יואן ז'ולדיה
יואן ז'ולדיה (ברומנית: Ioan Joldea, ידוע גם כ"ז'ולדיה וודה" Joldea Vodă) היה טוען לכתר של מולדובה לתקופה של שמונה ימים, בין התאריכים 4 בספטמבר - 12 בספטמבר 1552.
חייו
ז'ולדיה היה בויאר מולדבי בדרגת קומיס, ללא יחוס מיוחד, ששרת תחת כמה משליטי מולדובה מבית מושאט. לפי הכרוניקון האיטלקי אנטוניו מריה גרציאני, ז'ולדיה היה גבר טוב מראה, תכונה שלדעתו הייתה בעלת משקל בבחירתו. אחרי ששתי קבוצות בויארים - אחת במולדובה עצמה, ואחת בגלות פולין, יזמו קשר שהביא לרציחתו של השליט שטפאן רארש ב-1 בספטמבר 1552, הנסיכה אלנה אקטרינה לבית ברנקוביץ', אלמנתו של פטרו רארש, ביקשה להבטיח את עתידו של בן הזקונים שלה, קונסטנטין, שהיה קטין בן עשר בערך. לשם כך, היא קידמה בינתיים את יואן ז'ולדיה כמועמד לכתר מולדובה והציעה לו את ידה של בתה רוקסנדרה. הוורניק הגדול ("מארה וורניק") גבריל מובילה וההטמאן, "השוער של סוצ'אבה", יון סטורדזה הסכימו לתוכניתה ויחד עם הבויארים הקושרים המולדבים הכתירו את ז'ולדיה. המהלך של הנסיכה אלנה ושל הבויראים מסביבה התקבל בפולין בזעם.
בתמיכת המגנאט של בלז, שניאבסקי ואצילים פולנים אחרים, הבויארים הגולים בפולין הכתירו כשליט של מולדובה את אחד מהם, ה"סטולניק פטרו" או "פטריה", לכאורה בן מחוץ לנישואים של השליט בוגדאן בעל עין אחת בטקס שהתקיים ביישוב טרמבובלה. השליט החדש קיבל את השם "אלכסנדרו לפושניאנו". אחרי רציחתו של שטפאן רארש חיילים הנאמנים ללפושניאנו וכוח צבאי פולני ליוו אותו למולדובה. מלך פולין עצמו, זיגמונד השני אוגוסט תמך במועמדותו של לפושניאנו והשליט הטרי וחסידיו נשבעו לו אמונים.
הפלג שתמך בז'ולדיה התפזר מהר ורבים מחבריו עברו למחנה של לפושניאנו. חיילים פולנים ומולדבים בפיקודו של הוורניק מוצוק תפסו את ז'ולדיה בדרך לחתונה בסוצ'אבה, בכפר שׁיפוֹטֶה על נהר ז'יז'יה. כעבור ימים אחדים נפלו לידי אנשיו של לפושניאנו גם הנסיכה אלנה אקטרינה ובנה הקטן. הנסיכה אלנה אקטרינה נחנקה למוות וקונסטנטין רארש מת כעבור שנתיים ב-1554. ליואן ז'ולדיה נכרת האף, על מנת לכער את פניו ושיאבד כל סיכוי לממש את שאיפותיו. הוא נשלח למנזר שבו נפטר בתאריך בלתי ידוע.
השליט החדש אלכסנדרו לפושניאנו הוכתר כשליט של "מולדוולאכיה" בעיירה הרלאו ב-12 בספטמבר 1552 ולאחר מכן נכנס לעיר הבירה סוצ'אבה. לפי הכרוניקון גריגורה אורקה יואן ז'ולדיה היה שליט של מולדובה לשלושה ימים בלבד. את ארוסתו, רוקסנדרה, הבת של פטרו רארש ושל אלנה ברנקוביץ', ולפיכך בת דודו לכאורה, לקח אלכסנדרו לפושניאנו לעצמו לאשה כדי לחזק עוד יותר את יחוסו.
בני משפחתו
אחיו של יואן ז'ולדיה, הבויאר בדרגת ארמאש, שטפאן ז'ולדיה שרת במצודת ניאמץ. שטפאן ז'ולדיה היה אב לשתי בנות - מרגיטה או מרגיוליצה ותאודורה. תאודורה התנזרה והפכה בגלל חייה הסגפניים ומעשי נסים שבהם הייתה מעורבת, לתאודורה הקדושה מסיחלה. היא חייתה במנזרים במזרח ולאכיה ובחבל מולדובה והייתה לרומניה הראשונה שהוכרה כקדושה של הכנסייה האורתודוקסית. ייתכן כי בני משפחה אחרים של ז'ולדיה נמלטו לטרנסילבניה - לכפר מיטיטל על יד אוראדיה.
קישורים חיצוניים
- גריגורה אורקה - כרוניקה של ארץ מולדובה פרק 143 ב wikisource (ברומנית)
- 2. Constantin C.Giurescu - Istoria Românilor vol Editura Ştiinţifică şi Enciclopedică, Bucureşti, 1976 קונסטנטין ק. ג'ורסקו - תולדות הרומנים - כרך ב, בוקרשט, 1976. (ברומנית)
- אילן היוחסין של בית מושאט (באנגלית)
- על ז'ולדיה -חומר תיעודי מאת טיבריו צ'ובאנו - ברשת (ברומנית)
יואן ז'ולדיה28323415