יום המגבת

יום המגבת חל ב-25 במאי, לזכרו של הסופר דאגלס אדמס (1952-2001), מחבר מדריך הטרמפיסט לגלקסיה. ביום זה, שנקבע שבועיים לאחר תאריך מותו של אדמס (ה-11 במאי 2001), מעריצי הסופר ומוקירי זכרו לוקחים עמם מגבת לכל מקום שאליו הם הולכים. מעריצים גם מקיימים מפגשים שנתיים בפאבים, ופאבים רבים יוצאים במבצעים ומגישים משקאות המוזכרים בספרים^[1].

העיקרון

מקור המנהג בסדרת מדריך הטרמפיסט לגלקסיה שהחלה כסדרת תסכיתי רדיו והיוותה את המקור לספרים, משחקי מחשב, סדרת טלוויזיה, וסרט. המגבת מתוארת כפריט בעל השימוש הרב ביותר שטרמפיסט יכול לשאת עמו בעת שיטוטיו ברחבי הגלקסיה:

מגבת, כך הוא אומר, היא הדבר השימושי המאסיבי ביותר שאפשר שיהיה לטרמפיסט הבין-כוכבי. במידת מה, מפני שהיא בעלת ערך מעשי גדול. אתה יכול להתעטף בה ולחמם עצמך בעוברך דרך ירחיה הקרים של ג'אגלאן ביתא; אתה יכול לשבת עליה בחופי חולות השיש הבוהקים של סנטראגינוס 5, בשואפך את אדי הים המשכרים; אתה יכול לישון, מכוסה בה, מתחת לכוכבים הזורחים זריחה אדומה כל כך בעולם המדבר של קאקראפוּן; להשתמש בה כמפרש למִינִי דוברה במורד נהר עש האיטי והעצום; להרטיבה לצורך שימוש בקרב יד-אל-יד, לכורכה סביב ראשך כדי להימנע מאדים מהבילים או ממבטה של "מפצפצת החרקים הרעבתנית מטְראאָל" _[1]. במקרי חירום אתה יכול לנפנף במגבתך כאות למצוקה, וכמובן, לייבש עצמך באמצעותה אם עדיין היא נראית נקייה די הצורך.
אך חשוב יותר הוא הערך הפסיכולוגי העצום של מגבת. מסיבות לא ברורות, אם יקבּוֹע _[2] נוכח שטרמפיסט זה או אחר נושא עמו את מגבתו שלו, מוּכנית יניח שבבעלותו של אותו טרמפיסט גם מברשת שיניים, בגד רחצה, סבון, פחית ביסקוויטים, משקה, מצפן, מפה, תרסיס נגד חרקים, ביגוד למזג אוויר רטוב, חליפת חלל, כרטיסים להצגה וכן הלאה. יתרה מזו, היקבוע ישמח להשאיל כל אחד מפריטים אלה, או עשרה פריטים אחרים שהטרמפיסט "איבד בדרך" לרוע מזלו. היקבוע יאמר בלבו, שכל אדם הנוסע בטרמפים לאורכה ולרוחבה של הגלקסיה, מסתפק במועט, מבקר בפרבריה, נאבק לנוכח סיכויים אפסיים, מנצח ועם זאת יודע היכן המגבת שלו, הוא בבירור אדם שאין לזלזל בו. ומכאן צמח משפט שהפך לנכסי צאן ברזל, בסלנג של הטרמפיסט המצוי. כמו "הי, שסרת את המגניב ההוא, פורד פרפקט? זה מזניב אחד שבאמת יודע איפה המגבת שלו" _[3]

[1]_{חיה מטומטמת עד אימה, המניחה כי אם אתה אינך רואה אותה, גם היא אינה רואה אותך - טיפשה כמו בלטה אבל מאוד מאוד רעבתנית.}

[2] _{יקבוע: שאינו טרמפיסט.}

[3] _{שסרת: פגשת, ראית, הכרת. מגניב: ברנש יחדני ממש. מזניב: ברנש יחדני לאללה.}

— מתוך הספר "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" מאת דאגלס אדמס
הוצאת כתר, 1985. תרגום: מתי ונגריק ודנה לדרר

מקור סיפור המגבת

הגרסה המלאה של הסיפור מופיעה בתסכיתי הרדיו המקוריים של מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, וחוזרת שוב בספר "סלמון הספק": אדמס יצא לחופשה ביוון, אבל בכל פעם שהחליט ללכת לחוף עם חבריו, הוא גילה שהמגבת שלו נעלמה, ורק אחרי שעות של חיפושים ניתן היה למצוא אותה. אחרי שהחופשה נגמרה, החליט אדמס שכל מי שרוצה שחייו יהיו מסודרים, צריך "לדעת איפה המגבת שלו נמצאת"^[2]. הוא לא ציפה שסיפור המגבת, שמופיע לראשונה בפרק השביעי של סדרת הרדיו, ולאחר מכן בספר הראשון, יזכה לכזאת הצלחה. הוא הניח, אחרי שהבין שהרבה אנשים אהבו והבינו את העניין, שהוא לא היחיד שהייתה לו חוויה שכזאת.

לעניין זה מקורות קדומים יותר. סיפור דומה על "מטפחת קינוח אף" ומגוון שימושיה בידי עם ישראל (כ-15 שימושים, שהאחרון שבהם הוא קינוח האף) מופיע בספר הבדיחה והחידוד של אלתר אשר דרויאנוב^[3].

תאריך יום המגבת

יום המגבת נחגג לראשונה ב-25 במאי 2001, שבועיים אחרי מותו של אדמס, מכיוון שזה היה הזמן הקצר ביותר שבו ניתן היה להפיץ את הידיעה על קיומו של היום. לתאריך אין משמעות בסדרת מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, ולכן הוצעו מספר תאריכים חלופיים ליום, כמו ה-11 בפברואר (היום ה-42 בשנה), אחד מימי חמישי, ה-11 במרץ (יום ההולדת של אדמס) וה-11 במאי (יום מותו). לבסוף, לא שונה התאריך, במטרה לשמור על המסורת.