר שני במיקרוביולוגיה וביוכימיה. הוא סיים את התואר השני בשנת 1955 ואת עבודת המוסמך שעסקה בחד-תאיים ממשפחת הטריפנוסומים כתב בהנחיית פרופ' שאול אדלר. בשנים 1956–1960 למד לתואר שלישי. את עבודת הדוקטור בווירולוגיה, שעסקה בהשפעת נגיף שיתוק ילדים על חילוף החומרים של תרביות תאי אמניון, כתב בהנחיית פרופ' הנס ברנקופף ופרופ' נתן גרוסוביץ' וסיים אותה בשנת 1960.[3]
לאחר סיום הדוקטורט נסע בשנים 1962–1964 לארצות הברית ושהה תחילה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס ובהמשך בקולג' לרפואה ע"ש איינשטיין בישיבה יוניברסיטי בניו יורק.
עם שובו ארצה התמנה למרצה באוניברסיטה העברית. הוא הקים, במסגרת המחלקה לווירולוגיה, את המעבדה לווירולוגיה מולקולרית, ולאחר מספר שנים הקים את המחלקה לווירולוגיה מולקולרית כמחלקה נפרדת מן המחלקה לווירולוגיה. במשך השנים התמנה לפרופסור חבר ואחר כך לפרופסור מן המניין.
בשנת 1999 פרש מעבודתו באוניברסיטה, אך המשיך לחקור ולפרסם.
במהלך שנות עבודתו הדריך בקר עשרות סטודנטים לתואר שני ולתואר שלישי, ביניהם: תמיר בן-חור, יוסף שילה ואלי שפרכר.
חיים אישיים
היה נשוי למרים (מיריק) לבית רֵכַבִי, מורה בעיסוקה, משנת 1955 ועד למותו. אב לשלושה (רקפת, אורן ואיתי).
התגורר שנים רבות ברחוב שמריהו לוין בשכונת קריית היובל בירושלים, ובסוף ימיו בשכונת המושבה היוונית.
עבודתו המדעית
בקר נמנה עם הדור השני של חוקרי האוניברסיטה העברית, שפעלו במחצית השנייה של המאה העשרים. בתקופה זו הועמקו הקשרים בין החוקרים בישראל לבין חוקרים במרכזי המחקר העולמיים, ומרכזי המחקר המעטים והקטנים שהיו בישראל נעשו לחלק לגיטימי ומרכזי במחקר העולמי.
בתקופה זו גם עלתה חשיבות המחקר המולקולרי, שארצות הברית שלטה בו, ובקר היה מחלוצי שיתוף הפעולה הבינלאומי הזה, החל בשנים 1962–1964, כשנסע לבוסטון וניו יורק (עם סיום לימודיו לתואר שלישי). בקר השתתף במחקרים עם מדענים, שהיו אז בראשית דרכם, מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ומבית הספר לרפואה ע"ש אלברט איינשטיין בישיבה יוניברסיטי, וכמו בקר עצמו, הפכו בהמשך למובילים בתחומי מחקרם האקדמי העולמי.
בשובו מארצות הברית החל בקר לקדם מחקרים נוספים באוניברסיטה העברית ויצר שיתופי פעולה רבים בארצות אירופה ובכנסים בינלאומיים רבים. הוא הקים את 'המעבדה לווירולוגיה מולקולרית' במסגרת 'המחלקה לווירולוגיה' באוניברסיטה העברית, צירף למעבדה קבוצה של תלמידי מחקר ובקורסים חדשים בביולוגיה מולקולרית שהוכנו בה, השתלמו סטודנטים מאוניברסיטאות בארץ ומחו"ל, והוא הוזמן למוקדי מחקר ולכינוסים רבים בעולם, להרצות על מחקריו החדשניים. בעזרת תלמידיו פיתח בקר מחקרים בנושאים שונים והם פורסמו בכתבי עת מדעיים בארצות רבות בעולם וזכו להערכה עולמית. המחלקה הפכה למרכז מחקר בינלאומי ומדענים רבים ביקשו ללמוד את השיטות המחקריות ואת השיטות הממוחשבות שפותחו בירושלים. בנוסף, בקר יזם והקים בשנת 1987 כתב עת מדעי בינלאומי חשוב - Virus Genes - שהוא היה אחד משני עורכיו הראשיים (יחד עם גוֹלַמֶרְזָה דַרַאי), מהקמתו ועד תום העשור הראשון של המאה ה-21.
בין פעולותיו הבינלאומיות יש לציין גם את הקמת בית הספר הבינלאומי "מדע למען שלום" בשיתוף אונסק"ו והאוניברסיטה העברית.
פרסומיו
בקר פרסם במהלך השנים עשרות מאמרים מדעיים בתחום עיסוקו וכתב 6 ספרים מדעיים. להלן כמה מפרסומיו:
אוטוביוגרפיה
- יחיאל בקר, פרקי חיי: וירולוגיה כדרך חיים, ירושלים, נור, 2010.
מאמר היסטורי
- יחיאל בקר, "התפתחות המכון למיקרוביולוגיה באוניברסיטה העברית - 1924-1948", בקובץ: חגית לבסקי (עורכת), תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים: התעצמות אקדמית תוך מאבק לאומי, ירושלים, הוצאת מאגנס, תשס"ט, עמ' 188–216.
ספרים בעברית
- יחיאל בקר, נגיפים כמולקולות: תהליכים מולקולריים בהתרבות נגיפים בתאי בעלי חיים, ירושלים, אקדמון, 1968 (הספר הראשון שיצא לאור בעברית בנושא וירולוגיה מולקולרית).
- יחיאל בקר, פרקים בתורת הנגיפים, האוניברסיטה המשודרת/גלי צה"ל, 1981
- יחיאל בקר, מדע הנגיפים בעידן האיידס, האוניברסיטה המשודרת/גלי צה"ל, 1991
שני הספרים בהוצאת האוניברסיטה המשודרת היו במשך שנים רבות חומר לימוד לתלמידי תיכון במגמה הביולוגית ולסטודנטים במיקרוביולוגיה בתחילת דרכם.
ספרים באנגלית
- Yechiel Becker, The Agent of Trachoma: Recent Studies in Biology, Biochemistry and Immunology of a Prokaryotic Obligate Parasite of Eukaryotes, Monographs in Virology, No. 7, Basel, S. Krager, 1974.
- Yechiel Becker, Mode of Action and Chemoterapy of Viral Infection of Man, Monographs in Virology, No. 11, Basel, S. Krager, 1976.
- Yechiel Becker, Molecular and Medical aspects of Disease - Causing Viruses in Man and Animals, The Hague, Martinus Neihoff, 1983. (ספר לימוד בווירולוגיה מולקולרית)
מאמרים נבחרים
- Becker, Yechiel (2006). "Respiratory syncytial virus (RSV) evades the human adaptive immune system by skewing the Th1/Th2 cytokine balance toward increased levels of Th2 cytokines and IgE, markers of allergy - a review". Virus genes. 33: 235–252.
- Becker, Yechiel (2004). "The Changes in the T helper 1 (Th1) and T helper 2 (Th2) Cytokine Balance During HIV-1 Infection are Indicative of an Allergic Response to Viral Proteins that may be Reversed by Th2 Cytokine Inhibitors and Immune Response Modifiers – a Review and Hypothesis". Virus genes. 28: 5–18.
- Gilden, Donald H.; Vafai, Abbas; Shtram, Yehuda; Becker, Yechiel; Devlin, Mary; Wellish, Mary (1983). "Varicella-zoster virus DNA in human sensory ganglia". Nature. 306: 478–480.
הערות שוליים
- ^ פרופ' יחיאל בקר ז"ל, באתר אבלים, 10 במרץ 2014
- ^ בכתיבת הערך השתמשתי בעיקר בספרו האוטוביוגרפי של יחיאל בקר, פרקי חיי - וירולוגיה כדרך חיים, הוצאת נור, 2010.
- ^ יחיאל בקר, השפעת נגיף שיתוק ילדים על חילוף החומרים של תרביות תאי אמניון (דיסרטציה), ירושלים: האוניברסיטה העברית, תש"ך