רבי יוסף שרביט
| לידה | כ"ב שבט תרפ"ב | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | ח' ניסן תשע"ו | ||||
| מקום פעילות | אשקלון | ||||
| השתייכות | חרדים ספרדים | ||||
| תפקידים נוספים |
חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל חבר בית הדין הרבני הגדול | ||||
| |||||
| |||||
רבי יוסף שרביט (כ"ב בשבט ה'תרפ"ב, 20 בפברואר 1922 – ח' בניסן ה'תשע"ו, 16 באפריל 2016) היה רב העיר הספרדי של אשקלון וחבר מועצת הרבנות הראשית.
קורות חיים
נולד במרוקו לחנה ולרב מכלוף שרביט. בימי נעוריו למד תורה אצל אביו, בהיותו בן 12 שנים עברה משפחתו להתגורר בעיר פאס. שם למד הרב שרביט בכיתה הגבוהה בתלמוד תורה "אם הבנים" אצל הרב מימון מיארה. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבה אחרת אצל הרב מאיר ישראל.
בפאס ובקזבלנקה כיהן הרב שרביט בסידורי חופה וקידושין וענייני גיטין והיה גם מוהל. בשנת תש"ט (1949), עם זרם העלייה שהקיף המונים מעולי מרוקו גם משפחתו של הרב שרביט יצאה בדרך לא חוקית עד שהגיעו למחנה העלייה באלג'יר, שם נציגי הסוכנות היהודית הקשו על אביו לעלות לישראל מפאת גילו המתקדם. לאחר 5 שנים, בשנת ה'תשי"ג (1953), זכתה כל המשפחה לעלות לארץ הקודש.
כשעלה לישראל, נסמך הרב שרביט לרבנות אצל הרב עובדיה הדאיה מטעם הרבנות הראשית לישראל ונתמנה כרב אזורי בגליל המערבי (עבור מושב גורן ועוד מספר כפרים ליד נהריה)[1]. בשנת ה'תשט"ו (1955) נבחר לכהן כרב העיר בית שאן[2]. בשנת ה'תש"ך (1960) נבחר לרב העיר אשקלון[3][4] ביחד עם הרב משה דב וולנר, במקומו של הרב נתן פרג'ון שנפטר שנה קודם לכן. בשנת ה'תשל"ג (1973) נבחר למועצת הרבנות הראשית לישראל ונבחר שוב בשנת תשמ"ג. בשנת תשנ"א (1991) התמנה לדיין בבית הדין הרבני הגדול.
היה חבר פעיל גם בחבר הרבנים של הפועל המזרחי.
בכ' בתשרי ה'תשל"ד (1973) נהרג בנו מיכאל שרביט במלחמת יום הכיפורים באזור תעלת סואץ. לזכרו נבנה בית-כנסת "יד מיכאל" בשכונת ברנע באשקלון.
הרב שרביט היה חבר בכולל הרבנים באבן שמואל שבו היו מתאספים מדי יום שלישי כדי ללמוד תורה. בין הרבנים שנכחו באותו הכולל היו ידידיו הקרובים, הרב מרדכי אליהו, והרב בנימין אביעד רב אזורי של מועצה אזורית שפיר. וכן הרב חיים דוד הלוי, הרב שבתאי בן חיים רב אזורי של מועצה אזורית לכיש, ועוד.
הרב שרביט כיהן כרב העיר אשקלון עד לפטירתו[5]. ובה נקבר.
חיבוריו
- שו"ת ארחות יושר (יוש"ר, ראשי תיבות: יוסף שרביט) ג' חלקים על ארבעת חלקי השולחן ערוך. (חלק א', באתר היברובוקס)
- נר מיכאל, ספר דרשות והספדים על בנו של הרב, מיכאל שרביט, לוחם צה"ל שנפל בקרב החווה הסינית במלחמת יום הכיפורים.
- אמרי יושר, דרשות ודברי תורה לאירועים שונים, שו"ת על ארבעת חלקי הש"ע ובפרט על מנהגי יהדות מרוקו. בסוף הספר הודפס גם קונטרס מפתח יושר, מפתחות ומבואות לכל כתבי הרב, מאת תלמידו אלעד פורטל.
מקורות
הרב יוסף שרביט, שאלות ותשובות אורחות יושר חלק א', ירושלים, ה'תשל"ח, בהקדמה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ כנס חברות קדישא של מחוז הצפון, הצופה, 7 במרץ 1955
- ^ הרב יוסף שביט נבחר לרבה של בית שאן, הצופה, 19 באוגוסט 1955
- ^ פוזרה המועצה הדתית במגדל אשקלון, חרות, 10 במרץ 1960
- ^ אשקלון, קיבלו פני הרב החדש, מעריב, 15 במרץ 1960
- ^ נפטר רב העיר אשקלון הרב יוסף שרביט, באתר ערוץ 7
יוסף שרביט (רב)31987011Q6807969