יום המורה

אין לבלבל ערך זה, העוסק ביום המורה בישראל, עם הערך "יום המורים העולמי", העוסק ביום המורים במדינות העולם.

במדינות רבות מצוין ב-5 באוקטובר יום המורים העולמי, שנועד בעיקר להוקיר את עבודתם של המורים בחינוך דור העתיד, ובכמה מדינות מצוין יום דומה במועד אחר. גם בישראל מצוין יום המורה והוחלט להצמידו לחג החנוכה ולקבעו בכ"ג בכסלו. בכמה מהמדינות שבהן החג נחגג ישנה חופשה בת יום אחד.

התפתחות הרעיון בעולם

הרעיון של ציון יום המורה התפתח במקביל במדינות רבות לאורך המאה ה-20. במרבית המקרים התאריך הנבחר מסמל אירוע משמעותי הקשור לדמות או אירוע מרכזיים בעולם החינוך. זוהי גם הסיבה המרכזית לכך שיום זה מצוין במדינות שונות בתאריכים שונים.

בשנת 1994 הציע אונסק"ו את 5 באוקטובר כיום המורה הבינלאומי, לצד פרסום מסמך המלצות בנושא מעמד המורה. מסמך זה מאגד את זכויות וחובות המורים, תקנים בינלאומיים להכשרת מורים, תנאי העסקה ועוד. המסמך קרא לקובעי מדיניות לשתף מורים בהחלטות חינוכיות, רפורמות ועיצוב מערכות החינוך בכל מדינה, במטרה לקדם הוראה איכותית. המסמך והמלצותיו אומצו על ידי ארגון העבודה הבינלאומי של האו"ם (ILO) המייצג 183 מדינות ברחבי העולם, ובשנת 1997 פרסם אונסק"ו מסמך המשך השם דגש על מעמד המורה וההוראה בבתי ספר העל-יסודיים.

יום המורה בישראל

בשנת 2007 הגישה חברת הכנסת רונית תירוש את הצעת חוק זכויות המורה ובה הצעה לציון יום המורה בישראל ב-5 באוקטובר. הצעה זו ביקשה להגדיר בחוק את תנאי הכניסה למקצוע ההוראה, בדומה למקצועות כמו עריכת דין וראיית חשבון, להעניק השתלמויות והכשרה מקצועית למורה כחלק ממשרתו, לדאוג לזכות הבסיסית לסביבת עבודה נוחה, ולהגביר את מידת האוטונומיה המקצועית של כל מורה בתחום הוראתו. הצעת החוק אושרה על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה ב-28 בינואר 2007^[1], אך הצעת החוק לא עברה במליאת הכנסת. בשנת 2008 עלתה ההצעה בשנית על ידי חברת הכנסת רונית תירוש וחבר הכנסת סילבן שלום,^[2] הפעם עם הצעה לשינוי המועד של יום המורה. בשל צמידות התאריך המקורי (5 באוקטובר) ליום פרוץ מלחמת יום הכיפורים ובשל העובדה שתאריך זה נופל לא אחת ימי חופשה מבית הספר, הוחלט לבחור תאריך חדש. ההחלטה הייתה לבחור ליום המורה תאריך עברי מתאים ולקשרו לאחד מהמועדים הקיימים על לוח השנה. התאריך שנבחר ליום המורה הוא כ"ג בכסלו, הצמוד לחג החנוכה, מתוך השאיפה שחג האור ויום הוקרת המורה יהיו סמוכים זה לזה סמלית.

מתוך הצעת החוק:

(א) יום המורה יחול בכ"ג בכסלו בכל שנה; חל מועד זה ביום שבו לא מתקיימים לימודים במוסד חינוך, יחול יום המורה ביום הלימודים (חול) האחרון שלפניו.
(ב) ביום המורה יתקיימו במוסדות החינוך שיעורי מחנך שיעסקו בערכי כיבוד המורה ומקצוע ההוראה.
(ג) בשבוע שבו חל יום המורה יצוין הדבר בישיבה של הכנסת

גם הצעת חוק זו לא אושרה.

בשנת 2013 התאגדה קואליציה רחבה של הארגונים וגופים חינוכיים, לצד אנשי רוח ונבחרי ציבור, אשר ביקשו לציין את יום המורה כיום הוקרה, ולמקד את השיח הציבורי במורות ומורים על מנת להודות להם על מסירותם הרבה ועבודתם מלאת המשמעות. אירועי "יום המורה" מצוינים הן במדיה הדיגיטלית והן בשטח תוך שילוב פעילות ענפה ברשתות החברתיות עם פעילות בבתי הספר, בערים ובאמצעי התקשורת. במסגרת יום המורה מוזמנים אזרחי ישראל להודות למוריהם מהעבר או ההווה באמצעות משלוח מכתב תודה אישי. בבתי ספר רבים בישראל נערכים טקסים מיוחדים לכבוד יום המורה, מתקיימים ערבי שיח בין ועדי ההורים לבין סגל ההוראה ומורים מוזמנים להשתתף בכנסים ופאנלים סביב נושאים ערכיים, חינוכיים וחברתיים.

מיסוד יום המורה

במטרה להפוך את יום המורה ליום חג לאומי רשמי התכנסה ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת לדיון מיוחד לכבוד יום המורה ומעמד המורה בישראל. להתכנסות זו הוזמנו מורים מכל רחבי הארץ ובהם גם המורות שלימדו חברי הכנסת המכהנים. בעשרות ערים בישראל התקיימו טקסים ייעודיים, נשלחו מכתבי תודה, חולקו פרחים, נערכו ארוחות מיוחדות והתקיימו אירועים שמטרתם להודות למורי ישראל, כל זאת בשיתוף ארגוני ההורים ומועצות התלמידים. לקראת היום עצמו פרסמו ידוענים ונבחרי ציבור מכתבי תודה וברכות למוריהם מהעבר באמצעות הרשתות החברתיות וביום המורה תשע"ד פרסם שר החינוך, הרב שי פירון, ברכה מיוחדת למורי ישראל. בשנה שלאחר מכן הצטרפו לברכות גם נשיא המדינה, ראובן ריבלין, אנשי תקשורת, נבחרי ציבור וידוענים, ואירועי היום שנחגג בכל רחבי הארץ סוקרו בהרחבה בכלי התקשורת השונים.