יוברט המילטון
 | |
| לידה |
הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
לה קוטור, הרפובליקה הצרפתית השלישית  |
| השתייכות |
 הצבא הבריטי |
| תקופת הפעילות | 1880–1914 (כ־34 שנים) |
| דרגה |
 מייג'ור גנרל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד דיוויזיית צפון מידלנד מפקד הדיוויזיה ה-3 | |
יוברט יון וית'רול המילטון (באנגלית: Hubert Ion Wetherall Hamilton; 27 ביוני 1861 – 14 באוקטובר 1914) היה גנרל בריטי בכיר ששירת במלחמה המהדית במצרים ובמלחמת הבורים השנייה בדרום אפריקה, לפני שקיבל פיקוד על הדיוויזיה השלישית הבריטית בפרוץ מלחמת העולם הראשונה. חודשיים וחצי בלבד אחר כך בעיצומו של המרוץ אל הים, נהרג הגנרל המילטון מירי ארטילריה תוך כדי סקירת הקו הקדמי, מפקד הדיוויזיה הבריטי הראשון שנהרג בפעולה במהלך הסכסוך. הוא זכה במספר אותות הצטיינות על שירותו והיה פופולרי בקרב אנשיו, אשר כינו אותו "האמי" והביע צער על מותו; כל רגימנט בדיוויזיה שיגר נציגים להלווייתו, למרות שהדיוויזיה הייתה מעורבת בלחימה כבדה במרחק של פחות מקילומטר משם.
ביוגרפיה
ראשית חייו
המילטון נולד ב-27 ביוני 1861, והיה בנו של הגנרל הנרי מייד המילטון, CB, ואחד מארבעה אחים שנכנסו לשירות צבאי, כולל הגנרל סר ברוס מייד המילטון. בילדותם הוקפו האחים על ידי אנשי צבא; בנוסף לאביהם, גיסם היה הגנרל סר ג'ורג' פומרוי קולי, שנהרג בפעולה בקרב גבעת מג'ובה בשנת 1881.[1] המילטון התחנך במכללת היילבורי, ולאחר לימוד במכללה הצבאית המלכותית, התגייס לצבא הבריטי והצטרף לרגימנט הרגלים ה-2 (הרגימנט המלכותי של המלכה) בשנת 1880.[2]
קריירה צבאית
בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-19 הוא נסע להודו עם הרגימנט שלו, והיה מעורב במשלחת בורמה בשנים 1886 עד 1888, כשהוא נשאר במדינה כשליש משנת 1886 עד 1890 וזכה במדליית המערכה עם שני תגים.[3] הוא הועלה לדרגת קפטן בדצמבר 1890. בשנת 1896 הוא היה שוב באנגליה, ומונה לשלישו של תומאס קלי-קני, בפיקוד על חטיבת חי"ר באלדרשוט גריסון.
בשנה שלאחר מכן הוא היה מעורב במלחמה המהדית, כאשר ליווה את צבאו של לורד קיצ'נר נגד כוחות המהדיסטים, נלחם בקרב אטברה ובקרב אומדורמאן, ובנובמבר 1899 לחם במתקפה הסופית נגד הח'ליפה במהלך קרב אום דיווארקראט. הוא אוזכר בשדרים (5 בספטמבר 1898) ועוטר באות השירות המצוין (DSO) ובמסדר העות'מאני הקיסרי (מחלקה רביעית) מחד'יב מצרים.
בסוף 1899 עזב את מצרים ומיד השתתף במלחמה נוספת, נגד הבורים בדרום אפריקה, שם הוא מונה שוב לשלישו של תומאס קלי-קני, כעת מפקד הדיוויזיה השישית. מינואר 1900 היה קצין מטה בתפקיד סגן עוזר השליש הכללי, והיה כה טוב בתפקיד זה עד שהועבר לתפקיד סגן השליש הראשי ביולי 1900, ולאחר מכן מונה לעוזרו האישי של לורד קיטצ'נר ומזכיר צבאי מנובמבר 1900. הוא עסק בפעולות במדינת אורנג' החופשית, טרנסוואל ומושבת הכף וראה גם פעולה בקרב פאארדברג, שלשמו אוזכר בשדרים שלוש פעמים (31 במרץ 1900, 16 באפריל 1901, 29 יולי 1902) והוענק לו מדליית דרום אפריקה של המלכה עם ארבעה תגים ואת מדליית דרום אפריקה של המלך עם שני תגים. עבור שירות השטח שלו, הוא מונה לשלישו של המלך, וקיבל קידום לדרגת ייצוג של קולונל. עם סיום המלחמה המוצלח, חזר המילטון לביתו ביוני 1902, כשהוא נושא את משלוחי השלום מלורד קיצ'נר לממשלה ולמלך, שקיבלו אותו בטירת וינדזור. פחות מחצי שנה אחר כך המילטון ליווה את קיצ'נר להודו, שוב כמזכירו הצבאי, וקיבל את דרגתו המהותית של קולונל ב-28 בנובמבר 1902. בשנת 1906 עזב את מטהו של קיצ'נר כדי לקבל פיקוד על חטיבה 7 וקיבל את תואר עמית מסדר האמבט. בשנת 1908 הועלה המילטון לדרגת מייג'ור גנרל ומונה לראש מטה פיקוד הים התיכון.[3] בשנת 1909 הוא קיבל את תואר מפקד המסדר הוויקטוריאני המלכותי. מינויו האחרון לתקופת שלום היה באנגליה, שבה הוא פיקד על דיוויזיית צפון מידלנד של הכוח הטריטוריאלי משנת 1911.[4]
מלחמת העולם הראשונה
המילטון קיבל פיקוד על הדיוויזיה השלישית ביוני 1914, ועם פרוץ מלחמת העולם הראשונה לקח מיד את הכוח לצרפת עם חיל המשלוח הבריטי כחלק מהקורפוס השני תחת הגנרל הוראס סמית'-דוריאן. במהלך אוגוסט וספטמבר, כוחו של המילטון היה פעיל כמעט ברציפות, ונלחם בקרב מונס, לה קאטו ובמהלך הקרב הראשון על המארן. ב-26 בספטמבר כמעט ונהרג המילטון, כאשר פגז נחת במרחק מטרים ספורים מהמקום שבו הוא ושני גנרלים נוספים דנו במבצעים. עם זאת, למרבה המזל, התחמושת לא התפוצצה.[3] למרות תנאי המערכה הקשים, המילטון השתתף בתלאות אנשיו והיה לעיתים קרובות בקו הקדמי, כשהוא מרוויח את הכינוי החיבה "האמי" מפיקודיו.[5]
מותו
מזלו של המילטון לא נמשך. כאשר יחידות בריטיות, צרפתיות וגרמניות דהרו לעבר חוף פיקרדי במהלך המרוץ אל הים, הדיוויזיה ה-3 נטלה חלק חשוב בקרבות בתחילת אוקטובר. ב-14 באוקטובר, המילטון ומספר קציני מטה נסעו לכפר לה קוטור הסמוך לבת'ון בקווי החזית כדי לחזות במצב ובדיוק ירדו מסוסיהם כשפגז התפוצץ מעליהם. הקצינים שליוו אותו לא נפגעו, אך רסיס בודד נכנס למצחו של גנרל המילטון והרג אותו מייד.
המילטון נקבר בחצר הכנסייה בלה קוטור, על רקע חומת הכנסייה בה נכח הגנרל סמית-דוריאן ונציג של כל רגימנט בדיוויזיה כמשמר כבוד. את האור היחיד סיפקו פנסי המכוניות, והתפוצצות פגזים אילצו מדי פעם את הכומר להפסיק את הטקס. אכן הלחימה הייתה כה קרובה במהלך הטקס הקצר, עד כי כדורי אויב פגעו מדי פעם בקירות ובקברים הסמוכים, אף כי איש מהאבלים לא נפגע.[3] הגנרל סמית-דוריאן סיכם את הטקס במילים "אכן קבר חייל אמיתי. שאלוהים יברך את נשמתו."
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Lt-Gen. Henry Meade Hamilton, thePeerage.com, Retrieved 24 August 2007
- ^ Old Haileyburians Who Died in the Service of Their Country 1914, Haileybury School, Retrieved 24 August 2007
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 P.69-70, Bloody Red Tabs, Davies & Maddocks
- ^ Kelly's Handbook of the Titled, Landed and Official Classes, 1913. Kelly's. 1875. p. 795.
- ^ Centre for First World War Studies, University of Birmingham, Retrieved 24 August 2007
