יוסף גלילי
יוסף גלילי (1915 – 2011) היה עיתונאי ופוליטיקאי, חבר בתנועת "השומר הצעיר". גלילי נמנה בין מייסדי קיבוץ שמיר. ובמהלך חייו כתב שמונה ספרים וכן כתבות ומאמרים רבים.
ביוגרפיה
יוסף גלילי נולד למשפחה זעיר-בורגנית בעיר בלצי שבבסרביה. בשנת 1936 הוא נפרד ממשפחתו וכחבר בתנועת "השומר הצעיר" עלה ארצה עם חבריו להכשרה לקיבוץ שמיר (גבעת ברגיאת - גבעת העקרבים והנחשים) שהמתין לעלייה לקרקע. כאשר הוא הגיע לקיבוץ עבד כפועל בנמל חיפה ולמד עברית[1][2]. בזכות היותו סוציאליסט מוצהר נבחר להיות הפוליטיקאי הראשון של קיבוצו ונשלח אל כפר עטה, לימים קריית אתא, ל"ליגה הסוציאליסטית". בתקופה זו הכיר יוסף את שושנה פלדנר, פועלת במפעל אתא, סוציאליסטית ומהפכנית כמוהו, והם נישאו. לזוג נולדו שלושה ילדים. בשנת 1944 נוסד קיבוץ שמיר וגלילי היה האחראי על המטעים והנוי בקיבוץ.
בשנת מיד עם הקמת המדינה, יצא גלילי לשליחות מטעם הסוכנות ו"השומר הצעיר" תחילה לאיטליה ולאחר מכן לצרפת. מטרת השליחות הייתה שיקום תנועת "השומר הצעיר" והעלאת יהודי אירופה לישראל. ב-1949 מונה גלילי למנהל מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית במרסיי, משם עלו 200 אלף יהודים בעקבות פעילותו שם.[דרוש מקור] במהלך שהותו בחו"ל הצליח לגייס יהודים ולהעלותם כקבוצה לקיבוץ רוחמה[1]. עם שובו לארץ שימש כמזכיר מפ"ם בלוד ובהרצליה[2].
בשנת 1957 הוצע לגלילי להיות כתב "על המשמר" באזור הגליל העליון, טבריה ועמק הירדן. גלילי ערך את העלון של הגליל העליון במשך עשר שנים. יותר מאוחר קיבל הצעה לעבוד בתל אביב ככתב "על-המשמר". גלילי היה כתב סוכנות עתי"ם לענייני עלייה, קליטה וחקלאות. הוא כתב את המוספים הכלכליים של "על-המשמר".
כאשר התחילו לבנות את היישוב הצמחוני אמירים, הוגשה תביעת דיבה נגד גלילי עקב פרסום מאמר ביקורת שכתב ב"על המשמר". גלילי זוכה במשפט.
שני אסונות פקדו את גלילי:
- ב-13 ביוני 1974 חדרו ארבעה מחבלים מגבול לבנון לקיבוץ שמיר, ובטרם חוסלו על ידי חברי הקיבוץ, הם רצחו מתנדבת ושתי חברות קיבוץ, אחת מהן הייתה שושנה, אשתו.
- תשע שנים לאחר מות אשתו פקד את גלילי אסון נוסף - בנו, רס"ן עמיר גלילי, שנפצע במבצע נוקייב ושרד את המלחמות מקדש ועד יום הכיפורים, נהרג בלבנון. רכב ספארי שבו נסע עלה על מטען צד. דבר האסון נודע לגלילי כשהיה בטיול בהלסינקי. בראיון לעיתונות הקיבוצית מסר גלילי, כי האסונות שפקדו אותו גרמו לו להתמסר ביתר שאת לעבודתו העיתונאית לצד העבודה במטעי הקיבוץ.
כעיתונאי כתב ספרים ואלפי כתבות ומאמרים, ביניהם: "גדוד 21 חטיבת כרמלי; בעקבות לוחמי תש"ח", "אנשים וייחודם", "הקצין עם הגיטרה" - ספר לזכר בנו, עמיר גלילי.
לאחר רצח אשתו הכיר גלילי את סבינה, שותפתו לחיים. המשיך להתגורר בקיבוץ שמיר עד יום מותו.
קישורים חיצוניים
- ראיון שנתן יוסף גלילי לעיתון הקיבוצים
- אורי דרומי, איש של שני אסונות, באתר הארץ, 1 ביולי 2011
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 בטו בסודו- beto, עלילות גלילי | ביוגרפיה של יוסף גלילי בן 90 משמיר, זקן העיתונאים, באתר www.kibbutz.org.il
- ^ 2.0 2.1 אורי דרומי, איש של שני אסונות, באתר הארץ, 1 ביולי 2011
25598686יוסף גלילי