יוסף מוהליבר
 | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
הרב ד"ר יוסף מוהליבר (מוהילבר; י"ב בחשוון ה'תרל"ג, 13 בנובמבר 1872, ראדום, האימפריה הרוסית – ו' באדר א' ה'תש"ג, 10 בפברואר 1943, ירושלים, פלשׂתינה-א"י) היה איש חינוך עברי, מנהל הגימנסיה העברית בירושלים.
ביוגרפיה
מוהליבר נולד לשלמה בעיר ראדום שבאזור פולין (אז תחת שלטון האימפריה הרוסית), נכדו וחניכו של רבי שמואל מוהליבר. נסמך לרבנות, למד שפות ונשלח על ידו סבו ללימודים בבית הספר הגבוה לחקלאות במונפלייה שבצרפת. במהלך לימודיו היה מייסדי אגודת "עתידות ישראל", במשותף עם חיים מרגלית קלווריסקי ויהושע בוכמיל. בשנת 1894 הוסמך כאגרונום ועבר לקניגסברג שבגרמניה, שם סיים בשנת 1900 לימודי דוקטורט בפילוסופיה ופדגוגיה. במהלך תקופה זו ייצג את סבו כציר בקונגרס הציוני הראשון (1897).
בשובו לפולין היה פעיל בחוגים הציוניים בביאליסטוק, שבה שימש רב מטעם בין השנים 1902–1915. מוהליבר ניהל את חברת "צדקה גדולה" ושימש יו"ר אגודת "חובבי שפת עבר", ניהל את תלמוד התורה על שם קלונימוס זאב ויסוצקי והביא לייסוד ספרייה ציבורית בעיר. לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה וכיבוש העיר על ידי גרמניה, נמלט לאודסה וחי בה בין השנים 1916–1920. באותה עת נוסד בה בית מדרש עברי למורים מרשת "תרבות", ומוהליבר התמנה למנהלו. בשנת 1918 השתתף באספה הלאומית היהודית (שבעקבות "חוק האוטונומיה הלאומית" שחוקקה הרפובליקה העממית של אוקראינה) בקייב.
עם סגירת בית המדרש על ידי השלטונות בשנת 1920, עלה מוהליבר לארץ ישראל ושימש בירושלים סגן מנהל בית המדרש העברי למורים (1920–1923) ומחליפו של שלמה שילר כמנהל הגימנסיה העברית בירושלים (1923–1943). פעילותו הציבורית נמשכה כיו"ר הציונים הכלליים ב' בירושלים ויו"ר מרכז הסתדרות המורים. מטעם הוועד הפועל הציוני נבחר ליו"ר הוועדה לסידור החינוך. בשנת 1931 השתתף כציר בקונגרס הציוני הי"ז.
ספרו
- Joseph Mohilewer, Wundt's Stellung zum psychophysischen Parallelismus, (Inaugural-Dissertation), Konigsberg I. Pr., 1901 (בגרמנית)
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "יוסף מוהליבר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 291
24889259יוסף מוהליבר