יוסף שטיינר
| לידה |
17 במאי 1928 פולין |
|---|---|
| פטירה |
25 ביולי 2012 (בגיל 84) ישראל |
| לאום | ישראלי |
| תחום יצירה | עיצוב גרפי |
יוסף א' שטיינר (כ"ז באייר תרפ"ח, 17 במאי 1928 – ד' באב תשע"ב, 25 ביולי 2012) היה אמן, צייר ומעצב גרפי, סופר ועורך ספרותי, חניך בית"ר ונציב בית"ר אוסטרליה, ופעיל התנועה הרוויזיוניסטית בישראל.
ביוגרפיה
יוסף א' שטיינר נולד ב-1928 בפולין והיה חניך תנועת הנוער בית"ר. הוא הגיע עם משפחתו להונגריה ב-1940. עם הכיבוש הגרמני של הונגריה ב-19 במרץ 1944, ורדיפת היהודים על ידי הנאצים, נאלצו חברי בית"ר, לרבות החניך הצעיר שטיינר לרדת למחתרת. ההיסטוריון חיים לזר כתב על הנסיבות הקשות: ”ההוראה הייתה להתקבץ לחוליות, למצוא מקומות מיסתור ולקיים קשר בין החוליות השונות. בכדי שיוכלו להמשיך בפעולותיהם, צוידו החברים במסמכי זיהוי מזויפים”.[1] אביו נרצח על ידי הפשיסטים ההונגריים. שטיינר נמנה עם פעילי המחתרת שלא נעצרו ושרדו.[2]
עם סיום מלחמת העולם השנייה ושחרור אירופה מעול גרמניה הנאצית, הגיע לבודפשט יחד עם חבריו הבית"רים.[3] בהונגריה שלאחר השואה לא הסתיים המאבק באנטישמיות, אשר הרימה ראש לאחר המלחמה. שטיינר כיהן בתפקיד סגן מפקד קן בית"ר בודפשט, ונטל חלק בהפגנה המונית של חברי בית"ר נגד האנטישמים ההונגרים. בהפגנה זו לא השתתפו יהודים חברי תנועות הנוער האחרות מתוך חשש לתת ביטוי לזעם היהודי ללא אישור השלטונות. שטיינר וחבריו חשבו אחרת. הם ערכו הפגנה גדולה שנבלמה על ידי כוחות משטרה שחסמו את המשך דרכם. אחר כך, שהה עם אמו במחנה שארית הפליטה בשטוטגרט שבגרמניה. בשנת 1947 הגיע לאוסטרליה והתמנה שם לתפקיד נציב בית"ר. נישא לדורה במלבורן, ויקטוריה, אוסטרליה ב-11 בדצמבר 1952.
בשנים 1950 – 1951, נסע ללימודים בישראל. שמונה שנים לאחר מכן, ב-1955, עלה לישראל והתיישב בה. שטיינר היה פעיל במכון ז'בוטינסקי בישראל, ולקח חלק בעשייה המחקרית והתיעודית בו.
בשנים 1961 – 1963 עשה בשליחות מטעם ההנהגה העולמית של חרות–הצה"ר בארצות הברית. וב-1973 נבחר כחבר ההנהלה של מוסד זה. באותה שנה ארגן את תערוכת יובל בית"ר. בשנים לאחר מכן ערך ביקורים באוסטרליה כחלק מפעילות עידוד עליית יהודים לארץ ישראל.
הוא המשיך את פעילותו הציבורית, ללא קבלת שכר, ואף נבחר ליו"ר ותיקי בית"ר בארץ ישראל ובתפוצות.[4]
בגיליון הראשון של כתב-העת "בדרכו", שהוא היה יו"ר העמותה שלו, אמר בריאיון עמו, כי ”בימינו קם דור חדש שאינו רוצה לדעת את יוסף, היינו את בני דור ז'בו[טינסקי]”. ויחד עם חבריו במכון ז'בוטינסקי עשה כל מאמץ, באיסוף מקורות, במחקר, בלימוד, בתצוגה, בהוצאה לאור, בימי-עיון ובהנצחה, לזכור את מורה הדור זאב ז'בוטינסקי ומורשתו.[5]
לפרנסתו עבד כאמן, צייר ומעצב, בעל ידע רב במקצועות הדפוס וההוצאה-לאור. בין השאר הוא עיצב כרזות פוליטיות,[6] ספרים ועטיפות רבים להוצאות לאור, כגון ההוצאה לאור של משרד הביטחון, והוצאת המרכז למורשת ירושלים ע"ש זאב ז'בוטינסקי וההנהגה העולמית של בית"ר. ברוב עבודותיו עובר כחוט השני קו מעצב ייחודי – צבע עז, זוהר ומרושת.
ארכיונו הופקד בארכיון מכון ז'בוטינסקי בתל אביב.
ספרים שכתב וערך
- חרובית: מול שמים ושמש וארץ וים, (אלבום מזכרת להיאחזות הנח"ל-חרובית, 1977- 1981), 1982
- מי הוא מי במרכז תנועת החרות, הוצאת חרות, 1988
- (ZAIDO-ALLAM (JUDEN STAAT, כתב-עת, 1948-1947
לקריאה נוספת
- ח' בן-ירוחם, ספר בית"ר קורות ומקורות, כרך ב': אל העם, חלק שני, הוצאת הוועד להוצאת ספר בית"ר ירושלים - תל אביב תשל"ו - 1975, עמ' 994, הערה 2127.
- חיים לזר, בית"ר בשארית הפליטה 1948-1945, הוצאת מוזיאון הלוחמים והפרטיזנים - מכון ז'בוטינסקי בישראל, תל אביב תשנ"ז - 1997.
- בדרכו: עלון ותיקי בית"ר בארץ ישראל ובתפוצות, עורכים: יעקב סיקא אהרוני, יצחק אלפסי, דודו וייס, משה כהן, אברהם שדמון, 1996-1991.
- The Jewish Haerald: National Jewish Weekly, Vol. 26, No. 9, November 27, 1962.
קישורים חיצוניים
- ארכיונו
- תולדות חייו של יוסף א. שטיינר מאת יוסף קיסטר; קטלוג התערוכה במוזיאון לאמנות יהודית, רמת גן: "השואה והגבורה"; תבליטי עץ שיצר יוסף א. שטיינר; דפים מודפסים באנגלית, ארכיון מכון ז'בוטינסקי בישראל
- יוסף א. שטיינר, התכתבויות עם אישים רבים, 1.1.1954 - 31.12.1988, תיק פ 412 / 1, ארכיון מכון ז'בוטינסקי בישראל
- יוסף א. שטיינר, התכתבות עם אמו, 01.01.1962 - 31.12.1975, תיק פ 412 / 3, ארכיון מכון ז'בוטינסקי בישראל
- יוסף א. שטיינר, התכתבות עם אברהם דרורי, 01.01.1954 - 31.12.1962, תיק פ 412 / 4, ארכיון מכון ז'בוטינסקי בישראל
הערות שוליים
- ^ חיים לזר, בית"ר בשארית הפליטה 1945 – 1948, הוצאת מוזיאון הלוחמים והפרטיזנים ומכון ז'בוטינסקי בישראל, תל אביב 1997, עמ' 181.
- ^ חיים לזר, בית"ר בשארית הפליטה 1945 – 1948, הוצאת מוזיאון הלוחמים והפרטיזנים ומכון ז'בוטינסקי בישראל, תל אביב 1997, עמ' 182.
- ^ חיים לזר, בית"ר בשארית הפליטה 1945 – 1948, הוצאת מוזיאון הלוחמים והפרטיזנים ומכון ז'בוטינסקי בישראל, תל אביב 1997, עמ' 179, על פי עדותו של יעקב פליישמן, נציב בית"ר הונגריה.
- ^ ראו למשל: כרזה, באתר מכון ז'בוטינסקי בישראל.
- ^ בדרכו, גיליון מס' 1, ח"י בתמוז תשנ"א – 30 ביוני 1991.
- ^ ראו למשל: כרזה: "ברכות למנחם בגין על הסכם השלום. קריאה לתמוך ברשימת הליכוד וב-יהודה בן-זאב", באתר מכון ז'בוטינסקי בישראל.
29098836יוסף שטיינר