יחזקאל קישון
יחזקאל קישון (19 ביולי 1933 – 19 ביוני 2006) היה קרדיולוג, פרופסור לקרדיולוגיה, מייסד ומנהלו הראשון של המכון הקרדיולוגי בבית החולים וולפסון, ראש החוג לקרדיולוגיה בבית ספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, מג"ד במילואים של גדוד רפואה בדרגת סא"ל[1].
ביוגרפיה
קישון נולד לברוך ובלומה באנטוורפן שבבלגיה, אמו עלתה לארץ מפולין והייתה ממקימי קיבוץ חולדה. אביו שעלה מרוסיה למד הנדסה בטכניון בבלגיה וניגן כינור בתזמורת הטכניון. הוריו נפגשו במקרה בבלגיה ונישאו. בהיותו בן שנה וחצי, בשנת 1935 הגיע עם הוריו לארץ ישראל. המשפחה התגוררה בפתח תקווה ובהמשך בתל אביב. סיים את לימודיו התיכוניים בגימנסיה הרצליה, במקביל סיים את הקונסרבטוריון בתל אביב כשהוא מתמקד בנגינת כינור.
במסגרת העתודה האקדמית התקבל קישון ללימודי הרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים. בסיום לימודי הרפואה שירת כרופא צבאי בחיל הצנחנים.
בשנת 1966 יצא קישון עם משפחתו לאנגליה להתמחות בקרדיולוגיה בבית החולים המרסמיט בלונדון. בזמן היותו בלונדון פרצהמלחמת ששת הימים. בהיותו רס"ן בצנחנים מיהר לחזור ארצה. בנספחות הצבאית בלונדון נמסר לו שהתפקיד הדחוף ביותר הוא לשרת כרופא על הצוללת אח"י לויתן (צ-75) אשר ביחד עם הצוללת אח"י דקר ערכו אימונים באותה עת באנגליה. הצוללת הייתה אמורה להגיע ארצה ולפטרל לאורך חופיה. אף על פי שמעולם לא היה קודם לכן בצוללת, קישון התנדב לתפקיד זה.[2] בתום המלחמה קישון חזר להשתלמות באנגליה.
בסוף שנת 1967 המשיך קישון להשתלם במשך שנתיים בקרדיולוגיה במאיו קליניק שבמינסוטה, ארצות הברית. בתום התמחותו, בהמשך לבקשתו של הפרופ' הנרי נויפלד חזר קישון לבית החולים תל-השומר שם הקים את יחידת הצינתורים.
במלחמת יום הכיפורים (1973), היה קישון מפקד גדוד הרפואה באוגדה של אריק שרון וצלח את תעלת סואץ.
בשנת 1980 התבקש קישון לקחת חלק במערך הקמת בית חולים וולפסון בחולון (אז תל גיבורים) ובפרט בהקמת מכון לב בבית חולים זה. קישון התמנה למנהל מכון הלב, והקים בהדרגה את היחידה לטיפול נמרץ, המרכז לצנתור לב, מרכז לאקו - לב, ויחידת מחקר.
בשנת 1994 הוענק לקישון "פרס העבודה" על ניהול מוצלח של מכון הלב אותו הקים, על מחקריו המדעיים ועל קליטת רופאים עולים והכשרתם לעבודה בארץ.
קישון מונה לראש החוג לקרדיולוגיה באוניברסיטת תל אביב, קישון נבחר לנשיא האיגוד הקרדיולוגי בישראל[3] וכעבור שנים גם לחבר כבוד באיגוד זה. בנוסף קישון מונה ליו"ר ועדת הלסינקי הארצית לניסויים קליניים. קישון היה חבר האגודה לרפואה ולמשפט ואף חבר ההנהלה.
קישון פרסם למעלה מ-150 מאמרים שהתפרסמו בספרות הקרדיולוגית .
ב-2006 נפטר קישון.
בבית החולים וולפסון מוענק מדי שנה "הפרס על שם קישון". משפחת קישון הקימה קרן לזכרו, במסגרתה מחולקים מדי שנה פרסים לעובדים המצטיינים בשלושה תחומים: רפואה, סיעוד, ומקצועות פרה-רפואיים[4]
משפחתו
קישון היה נשוי למרים שעלתה מרומניה. ביתו ליאת קישון-רבין פרופסור למדעי השמיעה. בנו ערן, מהנדס אלקטרוניקה. בתו זיוית, עורכת דין.
הנצחה
ביער חולדה הוקמה פינת מרגוע וחורשה על שם פרופ' יחזקאל קישון ובה סלע עם כתובת הנצחה לזכרו.
לקריאה נוספת
- פרופ' קישון יחזקאל (ההסתדרות הרפואית בישראל, אתר הר"י)
- פרופ' יחזקאל קישון - תולדות חיים
- עדות ד"ר קישון יחזקאל - מפקד גדוד רפואה 504 באוגדה 143, באתר המרכז למלחמת יום הכיפורים
הערות שוליים
- ^ "עמוד האש" מלחמת יום כיפור, אגד תחזוקה 7093
- ^ [1] אח``י לוויתן - בים האירי ליד בריטניה (הענף לאיתור נעדרים )
- ^ נשיאי האיגוד הישראלי לקרדיולוגיה פרופ' יחזקאל קישון (1987-1989)
- ^ פרס ע"ש קישון בית החולים וולפסון
- אנשי העלייה החמישית
- ישראלים ילידי בלגיה
- בעלי תואר דוקטור לרפואה מהאוניברסיטה העברית בירושלים
- קרדיולוגים ישראלים
- סגל אוניברסיטת תל אביב: רפואה
- סגל המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר
- סגל המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון
- רופאים צבאיים ישראלים
- חיילי צה"ל במלחמת יום הכיפורים
- בוגרי העתודה האקדמית
- בוגרי גימנסיה הרצליה
- ישראלים שנולדו ב-1933
- ישראלים שנפטרו ב-2006
- אישים הקבורים בבית הקברות הישן בהרצליה