יוהאן הראשון, מלך שוודיה
 | |||||
| לידה | 1201 | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
10 במרץ 1222 (בגיל 21 בערך) האי וויסינגאֶה, שוודיה | ||||
| שם מלא | יוהאן סוורקרסון | ||||
| מדינה |
 שוודיה | ||||
| מקום קבורה | אלווסטרה, שוודיה | ||||
| שושלת סוורקר | |||||
| |||||
| |||||
יוהאן הראשון, או יוהאן סוורקרסון (בשוודית: Johan Sverkersson; 1201 – 10 במרץ 1222) היה מלך שוודיה משנת 1216 ועד מותו.
חייו
יוהאן היה בנם של סוורקר השני, מלך שוודיה ושל רעייתו, המלכה אינגגרד לבית ביילבו. כאשר מלאה ליוהאן שנה, מת סבו מצד אמו, האציל (יארל) בירגר ברוסה. המלך סוורקר מינה את בנו כיארל להלכה כדי לחזק את סמכויות השלטון שלו עצמו וכדי להבטיח את מעמדו של מוסד היארל שחשיבותו עלתה בהדרגה. צעד זה עורר את זעמו של בית אריק, בית המלוכה היריב וכן של כמה מצאצאיו של בירגר ברוסה. יוהאן שמר על מעמדו עד תבוסתו של אביו בקרב לנה ב-1208 ומותו בקרב גסטלרן ב-1210. לאחר מותו של אביו עלה לכס המלוכה אריק העשירי מבית אריק היריב.
מלוכתו
ב-1216 מת אריק העשירי ממחלה ויוהאן, שהיה אז בגיל הנעורים, נבחר להיות מלך על ידי האצולה השוודית, וזאת בניגוד לרצונו של האפיפיור. ולדמר השני, מלך דנמרק התנגד אף הוא לבחירה, שכן בנו של אריק שנולד לאחר מותו, היה אחיינו של ולדמר. בשוודיה עצמה הבחירה התקבלה באי שקט. לכנסייה היה עניין רב במינוי ונראה היה שליוהאן היה מספר לא מועט של תומכים בקרב מנהיגיה, כולל הארכיבישוף ולריוס, הבישוף בנגט מסקרה והבישוף קרל מלינשפינג. זה האחרון מונה כצ'נסלור, הראשון לקבל תואר זה בשוודיה. השליט הצעיר הוכתר ב-1219 ומיד הוציא כתב זכויות לטובת הבישופים השוודים. כתב הזכויות אישר את אלה שהוצאו על ידי אביו, סוורקר השני, ב-1200, אך הרחיב אותם. נכסי הכנסייה קיבלו פטור ממסים ודמי החכירה ששולמה על נכסים אלו על ידי דיירים עברו לקופות הבישופים.
המשלחת לאסטוניה
במהלך תקופת מלכותו הקצרה של יוהאן הראשון החלה נוכחות שוודית באסטוניה. הרקע לכך הייתה הפעילות של המסדר הליבוני ושל ולדמר השני, מלך דנמרק באזור הים הבלטי שהיה אז עדיין פגני. האצולה השוודית שאפה לקבל חלק בשלל והמשלחת יצאה לדרך. המלך יוהאן עצמו, בן דודו קרל החרש (אחיו של בירגר ברוסה) והצ'נסלור שלו, הבישוף קרל מגנוססון, הובילו ב-1220 את הצי שיצא למחוז לאנה שבאסטוניה. בתחילה היה המהלך מוצלח ויוהאן ייסוד בסיס בליל (כיום ליהולה). מבסיס זה יצאו החיילים השוודים לגיחות באזורי הכפר, בנו כנסיות ואילצו את המקומיים להתנצר. לאחר מכן שב יוהאן למולדתו. עם זאת, המשלחת הסתיימה באסון. תושבי האי אסל (סארמאה) תקפו את הבסיס השוודי בקרב ליהולה שהתנהל ב-8 באוגוסט. הבישוף קרל וקרל החרש נהרגו יחד עם כמעט כל המגינים השוודים. לאחר התבוסה הקשה לא נותרה כל נוכחות שוודית באסטוניה שהתחדשה רק 300 שנים לאחר מכן.
מותו
יוהאן הראשון נותר על כס המלוכה עד למותו ב-10 במרץ 1222. הוא מת מבלי שנשא אישה ובלי להעמיד צאצאים והותיר זיכרון חיובי בהיסטוריוגרפיה השוודית: "הוא היה צעיר ומאוד עדין. הוא היה מלך במשך שלושה חורפים ומת ממחלה באי וויסינגאֶה. כל שוודיה התאבלה על מותו, שהוא לא האריך ימים. הוא נטמן באלווסטרה, וישמור האל על נשמתו בחיי נצח"[דרושה הבהרה]. לאחר מותו היורש הצעיר מבית המלוכה היריב ירש את כס המלוכה בהיותו בגיל שש ומלך כאריק האחד עשר.
קישורים חיצוניים
- Johan Sverkersson, kung 1216-22 (Sverkerättens strid mot Eriksätten) (בשוודית)
- Johan 1. (I) Sverkersson (Nordisk familjebok) (בשוודית)
