יוהאן פון וורת

יוהאן גרף פון וורת (בגרמנית: Johann Graf von Werth ‏1591-1652) היה גנרל קתולי בצבא האימפריה הרומית ה"קדושה" התפרסם בכך שבניגוד לשאר הקצינים הבכירים בצבא שהגיעו מן האצולה היה וורת בן איכרים פשוט שכלל לא ידע קרוא וכתוב.

וורת נולד ב-1591 להורים איכרים פשוטים. תאריך לידתו המדויק אינו ידוע. לאחר מותו של אביו השכיר עצמו וורת כמשרת בבתי אצילים.

ב-1610 התגייס לצבא הספרדי והפך לשכיר חרב בצבאו של המרקיז הגנואי אמברוסיו ספינולה עם פתיחת מלחמת שלושים השנים התגייס לצבא הליגה הקתולית אומץ ליבו בקרבות שונים מול המורדים הבוהמים קידמו אותו לדרגת קפטן.

השתתף בקרב ההר הלבן ולאחר מכן בכמה קרבות מול הדנים והשוודים. אולם תרומתו החשובה להתפתחות קרב נורדלינגן (1634) גרמה לקיסר פרדיננד השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" לתת לו את התואר ברון. לאחר שהצטרפו הצרפתים למלחמה ניצח אותם וורת בכמה קרבות שבאחד מהם פילח כדור את לחיו ונותר תקוע בגרונו. באחד הקרבות נפל בשבי ונכלא בפריז בהוראתו האישית של הקרדינל רישלייה כעבור ארבע שנים שוחרר יחד עם פרנץ פון מרסי שנפל בשבי בפרייבורג. כשחזר לגרמניה נטל שוב את הפיקוד על כמה גדודים וניצח בכמה קרבות את הצרפתים והשוודים.