יוז'ף וולפנר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוז'ף וולפנר
Wolfner József

יוז'ף וולפנרהונגרית: Wolfner József; ארד, 8 בינואר 1856בודפשט 16 בפברואר 1932) היה מוציא לאור יהודי-הונגרי מייסד חברת ההוצאה לאור והמסחר בספרים החשובה זינגר ווולפנר. ההוצאה הייתה בתקופתה אחת הגדולות החשובות והמצליחות בהונגריה.

ביוגרפיה

חנות הספרים זינגר וולפנר ב- שדרת אנדראשי 16 (1912)

וולפנר נולד במשפחה יהודית בארד לשמעון וולפנר ולצציליה פלנר. הוא איבד את אביו בגיל שמונה עשרה. ב-1 במרץ 1885,[1] לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטה, הקים את חברת ההוצאה לאור ומכירת הספרים זינגר וולפנר, שהייתה הראשונה לפרסם ספרות נוער והתחום העיקרי הנוסף שלה היה ספרות יפה. ב-1923 הפך את החברה שלו לחברת מניות, בה היה יו"ר מועצת המנהלים והמנכ"ל. שמה של ההוצאה נודע בזכות סדרת הספרים הזולה שלה. המייסדים - שאנדור זינגר ויוז'ף וולפנר - פיתחו את זינגר וולפנר לאחת מחברות הוצאות העיתונים והספרים המצטיינות ביותר. לזינגר ולוולפנר הייתה גם חנות ספרים וחברת הוצאה לאור בשדרת אנדראשי 16, שם היו גם משרדי המערכת מעל החנות.

כרזת ספרם של זינגר וולפנר על הרפתקאותיו של מר מצקו

יוזף וולפנר, המוציא לאור המשמעותי ביותר של תחילת המאה ושל האר נובו, היה איש עסקים של ספרות, היה ההתגשמות העסקית המצליחה ביותר של זמנו בתחום המו"לות. סוד הצלחתו היה יכולתו למשש את הצרכים של הקהל הממוצע הגדול ולשרת אותו באמצעות פעילות ההוצאה לאור שלו. פרסומיו כללו את יצירותיהם של פרנץ הרצג, גזה גרדוני, קלמן צ'אטו, מיקלוש שוראני והדוויג קורתס-מאהלר (אנ'). הוא ביסס את הוצאת ספריו על הצרכים של מעמד הביניים, הבורגנות הזעירה והאינטלקטואלים הכפריים. הספרות שהוציא בדרך כלל היה קל לקריאה. הפרסום הספרותי ביקש לשרת את קוראי הנוער והילדים ולפרסם מספר רב של ספרים זולים ופופולריים. הפרסומים המוצלחים ביותר של הילדים היו יצירותיו של לאיוש פושה והספרים על הרפתקאותיו של מר מצקו (כלומר מר דובי) של העיתונאי והסופר היהודי-הונגרי ז'יגמונד שבק. הסדרות המצליחות ביותר שלו היו "ספריית הרומנים האוניברסלית", שחלקן נמכרו בעשרים אלף עותקים, כמו גם "ספר המיליונים", "ספריית הרומן בגרוש", ומאוחר יותר "לקסיקון הזמנים החדשים".

שמו של יו'ף וולפנר התפרסם גם בזכות אספנות האמנות שלו ותמיכתו באמנות. הוא ראה בצייר מדניאנסקי את המאסטר החשוב ביותר שאת ציוריו אסף, הוא השיג את מיטב יצירותיו, הוא גם חתם עמו על חוזה, אבל הוא גם העריך את הדור הצעיר, כולל הציירים אישטוואן נאג' ויוז'ף אגרי. גם בנו העשיר את האוסף לאחר מות אביו.[2]

ב-9 במרץ 1922, בבודפשט, נשא את יולאן רוט, מורה שהייתה צעירה ממנה ב-21 שנים, בתם של ד"ר מרק רוט ושל ברטה ויינר.[3] הוא היה חבר מועצת העיר בודפשט.

בנו ויורשו, אישטוואן פרקש, היה צייר נודע שנולד מנישואיו הראשונים של וולפנר, מאנה גולדברגר מבודה, שמתה בגיל צעיר ולאחר מכן בנו אישטוון גדל אצל קרובי משפחת וולפנר. אישטוואן ארגן תערוכה במוזיאון ארנסט כדי להוכיח לאביו שהפך לאמן אמיתי, אך לצערו, יוז'ף וולפנר מת יומיים לפני פתיחת התערוכה.[4] לאחר מותו, המשיך בנו להיות פטרון האמנות ואספן האמנות של כאביו; תמך באמנים, העסיק סופרים ואמנים רבים. אישטוואן פרקש היה מנכ"ל החברה מ-1932 עד 1944 עד לגירושו למחנה ההשמדה אושוויץ, שם מצא את מותו. משנת 1943 המשיכו זינגר וולפנר לפעול (בשל החוקים היהודיים שלא איפשרו להחזיק בחברה) כחברה בערבון מוגבל בשם "המכון הספרותי החדש".


פרסומים

  • 1885 "ספריית רומנים אוניברסלית", סדרה של רומנים למבוגרים (1885–1931) פרסמה יותר מ-500 כותרים עד 1917
  • 1889 העיתון שלי - מגזין לילדים בעריכת לאיוש פושה
  • "ספריית הרומן בגרוש" 1889 - סדרת חוברות זולה לנוער - 350 חוברות שיצאו לאור
  • 1895 זמנים חדשים - מגזין שבועי ציורי שסיקר את קוראיו בתחומי הסיפורת, האמנות והחברה, משך את תשומת הלב של מעמד הביניים בגישה שמרנית משהו. - נערך על ידי פרנץ הרצג, בין שאר כותבי התקופה: שאנדור ברודי, גזה גרדוני, קלמן מיקסאט. הוא הופיע עד 1949. לאחר 1945 עורך העיתון היה המשורר יוז'ף פודור, שני הגליונות הראשונים נכתבו יחד עם לאיוש קשאק.
  • New Times Lexicon - הוא היה קיים גם בגרסאות של 12 ו-24 כרכים
  • 1895 Hungarian Girls - The Journal of Adolescent Civil Girls, בעריכת אנה טוצק
  • 1902 Art Journal
  • 1911 Magyar Figyelő - יומן שבועי
  • 1915 ספר המיליונים
  • בשנות ה-30 הושקה סדרה של ספרי אמנות בצרפתית ובהונגרית בשם L'art Hongrois (עורך: François Gachot)ועוד אמנים.

הוצאות של אוספים

לקריאה נוספת

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ III. Könyvkereskedelmi címtár (230. oldal), Magyar könyvkereskedők évkönyve 9. évfolyam - 1898.
  2. ^ A Modern Magyar Festészet 1892–1919 tanulmányai „…Hercegek, grófok, naplopók, burzsoák…” Száz év magyar képgyűjtése III. rész Mravik László: A nagy családok Kieselbach Tamás kiadása, Budapest, 2003
  3. ^ A házasságkötés bejegyezve a Bp. VI. ker. állami házassági akv. 335/1922. folyószáma alatt.
  4. ^ Lampé Ágnes: Családregény Farkas Károly örökségről és háláról, 168Óra.hu – 2007. július 18.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34495417יוז'ף וולפנר