יוסף זבדיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

יוסף זבדיה (בשמו האמהרי: אספה גטה 194610 במרץ 2022) היה מחנך, פעיל עלייה ואסיר ציון.

ביוגרפיה

נולד בכפר מיליקו שבאזור וגרה אשר במחוז בגמדר שבאתיופיה לדבתרה גטה אסרסה ולאדיס ראדה ונקרא בשם "אספה". בילדותו עברה המשפחה אל הכפר אמבובר, וזבדיה החל ללמוד בבית הספר העברי במקום.

יציאה לישראל ללימודים בשליחות הסוכנות

בשלהי 1956 נשלח לתוכנית הכשרת מורים בכפר בתיה, שבה עוברת שמו ל"יוסף", ושבסיומה המשיך בלימודיו בבית ספר התיכון אורט שבנתניה[1][2].

חזרה לאתיופיה לעבודת הוראה

בראשית דצמבר 1964 חזר לאתיופיה, ולאחר כשמונה חודשים החל לעבוד כמורה ברשת בתי הספר של ביתא ישראל.

בעת שלטון החונטה הצבאית האתיופית הקומוניסטית באתיופיה הוא נעצר כשלימד עברית בכיתה. הוא ריצה שלוש שנות מאסר, במהלכן עונה, תוך פגיעה בבריאותו.

אסיר ציון

לימים הוכר כאסיר ציון[3].

עלייה לישראל

זבדיה עלה לישראל באוגוסט 1984. חצי שנה לאחר מכאן החל לעבוד בסוכנות היהודית, שבמסגרתה פעל לקליטתם של עולי אתיופיה, תוך חירוף נפש וסיכון רב במבצעי עלייה חשאיים וחשובים של יהדות אתיופיה.

הוקרה

ב-2021 נערך לכבודו ערב הוקרה בסוכנות היהודית.

חיים אישיים

יוסף הוא אחיה של בליינש זבדיה, שגרירת ישראל באתיופיה לשעבר.

נפטר ב-10 במרץ 2022. הותיר אישה, ילדים ונכדים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שמואל ילמה ואחרים (עורכים), על כנפי היונה: 100 שנה להולדתו של יונה בוגלה: 100 שנות פעילות ציונית באתיופיה, הוצאת גפן, 2008, עמ' 80–82
  2. ^ עזריאל קמון (עורך), הגשר הראשון: עדותם של חניכים יהודים יוצאי אתיופיה מכפר בתיה 1955 - 1995, יד טבנקין, 1996, עמ' 15, 19-18, 24, 36-37, 53-51, 66
  3. ^ שרון אופיר רופא, "כן אני יכולה - סיפור חייה המרגש של שגרירת ישראל באתיופיה", לאשה, 1 במאי 2014
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33417281יוסף זבדיה