יוזף פרדיננד מבוואריה
| לידה |
וינה, ממלכת הבסבורג  |
|---|---|
| פטירה |
בריסל, ארצות השפלה האוסטריות  |
| שם מלא | יוזף פרדיננד לאופולד אנטון פרנץ קייטן זימון תדאוס איגנץ יואכים גבריאל מבוואריה |
יוזף פרדיננד מבוואריה (בגרמנית: Joseph Ferdinand von Bayern; 28 באוקטובר 1692 - 6 בפברואר 1699) היה בנו של מקסימיליאן השני עמנואל, הנסיך הבוחר מבוואריה, אשר היה מועמד לרשת את קרלוס השני, מלך ספרד, אולם מת בצעירותו ולא ירש את הכתר הספרדי.
ביוגרפיה
בצעירותו
הנסיך יוזף פרדיננד נולד בווינה ב-28 באוקטובר 1692, למקסימיליאן השני עמנואל, הנסיך הבוחר מבוואריה ולמריה אנטוניה מאוסטריה, בתם של לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ומרגריטה תרסה מספרד. הוא היה נינו של פליפה הרביעי, מלך ספרד ואחיינו הגדול של קרלוס השני, מלך ספרד.
אמו נפטרה זמן קצר אחרי לידתו והוא נשאר באחריות סבו, הקיסר לאופולד הראשון, מאחר שאביו שהה בבריסל, שם כיהן כמושל ארצות השפלה הספרדיות ממרץ 1692. ב-2 במאי 1693 יצא יוזף פרדיננד, מלווה במשרתת לשעבר של אמו, מווינה למינכן, לשם הגיע ב-2 או ב-3 ביוני.
ירושת קרלוס השני
אמו של קרלוס השני, מריאנה מאוסטריה, תמכה במועמדותו של מקסמיליאן עמנואל, הנסיך הבוחר מבוואריה, בעלה של נכדתה מריה אנטוניה, ולאחר מכן במועמדותו של יוזף פרדיננד (שהיה צאצא של המלך ההבסבורגי הראשון בספרד, פליפה הראשון, מלך קסטיליה, בשלושים בדרכים שונות). הטענה הבווארית מצאה תומכים רבים בקרב האצילים שלא היו מרוצים מהקליקה הגרמנית של מריה אנה מנויבורג, אשתו של קרלוס השני. על ערש דווי אילץ הקיסר לאופולד הראשון את בתו, מריה אנטוניה (אמו של יוזף פרדיננד), לוותר על זכויות הירושה שלה כדי להגביל את כוחותיו של התינוק.
כתוצאה מעובדות אלו החלה מלחמה בין המלכה האם והמלכה הרעיה. התקופה שבין השנים 1693 ו-1696 (שנת מותה של המלכה האם) היו שנים של מתיחות פוליטית מתמדת ותככים פוליטיים. החבורה הגרמנית שנוצרה סביב המלכה זכתה לשנאת האצולה. על פי שמועות שהופצו על ידי בית המשפט, הייתה מזימה שנועדה לנעול את המלכה ולהביא את הנסיך יוזף פרדיננד למדריד, כדי שיונח על כס המלכות תחת שלטון המלכה האם ותומכיו הראשיים.
המלכה האם מתה ב-16 במאי 1696. ניצחונה היה צוואה חתומה לאחר מותו, שבה בנה, קרלוס השני, קבע בספטמבר 1696 את אחיינו יוזף פרדיננד מבוואריה ליורש המלוכה. במועצת המדינה מ־13 ביוני 1696, זכה יוזף פרדיננד למועמד המתאים ביותר לרשת את הכס, כעמדת ביניים בין הצרפתים לאוסטרים. בסופו של דבר כתב קרלוס צוואה שבה הכריז על יוזף פרדיננד להיות יורשו.
בחודש ספטמבר של אותה שנה חווה קרלוס השני נסיגה חמורה במצבו, ולכן מועצת המדינה החליטה לאלץ את המלך לחתום על צוואה ביוני. למלך הייתה נסיגה נוספת ב-9 באוקטובר, כך מועצת המדינה התכנסה מחדש. בפגישה זו קיבלה המפלגה הבווארית את הרצון שנדחף, והקרדינל פורטוקאררו אילץ את המלך קרלוס השני לחתום על הצוואה לטובת הנסיך הבוחר מבוואריה: רק האדמירל מקסטיליה, הקונסטבל ושלושה חברים תמכו בארכידוכס קרל.
בתקופת קטינותו של יוזף פרדיננד, מינה העוצר על ידי הצוואה את מועצת המנהלים שתמכה במריאנה מאוסטריה בתקופת ילדותו של קרלוס השני, בראשותו של הקרדינל פורטוקארו, ולממשלת העוצרים הייתה לה סמכויות רחבות מאוד.
ההגנה העיקשת על מינויו של הקרדינל הפרו-בווארי, הפכה למדיניות מרכזית בשנים האחרונות של שלטונו של קרלוס השני. הקרדינל מנע את קרלוס השני מלהיכנע להשפעת אשתו ואף זימן את הפרלמנט לשנות את הברית.
בתחילת 1698 פורטוקאררו הציג בפני המלך דו"ח חדש של מועצת המדינה לטובת הירושה הבווארית. המלך התייעץ עם האפיפיור אינוקנטיוס השנים עשר שהיה גם פרו-בווארי לכאורה, ובנסיבות האלה המלך אישר מחדש את הצוואה שלו.
מריאנה מנויבורג הגיבה נגד הברית בכך שתפסה את קטלוניה, וכוחות גרמניים נשלחו לטולדו ולמדריד, בעוד בן דודה, גאורג, נסיך הסן-דרמשטדט, התכונן לעזוב את ברצלונה עם חייליו. שגריר צרפת במדריד, אנרי ד'ארקור, פגש 6000 חיילים שהגיעו למדריד מוכנים להתערב.
מקס עמנואל מבוואריה שלח לבנו לבוא לבריסל מתוך כוונה שמדינות פלנדריה ישבעו לו שבועת אמונים עם מותו של קרלוס השני. יוזף פרדיננד הגיע לבירה הפלמית ב־23 במאי 1698. בינתיים, לואי הארבעה עשר, מלך צרפת הסכים בהאג עם הכוחות הימיים על חלוקת אדמות הכתר הספרדי לאחר מותו של קרלוס השני: ההסכם נחתם עם אנגליה ב-8 בספטמבר ועם הולנד ב-11 באוקטובר. ההסכם קבע שממלכות חצי האי האיברי, למעט גיפוסקואה, וכן אמריקה הספרדית, ילכו ליוזף פרדיננד (סעיף 5), הארכידוכס קרל יקבל את דוכסות מילאנו (סעיף 6), בעוד לואי, הדופן הגדול יקבל את ממלכות נאפולי וסיציליה, כמו גם את מדינת פרסידי ואת מרקיזות פינאלה.
מותו
עם זאת, יוזף פרדיננד מת ב-3 בפברואר 1699 בגיל שש, והותיר את הירושה הספרדית שוב ללא יורש מוסכם. מותו היה פתאומי למדי, הוא סבל מהתקפים, הקאות ואובדן תודעה ממושך. אף על פי שצצו שמועות על הרעלתו, דבר לא הוכח, והוא נקבר בבריסל.
אילן יוחסין
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
29479214יוזף פרדיננד מבוואריה