יואן שה-קאי

יואן שה-קאי (מנדרינית תקנית: 袁世凱; פין-יין: Yuán Shìkǎi‏; 16 בספטמבר 1859 - 6 ביוני 1916) היה מצביא ומדינאי סיני שנודע בשל השפעתו בשלהי תקופת שושלת צ'ינג, חלקו במאורעות שהובילו להתפטרות הקיסר האחרון של סין, שלטונו האוטוקרטי כנשיא השני של הרפובליקה הסינית (לאחר סון יאט-סן), וניסיונו קצר הימים לחדש את המונרכיה הסינית כשהכתיר עצמו כקיסר סין.

פעילותו הציבורית עד מהפכת 1912

את פעילותו הציבורית החל בשנת 1883 בעודו קצין צעיר בשירותו בקוריאה. צה שי, הקיסרית האלמנה שיגרה כוח צבאי לקוריאה ומינתה את יואן לראש המטה הכללי. בזכות הצלחתו, מונה בגיל 21 לנציב הסיני בסיאול. בשנים אלו ריכז את הקשר הדיפלומטי ופיתח את המסחר בין שתי המדינות דבר אשר הביא לקירוב ביניהן. בשנת 1903 הוביל את התנועה להכנסת חידושים בצבא הקיסרי והקים שש דיוויזיות בהן השתמש כדי לדכא מרידות ובהן את מרד הבוקסרים. צבאו היה מאומן היטב על פי הדגם הגרמני וממנו יצאו בהמשך בעלי תפקידים והשפעה רבה בממשל. בתקופה זו כונה יואן "אבי אילי המלחמה". בשנת 1907 איבד את אהדת הקיסרית. בשנת 1908, עם מות הקיסרית האלמנה, ניסה יואן לתפוס את השלטון ומחשש לחייו אולץ לפרוש מהחיים הציבוריים.

פעילותו הפוליטית בתקופת המהפכה

יואן שה-קאי מושבע לנשיא זמני, 10 במרץ 1912

ב-12 בפברואר 1912 חתמה הקיסרית האלמנה לונגיו בשם הקיסר פויי על מסמך אשר האציל את הסמכויות השלטוניות לידי יואן בשם "הבטחת" שלום לעם ושקט לקיסרות לצורך הקמתה של רפובליקה גדולה של סין. מדינות המערב הפעילו אף הן לחץ למנותו למשרה משמעותית וסון יאט סן הבין שהמעצמות תומכות ביואן והתפטר מכהונתו כנשיא זמני של הרפובליקה לטובת יואן, אשר נבחר על ידי האספה הלאומית הזמנית של סין לנשיא זמני.

תקופת נשיאותו

יואן שה-קאי מינה את עצמו לנשיא והשיג את הסכמת סון יאט סן לכך. בשנים 1913–1916 שלט יואן על מרבית סין לאחר כשלונו של סון יאט סן. יואן תמך בדיקטטורה נאורה במטרה להביא לאיחודה של סין תחת שלטונו ובמסגרת זו אסר את חברי הפרלמנט אשר לא סרו למרותו. הוא יסד את המפלגה הרפובליקנית שהתחרתה במפלגה הלאומית קוואמינטנג של סון יאט סן.

בין השאר פעל בתקופת שלטונו להפסקת הסחר באופיום. במלחמת העולם הראשונה חתם בניגוד לרצונו על הסכם עם היפנים אשר כלל חמישה סעיפים ובהם מתן זכויות מיוחדות ליפן בחברת מכרות וכן מתן אישור ליפנים לאמן את הצבא הסיני. במהלך השנים ניסה למנות את עצמו לקיסר בעל שליטה בכל רחבי סין, אך הדבר זכה להתנגדות רבה ובסופו של דבר הוא לא הצליח בכך.

בשנת 1916 מת. לאחר מותו נכנסה סין לתקופה בת 5 שנים בה שררה אנרכיה שלטונית ולא נמצא מי שימלא את מקומו עד למינויו של סון יאט סן.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יואן שה-קאי בוויקישיתוף

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24704478יואן שה-קאי