יוחנן גוש חלב
 |
יוחנן גוש חלב בשם קודם יאנוש גיסקלאי בשם המקורי דוד וידר[1] (בהונגרית: Giszkalay János; מקום הולדתו לא מצוין, ייתכן ניטרה, 3 באפריל 1886 – חיפה, 4 באפריל 1951) היה סופר יהודי-הונגרי, משורר, מחזאי, מתרגם, עורך עיתון, מוציא לאור, איש ציבור, פוליטיקאי, אחד הנציגים הספרותיים המשמעותיים ביותר של הציונות ההונגרית.
ביוגרפיה
שלמה וידר, היסטוריון ספרות ומורה בגימנסיה היהודית של בודפשט היה אחיו של יוחנן גוש חלב וגם הוא עלה ארצה אחרי השואה. וידר היה גם מהעורכים של הלקסיקון יהודי הונגרי. מאמריו וסיפוריו הקצרים של יוחנן גוש חלב (יאנוש גיסקלאי) פורסמו בעיתונים יהודיים בבודפשט תחת השם ארדה. הוא המחבר של שיר השבועה הציונית העממית שהתחילה ב"ידיים לשמיים, מי שגבר, מי שאמיץ". בגלל דעות שהביע במאמרי מערכת הוציאה הפרקליטות ההונגרית צו מעצר נגדו, ממנו ברח לרומניה. הבחירה בשמו ההונגרי (במקום דוד וידר) אינה מקרית. יוחנן מגוש חלב בתרגון להונגרית הוא: יאנוש גיסקלאי, הגיבור העממי מהגליל, מגוש חלב, במאה הראשונה לספירה. יאנוש גיסקלאי, הסופר, עלה והתיישב בארץ ישראל בשנת 1939 תשע שנים לפני הקמת המדינה ושינה את שמו ליוחנן גוש חלב. סופר עליו בהונגריה כך: « יאנוש גיסקלאי, נסע לארץ ישראל (פלסטינה) לפני כמה שנים. אומרים שהפך לרועה צאן וכעת רועה עדר כבשים באחד מעמקי חברון ». כך כתב עליו הסופר ארנה ליגטי (מקודם: ליכטנשטיין) שניספה בשואה ב"תחת משקל הדקל. חיי הרוח של דור. 22 שנים בגורל של מיעוטים (עידן הגבורה 1919-1925), בספר שפורסם בקלוז' בשנת 1941.[2]
נפטר בשלוש באפריל 1951 ונקבר בבית הקברות חוף הכרמל שבחיפה.[3]
עבודת העריכה שלו
גוש חלב עבד כחבר הנהלה במגזין אוי קלט (מזרח חדש), שנוסד בשנת 1918 בקלוז' כעיתון יהודי בשפה ההונגרית ((בלה סקיי, אילש קוצר, פטר אויווארי (מקודם: גרוסמן), אימרה סבו, שאנדור בן עמי, לאסלו שאלאמון, הלל דנציג וכו' היו ממקומיו ומכותביו)).[4] בשנת 1926 הפך לעורך הראשי של "אוי קלט. בין 1934 לבין 1936 היה העורך הראשי של כתב העת קזאירט (Kézirat) הספרותי והחברתי שפורסם בלוגוז'.
חיים ציבוריים ופוליטיקה
כחבר מייסד מילא יאנוש גיסקלאי תפקיד משמעותי בהקמת "האיגוד הלאומי היהודי של טרנסילבניה" וב"מפלגה היהודית" בטרנסילבניה שנוסדו בשנת 1918.[4] בשנת 1920, יחד עם הרופא ברנאט קנפלר ועורך הדין חיים ויסבורג, הוקמו את איגוד הספורט הגיבור קלוז'.
יצירותיו הספרותיות
רומנים
- החיים הנפלאים של עקיבא. כרכים 1–2. לוגוז', 1934. קריית ספר (בית דפוס צידון)
- הכפרה של בת-שבע . רוֹמָן. 1935-1934. קרית ספר (בית דפוס צידון)
- שירו של דוד. כרכים 1–2 1936. קרית ספר.
- תמר. קלוז', 1924.
- תמר. רומן. עוד יום כיפור יגיע, הו ה'. רוֹמָן. 1935. קרית ספר.
- שלוש הדרכים של האביר בנייה. נכתב לאנשים קטנים וילדים גדולים קלוז', 1928. הוצאת נוער
סיפורים
- יגיע עוד יום כיפור אלוהים שלי. סיפורים. קלוז' (1925).
- שועלים בין החורבות. סצנה מהרומן הגדול שהחל לפני 1800 שנה. קלוז' (1925). (גם עם כריכה עברית נפרדת)
שירים
- מתוך ספר הנבואות החדשות. קלוז' (1923).
- חזון גוש חלב. שירים. קלוז' (1925).
דרמות
- כשד"ר ווהלסאנגר רקד גבוט. בשלוש מערכות קצרות. קלוז' 1929.
- בני החשמונאים. הצגה לילדים במערכה אחת. קלוז', 1929.
- הסוד. דרמה קטנה (קלוז') 1922.
תרגומיו הספרותיים
- היינריך היינה, Confessio judaica . כרך א'. 1935. קרית ספר.
- מאיר אהרון גולדשמידט: גורל יהודי. רומן בשלושה כרכים. 1924.
- חייו השגויים של יעקוב בנדיקסן. (En Jöde) רומן בשני כרכים. התרגום הוא יצירתו של יאנוש גיסקלאי. 1935. קרית ספר
- משה הס : רומא וירושלים. שאלת הלאום הסופית. התרגום הוא יצירתו של יאנוש גיסקלאי. 1937. קרית ספר
- נחום סוקולוב: יהודי חדש. תורגם על ידי יאנוש גיסקלאי. 1922.
- דוקטור קוהן / מאבק חיים / מבוא: תיאודור הרצל, "דוקטור קוהן" של מקס נורדאו. 1939)
- אנ-סקי [רפפורט, שלמה שיינויל], הדיבוק אגדה דרמטית מחיי החסידים בארבע מערכות. הקדמה מאת יאנוש גיסקלאי. 1936. קרית ספר.
- אדון שלמה העשיר. התרגום הוא עבודתם המשותפת של קלרי גאל ויאנוש גיסקלאי.
- מיכהיוסף בן גוריון, יוסף ואחיו : רומן יהודי עתיק. תורגם על ידי יאנוש גיסקלאי. האיורים נעשו על ידי פרנץ הנדל. בודפשט, 1920
קישורים חיצוניים
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. יאנוש גיסקלאי
- אישטוואן מונוקי, הפקת ספרים בהונגרית ברומניה, 1919-1940. ע"פ יאנוש גיסקלאי
- אטילה גידו, תפקיד מעצב הזהות של מוסדות יהודיים בטרנסילבניה בין שתי מלחמות העולם .2004. ספטמבר[4]
- יאנוש גיסקלאי בכנס אביבה באריסיה. טרגו מורש, 1928 (תמונה קבוצתית)
- לקסיקון הספרות העברית החדשה - יוחנן גוש חלב
- תרגום ספרותי הונגרי בטרנסילבניה
הערות שוליים
33322608יוחנן גוש חלב