יוסף פיש
 | |
| לידה |
1912 פְהִירְדְיוּרְמָאט  הונגריה |
|---|---|
| התאבד |
16 במאי 1957 (בגיל 45 בערך) רמת גן  ישראל |
| תאריך עלייה | מרץ 1957 |
| מוקד פעילות | מישקולץ, בית הכנסת ברחוב קזינצי בבודפשט |
יוסף פיש (1912 — 16 במאי 1957) היה חזן יהודי הונגרי. כחודשיים לאחר עלייתו לישראל, יומיים לאחר שהתקבל למשרת חזן בבית הכנסת הגדול ברמת גן, שם קץ לחייו.
קריירה כחזן
פיש נולד בפְהִירְדְיוּרְמָאט במחוז סאטמר שבצפון הונגריה, בנם הצעיר של אברהם צבי ורחל פיש. בצעירותו ביטא כשרון מוזיקלי, והיה חזן בעיירת הולדתו. בהמשך תפקד כחזן שני בבית הכנסת הגדול בעיר הסמוכה מישקולץ, לצד החזן הראשי יהושע וידר.
במהלך מלחמת העולם השנייה נשלח למחנה הריכוז מאוטהאוזן שבאוסטריה. במהלך שואה נספו אשתו ובתו. הוא נותר צולע באחת מרגליו, ומוראות השואה נותרו בנפשו ובגופו שנים רבות.
משנת 1946 שירת פיש כחזן ראשי בקהילת בית הכנסת האורתודוקסי קאזינצי שבבודפשט. ב-1948 נישא לרחל (רוז'יקה) לבית ארנסט, ילידת יוגוסלביה, שאיבדה בשואה את בעלה ישראל (סרוּלצ'י) אדלשטיין לאחר שלושה חודשי נישואין. לבני הזוג נולדו שני ילדים: יהודה דב ואברהם צבי. באותה שנה התפרסמה בבודפשט יצירתו "לקל ברוך" (Lukel Boruch) בתקליט. הוא החל להופיע אחת לשבועיים בתחנת הרדיו ההונגרי-ממלכתי "קושוט" (Kossuth), בתוכנית "חצי שעה דתית-ישראלית" (Izraeli vallási félóra), בקטעי מוזיקה יהודיים, לעיתים בליווי ילד ממקהלת בית הכנסת.
העלייה לישראל ופרשת ההתאבדות
בעקבות המרד ההונגרי נגד ברית המועצות באוקטובר 1956, החליטה משפחת פיש לעזוב את הונגריה ולהגר לישראל.
בפברואר 1957 הציע בלה וינגרטן, ידידו של פיש מהונגריה וממתפללי בית הכנסת הגדול ברמת גן, את מועמדותו של פיש למשרת חזן בבית הכנסת הגדול בתל אביב. מעט לפני כן (ביוני 1956) התאבד חזן בית הכנסת הגדול בתל אביב, אהרון עמיהוד (קיפניס); בעיתונות נחלקו הדעות באשר לסיבות ההתאבדות - דיכאון או פגיעה קשה בשל יחס מזלזל מהנהלת בית הכנסת. באותה תקופה (פברואר 1957) התקיים סכסוך בין המתפללים בבית הכנסת סביב הבחירות לוועד בית הכנסת.
משפחת פיש הפליגה לישראל במרץ 1957 באניה "ארצה" לנמל חיפה, והתאכסנה בסמוך לבית הכנסת הגדול בתל אביב. לאחר מספר תפילות ניסיון במהלך אפריל-מאי 1957, נכשל המשא ומתן בין פיש לגבאי בית הכנסת לגבי גובה השכר, לאחר שהובטח לו סכום גבוה עוד בהיותו בבודפשט. פיש קיבל במקום זאת את משרת החזן שהוצעה לו על ידי ועד בית הכנסת הגדול ברמת גן. יומיים אחר כך שם קץ לחייו.
התאבדותו של פיש עוררה עניין תקשורתי במיוחד לאור סמיכות הזמנים להתאבדותו של החזן אהרן עמיהוד קודם לכן. בעיתונות סוקרו האשמות של ידידיו ושל קהילת העולים מהונגריה נגד הנהלת בית הכנסת בתל אביב, שלטענתם הייתה קשורה לנסיבות שהובילו להתאבדות.[1] הדעות נחלקו באשר לרקע ההתאבדות - דיכאון בעקבות קשייו בשואה, או פגיעה בעקבות משא ומתן שלא בתום לב ויחס מתנכר לעולה החדש מצד הנהלת בית הכנסת בתל אביב. נציגי עולי הונגריה דרשו להקים ועדה ציבורית לחקר נסיבות אלו. עלה גם חשש שהדבר ינוצל על ידי אנשי אגודת ישראל ונטורי קרתא בווינה ובודפשט, שניהלו באותה תקופה מאבק נגד עלייה לישראל. יוסף (פרנץ) ימבור, חבר מועצת העיר תל אביב, פנה לראש העיר דאז חיים לבנון בבקשה להקים ועדת חקירה ציבורית לבדיקת נסיבות ההתאבדות, אך היא נדחתה.
קישורים חיצוניים
- מ. בן שלמה, מבית הכנסת בבודפשט לבית הכנסת בתל אביב, הצופה, 15 באפריל 1957, המשך
- גבאי ביהכ"נ הגדול טוענים שהושמצו, חרות, 23 במאי 1957
הערות שוליים
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "יוסף פיש".