רבי יהודה בן נתן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יהודה בר נתן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יהודה בן נתן
רבותיו רש"י
בת זוג מרים

רבי יהודה בן נתן (נודע בראשי תיבות: הריב"ן) (ד'תתמ"ה-ד'תת"ק[1]) היה תלמיד חכם, פרשן ופוסק צרפתי. היה מגדולי תלמידיו של רש"י, ונישא לבתו השנייה, מרים. בניו היו רבי יום טוב מפלייזא ורבינו אליעזר. נכדתו (בת בתו) הייתה נשואה לרבי אלעזר מגרמייזא[2].

חיבוריו

הריב"ן הוסיף תכנים לפירושי רש"י המוכרים לנו כיום, והגיה אותם[3]. הוא גם כתב פירושים משל עצמו לרוב מסכתות הש"ס, אך רק חלק קטן מהם הגיע לידינו, ואנו יודעים על כך רק מאזכורים בודדים של פירושים אלה. הפירוש המובא בשיטה מקובצת במסכת כתובות בשם "רש"י מהדורה קמא" הוא למעשה פירוש ריב"ן. י"נ אפשטיין ליקט קטעים אלה והדפיסם בתוספת קטעים מכ"י בשנת תרצ"ג. בשנת תשל"ז הוציא לאור א' קופפר חלקים מפירושו למסכת יבמות, ובשנת תשמ"ו מ"י בלוי הוציא חלקים נוספים. בנוסף לאלו, חלק מפירושו נדפס בסוף מסכת מכות כהשלמה לפירוש רש"י החסר לדפים אלה. בתחילת הפירוש, בדף י"ט, ב', מופיע המשפט: ”רבנו גופו טהור ויצאה נשמתו בטהרה, לא פירש יותר, ומכאן ואילך לשון תלמידו ר' יהודה ב"ר נתן.”[4] מדפיסי ש"ס וילנא ייחסו אליו את הפירוש המיוחס לרש"י על מסכת נזיר, והביאו תיקוני גרסה לפרוש זה תחת הכותרת "נוסחת ריב"ן". אמנם י"נ אפשטיין טען שזיהוי זה מוטעה, והפירוש הוא למעשה קונטרס מגנצא. הוא שיער שהפירוש נערך על ידי חתן אחר של רש"י, ר' מאיר מרמרו[5]. אמנם א"א אורבך חלק על זיהוי זה[6]. יש שזיהו את פירוש רש"י על הרי"ף במסכת ראש השנה כמלוקט מתוך פירוש ריב"ן[7]

פירושיו מסתמכים בדרך כלל על פירוש רש"י, אף על פי שלא פעם חלק עליו. וברוב המקומות שהוא הולך בעקבות רש"י הוא משתמש בלשונו של רש"י ומוסיף עליו. מלבד פירוש רש"י הוא השתמש בקונטרס מגנצא ובפירושים אחרים מבתי המדרש באשכנז. בפירושיו אפשר למצוא את ההתחלה של דרך הלימוד שתתפתח בהמשך לשיטת התוספות[8].

הוא חיבר גם פירוש על התורה[9].

בשנת תש"ג נדפס "ספר ריב"ן" על הלכות טריפות, אמנם החיבור הוא אינו לריב"ן חתנו של רש"י אלא לחכם מאוחר יותר.

משפחת רש"י

עץ משפחת רש"י 


יצחק הצרפתי
 
 
שמואלרש"י
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי מאיר
 
יוכבדשמחהמרים
 
ריב"ןרחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רשב"םר"ת
 
מרים
 
רבי שמשון מפלייזארבי יצחק בן רבי מאירשלמהמרים
 
רבינו שמואל מוויטרירבינו יום טוב מפלייזאאליעזר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יצחקיוסף
 
שלמהאברהם משאנץ
 
 
 
 
רבי יהודה בן יום טוביוסף
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר"י הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ריצב"א
 
רבינו שמשון משאנץ
 
 
רבי יצחק
 
 
רבנו אלחנן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי יעקב
 
 
רבי יהודה שירליאוןרבי אברהם טרייביש
 
 
שמואל
 
 
 
 
רבי שמואל מעכורבי אליהו מפריזרבי יוחנן טרייביש מרומא
 
 
 
 
מאיררבי יוסף טרייביש ממרסייל
 
 
רבי מתתיהו מפריז
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי שמואל שפירא מאשפירארבי יוחנן מפריז

מקרא

      - גיס


לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ על פי שנות דור, בנימין ליהמן (תשע"ח), עמוד9
  2. ^ ספר הנייר סימן מד מביא הלכה בשמה. יתכן שאמה היא אלווינא בת ריב"ן שעליה כתב אברהם ברלינר (חיי היהודים באשכנז בימי הביניים, עמ' 8) שלימדה את ר"י מנהגים מסוימים שקבלה מאמה, מרים בת רש"י.
  3. ^ לדוגמאות ראה במאמרו של י"נ אפשטיין (ראה 'לקריאה נוספת') הערה 26.
  4. ^ אמנם פירוש ריב"ן אינו עד סוף המסכת, אלא עד אמצע דף כ"ד ע"א. יצויין שפירוש זה אינו השלמה לפירוש רש"י אלא חלק מפירוש שנכתב על כל המסכת.
  5. ^ בחלק השני של מאמרו.
  6. ^ בעלי התוספות עמ' 43-45.
  7. ^ א' ליכטנשטיין, חידושי הריטב"א על מסכת ר"ה, מהד' מוה"ק, מבוא עמ' 10. הוא טען כך בגלל הקבלה בין מובאה בדברי הר"ן (ו' ע"ב) בשם ריב"ן לבין פירוש שנמצא ברש"י על הרי"ף (א' ע"ב). פירוש הריב"ן למסכת ר"ה נזכר בראשונים נוספים.
  8. ^ א"א אורבך, בעלי התוספות עמ' 38.
  9. ^ אפשטיין שם הערה 28.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31043123יהודה בן נתן