יחזקאל אדירם
 |
יחזקאל אדירם (1 בספטמבר 1936 – 3 ביוני 2020[1]) היה עיתונאי ישראלי, חבר מערכת "ידיעות אחרונות" בשנים 1953–2017.[2]
ביוגרפיה
אדירם נולד בעיר פוניבז', שבליטא. ביום הולדתו השלישי פרצה מלחמת העולם השנייה. בשנת 1949 עלה לישראל ולמד בבית-הספר היסודי "ביל"ו" בתל אביב ובמדרשיית נעם.
שירת בצה"ל ביחידה 8200 החל מ-1955. בזמן מלחמת יום הכיפורים ניהל את התחקיר על הניסיון הכושל לחצות את התעלה בעזרת גשר הגלילים.
ב-1 במרץ 1953 הצטרף למערכת ידיעות אחרונות, שם שימש ככתב במשך 64 שנים עד סוף יולי 2017.[2]
במשך כל הקריירה העיתונאית שלו שימש ככתב לעניינים משפטיים. במשך השנים פרסם אלפי ידיעות וכתבות, והפך ל"מוסד" בבתי-המשפט של תל אביב.
בשנת 1959 חשף את פרשת יוסל'ה שוחמכר. בנוסף לפעילות העיתונאית בפרשה עמד בראש "הוועד הציבורי להצלת יוסלה", נפגש עם ראש הממשלה דוד בן-גוריון, ושכנע אותו להפעיל את שירות הביטחון הכללי בהנהגת איסר הראל, להשבת הילד להוריו.
בשנות השישים והשבעים פיתח נוהג של הסגרת עבריינים מבוקשים למשטרה. אסירים נמלטים ועבריינים שהמשטרה חיפשה נהגו לפנות לאדירם, לספר את סיפורם לעיתון, ולהסגיר עצמם למשטרה כשצלם של העיתון עוקב אחרי התהליך. הוא זכה לתואר "המסגיר הלאומי" ועבריינים סיפרו ש"רחוב המסגיר" נקרא על שמו.
המקרה הידוע ביותר של הסגרה אירע באוגוסט 1988, כאשר הרוצח הרצל אביטן נמלט מהכלא. בעוד המשטרה עורכת אחריו מצוד בכל הארץ, טילפן אביטן לאדירם, והתראיין מן המסתור שבו התחבא. בסופו של דבר, הסגיר את עצמו.
בשנת השבעים של המאה העשרים היה אדירם חבר מרכז הליכוד, והתמודד בשם התנועה פעמיים על ראשות עיריית חולון. הוא לא נבחר, ושימש כראש האופוזיציה בחולון.
משנת 1997 ועד שנת 1999 כיהן כיו"ר אגודת העיתונאים בתל אביב. במשך עשרות שנים שימש כחבר ועד העיתונאים ב"ידיעות אחרונות" בהמשך שימש כיו"ר ועד העיתונאים.
התגורר שנים רבות בחולון ולאחר מכן בצפון תל אביב, עד פטירתו.
קישורים חיצוניים
- חיים ביאור, "המסגיר הלאומי" בגיל גבורות, באתר אגודת העיתונאים בתל אביב, 4 בספטמבר 2016
הערות שוליים
- ^ וואלה! תרבות, העיתונאי יחזקאל אדירם ("ידיעות אחרונות") הלך לעולמו בגיל 83, באתר וואלה!, 3 ביוני 2020
- ^ 2.0 2.1 יחזקאל אדירם, "לעשות את מה שאני אוהב", 25 ביולי 2017, באתר אגודת העיתונאים בתל אביב.
28328428יחזקאל אדירם