יהודי קשטלו ברנקו
נוכחותם של יהודים בקשטלו ברנקו, עיר בפורטוגל, מוזכרת בתעודה שהוציא בשנת 1214 פדרו אלביטו, המגיסטר הגדול של מסדר הטמפלרים הטיל מיסים כבדים על סוחרים בעיר.
היהודים חיו בשכונתם שנקראה Judiaria ז'ודיאריה שהתרכז בעיקר ברחוב Rua d'Ega (רואה ד'אגה) וכמו כן ברחובות Rua Caquelé (רואה קאקלה), (רואה מיזריקורדיה )Rua Misericordia, (רואה מורו) Rua Muro, הנמצאים כולם במרכז ההיסטורי העתיק של העיר של היום.
בערך ב-1361 המלך פדרו הראשון כפה על היהודים לשכון ברובעי מגורים נפרדים. בקשטלו ברנקו קהילה מאורגנת כזאת המכונה "קומונה ז'ודאה" התקיימה בין השנים 1381–1496. החל משנת 1473 המלך אפונסו החמישי הרשה ליהודים להרחיב שכונתם. משנת 1384-1385 נשארה תעודה שבו מנהיג מקומי בשם לופו ואשקש מונה כאחראי על תשלומי המיסים המוטלים על החוזים ועל ההכנסות של יהודי היישוב. בשנת 1393 תפקיד זה עבר לידי מפקד מצודת אובידוש.
שנות הגירוש וההתנצרות הכפויה
השנים 1496-1497 ציינו סוף נוכחות היהודים ככאלה בפורטוגל. בעקבות ההתנצרות הכפויה בכוח על ידי המלך מנואל הראשון נוצרו אוכלוסיות של אנוסים הקרויות "נוצרים חדשים" שהיו כל הזמן חשודות בעיני הכנסייה כלא אמינות באמונתן הנוצרית. אכן חלק מ"הנוצרים החדשים" ניסו לשמור על המסורת היהודית בהסתר. רבים מה"נוצרים החדשים" שילמו ביוקר על זהותם המיוחדת, בגלל חשדות מבוססים או שקריים ששמרו על היהדות. הם נחקרו במרתפי האינקוויזיציה והועלו על המוקד. אנוסים רבים התגורר באזורים יותר הררים של הממלכה - בין ויניאש לקשטלו ברנקו, בבמה שההיסטוריון האנגלי יהודי לוסיין וולף כינה "מאראנוס לנד".
על מפה משנת 1509 בספרו של דוארטה ב'ארמש על מבצרי פורטוגל, השכונה שמרכזה הרואה ד'אגה הייתה צפופת אוכלוסין. לעומת זאת על מפה משנת 1762 הנמצאת באקדמיה הממלכתית להיסטוריה במדריד הרובע מופיע בצבע לבן, כלומר מדולדל מתושבים, בגלל היותו נחשב "אזור טמא" בעיני האינקוויזיציה.
אישים
בקשטלו ברנקו ובסביבה נולדו אישים לא מעטים שמוצאם היה יהודי. שלושה מהם היו מפורסמים יותר, שלושתם רופאים: ד"ר ז'ואו רודריגש דה קשטלו ברנקו, המכונה " אמטו לוזיטנו" (בשמו היהודי המקורי "חביב") שגלה לספרד, לאיטליה, הולנד, ולבסוף לדלמטיה ולסלוניקי שם חזר לדת היהודית; פליפה רודריגש דה קשטלו ברנקו שגלה לאיטליה וחזר ליהדות, נודע כאליהו מונטאלטו (1567? - 1616),והיה לרופא אישי של המלכה מאריה דה מדיצ'י בצרפת, ואנטוניו נונש ריבירו סאנשש שהיה יליד פנאמאקור, יישוב בסביבת קשטלו ברנקו, (1699 - 1783) ושימש כרופא בחצר הצארים בסנקט פטרבורג.
במאה ה-20
בשנות ה-1920 כמה ממשפחות האנוסים מקשטלו ברנקו כמו בכמה מקומות אחרים בפורטוגל חידשו את מגעיהם עם היהודים וחלקם חזרו ליהדות. בראש התנועה של חזרה ליהדות בקרב אנוסי פורטוגל עמד הקפטן ארתורו קרלוש באשטה בארוש (בן ראש) מפורטו שביקר בשנת 1929 את האנוסים המעטים בקשטלו ברנקו. באותה שנה המנהל המחוזי בקשטלו ברנקו הכיר רשמית בקהילה היהודית הראשונה שקמה מחדש באזור - זו מן היישוב קוביליאו Covilhã.
במוזיאון בקשטלו ברנקו נמצאה אבן עם כתובת בעברית מתוך בית הכנסת של העיר בלמונטה משנת 1297. כתובת זו עמדה לעבור למוזיאון היהודי בבלמונטה.
קישורים חיצוניים
- מפת ה"ז'ודיאריה"
- על יהודי קשטלו ברנקו בספריה היהודית הויטואלית
סרטון על סיור בשכונת היהודים לשעבר בקשטלו ברנקו, סרטון באתר יוטיוב- מפת הז'ודיאריה" על מפת העיר ההיסטורית קשטלו ברנקו מ 1762
- תמונות מהרחובות שהיו פעם חלק מהשכונה היהודית - עקבות משוערות של מנורה עם צלב ושל סממנים יהודים
- מפה בספר של דוארטה ד'ארמש מ 1509 באתר המרכז אלברטו בנבנישטה
26424494יהודי קשטלו ברנקו