רבי יהושע השל באב"ד (השני)
 | |||||
| לידה |
1740 ה'ת"ק ברודי | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1838 (בגיל 98 בערך) י"ז באייר ה'תקצ"ח טרנופול | ||||
| חיבוריו | ספר יהושע | ||||
| |||||
| |||||
רבי יהושע העשיל באב"ד[1]; (ה'ת"ק בערך[2] - י"ז באייר ה'תקצ"ח) היה רבה של טרנופול בתחילת המאה ה-19[3]. חיבר ספר שו"ת בשם ספר יהושע.
ביוגרפיה
נולד אחרי שנת ת"ק, בעיר ברודי שבגליציה לרבי יצחק באב"ד, נכדו[4] של רבי יהושע העשיל מקראקא. למד תורה מפי רבי משולם פייביש מקרמניץ. נשא את בת דודו רבי שמואל באב"ד מברודי[5].
כיהן תחילה ברבנות בערים פודקאמין ובודזאנוב. בשנת ה'תקס"א התקבל לרבנות בעיר טרנופול על מקומו של בן דודו רבי שמואל פלקנפלד בעל 'בית שמואל אחרון'. בתקופת רבנותו החלה ההשכלה להכות שורשים בגליציה, בין היתר הוקמו בטרנופול בתי ספר ללימודים חופשיים, בתחילה על ידי הרץ הומברג, ומאוחר יותר על ידי יוסף פרל. בתחילה הצליח יוסף פרל להשיג את הסכמתו לבית הספר, אך משנוכח הרב באופי המוסד הפך את יחסו ואסר על הלימודים בו.
המאבק עם המשכילים בטרנופול גרמו לו לחפש רבנות אחרת נוחה יותר, ובשנת ה'תקפ"ח עבר מטרנופול לכהן ברבנות לובלין על מקומו של רבי עזריאל הורוויץ ("ראש הברזל"). אולם גם בלובלין נתקל בקשיים מצד פרנסי העיר שהתנגדו לחסידות וזאת עקב אופי הנהגתו שדמתה לתהלוכות תנועת החסידות. חצי שנה לאחר מכן, כשנסע לטרנופול להביא את משפחתו וכלי ביתו, נאלץ להישאר בטרנופול עקב הלשנה שהתקבלה אצל השלטונות הרוסיים בורשה על היותו מתגורר בלובלין ללא רשיון שהייה. בעקבות כך נותר לכהן ברבנות טרנופול עד סמוך לפטירתו. ואילו בלובלין מונה רבי משולם זלמן אשכנזי.
אופי הנהגתו הצנוע ומיעוט התעסקותו בענייני ציבור, גרם לחיזוק מעמדם של תלמידיו הדיינים[6] מחד, והמשכילים מאידך. בשנת 1837, בהגיעו לזקנה מופלגת, נטען על ידי המשכילים כי אינו כשיר יותר לכהן בתפקידו והם הצליחו למנות את שלמה יהודה רפפורט ("שי"ר") לכהן ברבנות העיר. צעד זה עורר מחלוקת עזה בין החסידים והשמרנים לבין המשכילים, מחלוקת זו גרמה לשי"ר לנטוש את הרבנות, ולהתמודד על משרת הרבנות בפראג. בינתיים נחלש מאוד רבי יהושע העשיל, וכעבור תקופה קצרה נפטר, ביום י"ז באייר ה'תקצ"ח. לטענת החסידים מחלוקת זו הסבה לו עגמת נפש וגרמה לפטירתו.
צאצאיו
- רבי אברהם אריה באב"ד רבה של מיקלניץ
- רבי יצחק באב"ד רבה של קאלוש
- רבי משה רבה של פשוורסק
- רבי יוסף באב"ד מחבר ספר מנחת חינוך, למד אצלו, וכיהן גם הוא וצאצאיו ברבנות טרנופול.
- רבי חיים באב"ד רבה של מיקלניץ. נכדו היה רבי דוד מנחם מאניש באב"ד רבה של טרנופול בתקופה שלפני מלחמת העולם השניה.
חיבוריו
- ספר יהושע, זולקבה ה'תקפ"ט, באתר היברובוקס. מכיל שני חלקים. החלק הראשון הוא שאלות ותשובות. והחלק השני קרוי בשם "פסקים וכתבים", ובו לקט חידושים בהלכות שונות.
- ספר הנעים - ספר הותיק, ירושלים ה'תש"נ, באתר אוצר החכמה, ליקוטים מספרו לפי סדר הפרשיות ושולחן ערוך.
לקריאה נוספת
- אמסעל, אליהו, הגאון רבי יהושע העשיל באב"ד זצוק"ל אב"ד טרניפול, תולדות המנחת חינוך, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- קינסטליכער, משה אלכסנדר זושא, החתם סופר ובני דורו, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- שיף, יצחק מאיר, רבי יהושע העשיל באב"ד אבדק"ק טרניפאל, הילולא קדישא - אייר, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ד"ר נ. מ. גלבר, תולדות יהודי טרנופול, טרנופול - אנציקלופדיה של גלויות, ירושלים-תל אביב ה'תשט"ו, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ ר"ת של בן אב בית דין, כלומר בן הרב.
- ^ יש המאחרים לה'תק"ח או ה'תקי"ד. ויש אומרים שנפטר בן מאה, בשנת ת"ר, ראו: ר' גדליה דניאל באב"ד, "תולדות המחבר", ספר הנעים, ירושלים, תש"נ, עמ' א, הערה ב. ור' רבי יצחק ווייס, בספר אלף כתב, אות תלו, מספר בשם רבי יוסף באב"ד שהאריך ימים עד קי"א שנה.
- ^ כמאה שנים לפניו, במאה ה-18, כיהן גם כן רב בעיר טרנופול בשם זה, אחיו של סבו רבי יעקב באב"ד, ואין לבלבל ביניהם.
- ^ אביו היה בן רבי יעקב באב"ד מפרנסי ועד ארבע ארצות בברודי, בן רבי יצחק באב"ד מברודי בן רבי ישכר בעריש בן רבי יהושע העשיל מקראקא.
- ^ חתן רבי משה רוקח מזלוטשוב בן רבי אלעזר רוקח מחבר ספר מעשה רוקח.
- ^ רבי אהרן פרנקל, רבי יוסף יואל דייטש ורבי בצלאל גינצבורג.
| תקופת חייו של רבי יהושע השל באב"ד על ציר הזמן |
|---|
 |