יוסי ג'ינו
 | |
| ג'ינו החייל ב-1969 | |
| לידה |
30 בדצמבר 1947 מגדל, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| פטירה | 21 בדצמבר 2016 (בגיל 68) |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל שירות הביטחון הכללי המוסד |
| תקופת הפעילות | 1965–1992 (כ־27 שנים) |
| דרגה |
 סרן |
| תפקידים בשירות | |
|
| |
| פעולות ומבצעים | |
יוסי ג'ינו (30 בדצמבר 1947 – 21 בדצמבר 2016) היה מהלוחמים הבולטים בסיירת מטכ"ל, שביצע פעולות רבות במדינות ערב כמסתערב הפועל כלוחם בודד. שירת גם במוסד ובשב"כ והיה קצין ביטחון בשגרירויות ישראל[1][2].
תחילת דרכו
יוסף (יוסי) ג'ינו, דור שלישי בארץ לשושלת לוחמים, נולד במושבה מגדל לפנחס ובת-שבע. סבו, יוסף, שעל שמו נקרא, שירת כחייל בגדוד ה-38 של קלעי המלך הבריטי, שלחמו לצד החיילים האנגלים במלחמת העולם הראשונה. אביו היה גם הוא איש צבא, לוחם ומסתערב במחלקה הערבית של הפלמ"ח, בימים שקדמו להקמת המדינה. בנעוריו הצטרף לתנועת 'הנוער העובד והלומד'. התלווה לאביו בדייג בכנרת ורעה את עדר הכבשים של הוריו. בשעות הפנאי יצא לטיולים בטבע ושיחק כדורגל, עם יתר ילדי המושבה. למד בבית ספר תיכון בטבריה.
שירותו הביטחוני
בשנת 1965 התגייס לסיירת מטכ"ל. בשנת 1969 השתחרר מצה"ל, ונשלח על ידי "המוסד" לאימון יחידות קומנדו כורדיות "פשמרגה". לאחר כשנה שב לשירות בסיירת מטכ"ל. קיבל דרגת סרן מרפאל איתן מבלי שעבר קורס קצינים. בין השאר השתתף בתפעול "האמצעים המיוחדים" בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים. עם שותפיו לפעילות מבצעית נמנו אבי דיכטר ודב צדקה[3]. מפעם לפעם הושאל מצה"ל לשב"כ. על פעילותו בארצות ערב אמר: "אני מכיר רחובות, פינות, כבישים ואנשים בכל מיני בירות ערביות אולי יותר טוב משאני מכיר בכלל את החנויות ברחוב דיזנגוף בתל אביב"[4]. בשנים 1972–1975 שירת כדיפלומט בשגרירות ישראל בלונדון. בשנת 1973 נשלח כדיפלומט לאוסלו בתקופת פרשת לילהאמר. נמנה עם המשלחת הראשונה לשיחות השלום במצרים בשנת 1977.
בתצהיר שנתן הרמטכ"ל, רפאל איתן, על יוסי ג'ינו, כתב: ”אני מכיר את יוסי ג'ינו מתקופת השירות הצבאי, בתוקף תפקידי כרמטכ"ל שלחתי אותו לפעילות מבצעית שאינני יכול עדיין לפרטה, אבל כל שאוכל לומר הוא שאותה הפעילות הייתה מעבר לכל דמיון ושיוסי עמד במשימות הללו הכבירות בתוקף אישיותו המיוחדת ויכולותיו המבצעיות, נכונותו להקרבה אישית והידע המקצועי והצבאי שלו, שאין שני לו בכל צה"ל ובכל מערכת הביטחון.”[4] לאחר פטירתו של ג'ינו תיאר אותו אהוד ברק: ”ממניחי היסודות ליכולת המבצעית של סיירת מטכ"ל”[5].
לאחר שירותו הצבאי
לאחר שחרורו מצה"ל ב-1992 הקים מסעדה בשטחי הגן הלאומי בכפר נחום, לחוֹף הכנרת, שנאלץ להרוס ב-2014, לאחר מאבק משפטי ארוך[6]. מתחילת המאה ה-21 עסק בשימור ושחזור של חוות חפציבה, יחד עם אנשי צד"ל, במשך 14 שנה. במקביל, השתתף באירועי מורשת קרב עבור יחידות המודיעין.
נפטר בגיל 69 ב- 21 בדצמבר 2016 (כ"א בכסלו ה'תשע"ז) ממחלת הסרטן. הותיר אחריו אישה, אסתר ג'ינו, ושלוש בנות.
ג'ינו השאיר לאחר מותו חוב של כ-1.5 מיליון ש"ח, בני משפחתו יצאו בגיוס כספים המוני ובדצמבר 2017 - כשנה לאחר פטירתו - הצליחו לגייס את הסכום במלואו[7].
גלריית תמונות
-
ג'ינו בגיוס לצה"ל, 1965 -
ג'ינו בכנרת -
-
ג'ינו מימין במשלחת הראשונה לשיחות השלום עם מצרים, 1977 -
ג'ינו ביום הולדתו ה-50, 1997
_1.jpg)
קישורים חיצוניים
- אתר ההנצחה של יוסי ג'ינו
- החובות של "ג'יימס בונד" הישראלי, באתר מאקו, 7 באפריל 2017
- רוני הדר, יוסי ג'ינו, הנועז בעורף האויב, באתר הארץ, 28 בפברואר 2006
הערות שוליים
- ^ מערכת ynet, מותה של אגדת ביטחון: יוסי ג'ינו הלך לעולמו, באתר ynet, 21 בדצמבר 2016
- ^ הילה קובו, דיכטר ספד לחברו יוסי ג'ינו: "בנה יכולות שלדמיון אין יכולת לתאר", באתר וואלה!, 22 בדצמבר 2016
- ^ אלי אשכנזי, הלך לעולמו יוסי ג'ינו, מגיבורי סיירת מטכ"ל ומראשוני המסתערבים, באתר וואלה!, 22 בדצמבר 2016
- ^ 4.0 4.1 רוני הדר, יוסי ג'ינו, הנועז בעורף האויב, באתר הארץ, 28 בפברואר 2006
- ^ הודעת טוויטר של אהוד ברק, 21 בדצמבר 2016
- ^ חן מענית, אחרי שנים של השתלטות לא חוקית: חוף כפר נחום בכנרת יפונה, באתר גלובס, 22 בינואר 2014
- ^ ישראל מושקוביץ, הבית ניצל: משפחתו של גיבור סיירת מטכ"ל גייסה כ-1.5 מיליון שקל, באתר ynet, 23 בדצמבר 2017
30942102יוסי ג'ינו