יוז'ף סטריני

הברון יוז'ף סְטֶרֵינִי, (בהונגרית: Báró Szterényi József, נולד בשם יוז'ף שטרן ( לנדיאלטוטי, 5 בנובמבר 1861 - בודפשט, 6 בפברואר 1941) היה פוליטיקאי הונגרי-יהודי, שר המסחר, מומחה לפיתוח תעשייתי ולחינוך תעשייתי. הוא היה אחיו הצעיר של הוגו סטריני, מינרולוג ומורה.

חייו

סטריני נולד במרכז טרנסדנוביה (מערב הונגריה) בכפר קטן קרוב לאגם בלטון, האגם הגדול באירופה. אביו, אלברט שטרן קיבל משרת רב באויפשט (אז יישוב מצפון לעיר פשט, היום חלק מבודפשט). סטריני החל את דרכו בבודפשט כעיתונאי ובשנת 1888 הקים את העיתון הפוליטי ברשוב. בשנים 1885–1889 היה מזכ"ל האגודה התעשייתית והמסחרית הטרנסילבנית (טרנסילבניה הייתה אז חלק מהונגריה). הוא סייר מספר פעמים שוב ושוב לצורך מחקרים תעשייתיים ומסחריים במדינות הבלקן, דרומית לגבולות האימפריה האוסטרו-הונגרית וביקר גם בחלקים של אסיה הקטנה. בשנת 1889 הוא משך את תשומת ליבו של שר המסחר, גאבור בארוש, שמינה אותו למפקח על התעשייה הטרנסילבנית.

אף על פי שלא היה לו תואר אוניברסיטאי, הוא קודם למשרד המסחר על ידי השר בארוש בשנת 1890, שם עסק תחילה בענייני פיתוח תעשייתי. בשנת 1896 מונה למנכ"ל מערכת החינוך התעשייתי הלאומי, בשנת 1900 היה יועץ השר, ובשנים 1905 עד 1910 היה מזכיר מדיני במשרד (תואר סגן שר). בין 1906 ל־1918 היה חבר האספה הלאומית מטעם העיר בראשוב.

באביב 1906, כשהוקמה ממשלת וֶקֶרְלֶה, סטריני הוזמן על ידי שר המסחר פרנץ קושוט (נכדו של לאיוש קושוט) כמזכיר מדיני למסחר. לאחר נפילת הממשלה מונה לנשיא בנק החקלאות. את המינוי לתפקיד הזה קיבל מקבוצה בנקאית גדולה שהוא התקשר איתם בעבר מטעם משרד המסחר לבניית הרכבת הדלמטית, לפי השמועה לפחות במאה מיליון כתר יותר מהצעות מתחרות.

משנת 1918 הוא מונה שר המסחר בממשלת וקרלה השלישית. במהלך מהפכת החרציות נכלא על ידי מועצת השרים כיחיד שמסכן את ההישגים המהפכניים. אחרי ה -8 במאי 1918 וקרלה שוב הצליח להקים ממשלה (בניסיון ששי). בשנת 1919 תחת ממשלת קארואי סטריני נכלא שוב בבית סוהר למעצרים (ללא משפט).

הוא היה חבר פרלמנט בלתי מפלגתי בין השנים 1920 עד 1926 וחבר בבית העליון משנת 1927. הוא היה מעורב במשאים ומתנים בינלאומיים ובמשך חמש שנים כממונה ראשי בחבר המדינות.

על תולדות המשפחה וקבלת התואר "ברון" ניתן לקרוא בהרחבה תחת הערך "משפחת סטריני".

יצירתו

הוא פרסם מאמרים ומחקרים רבים בכתבי עת הונגריים, גרמנים וצרפתיים וכתבי עת פוליטיים. יצירותיו הגדולות שפורסמו באופן עצמאי:

• על קואופרטיבים לחיסכון (1884)
• יחסי סחר עם טורקיה (1889)
• חינוך תעשייתי בחו"ל (1894)
• התעשייה המקומית בהונגריה (1895)
• התעשייה ההונגרית והחקלאות (1895)
• חינוך למלאכה ותעשייה ביתית בהונגריה (1896)
• חינוך תעשייתי בהונגריה (גם בצרפתית וגרמנית, 1897)
• התעשייה של מדינות הכתר הקדוש ההונגרי (כרך 20, 1901)
• חינוך תעשייתי בהונגריה ובחו"ל (1909)
• מזכר התפתחות תעשייתית (1909)
• זיכרונות של זמנים עברו (1925)

מקורות

• לקסיקון ביוגרפי הונגרי Magyar életrajzi lexikon I–IV. Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967–1994. [1]
• לקסיקון יהודי הונגרי יוז'ף סטריני Magyar zsidó lexikon. Szerk. Ujvári Péter. Budapest: Magyar Zsidó Lexikon. 1929.
• חייהם ועבודותיהם של סופרים הונגרים Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái XIII. (Steiner–Télfy). Budapest: Hornyánszky. 1909.
• Lengyel Géza (1963). Magyar újságmágnások. Budapest: Akadémiai Könyvkiadó. p. 70–73. Irodalomtörténeti füzetek 41. szám

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יוז'ף סטריני בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

יוז'ף סטריני29602448