יהודה ברד"ח
| לידה |
24 באפריל 1828 לודמיר |
|---|---|
| פטירה |
1903 (בגיל 74 בערך) אודסה |
| מקצוע | מדען |
| צאצאים | יעקב ברד"ח |
יהודה ברד"ח (ברוסית: Юлий Меирович (Маркович) Бардах, קרי: יוליוס מאירוביץ' ברדח; י' באייר ה'תקפ"ח, 24 באפריל 1828 - חורף ה'תרס"ג, 1902 או 1903) היה חוקר מורה ופובליציסט יהודי רוסי, הצנזור על ספרים עבריים מטעם ממשלת האימפריה הרוסית.
קורות חיים
נולד בטוריסק שבווהלין למאיר ברד"ח. המשפחה מתייחסת לצאצאי רבי דוד הלוי סגל, הט"ז (ברד"ח = בני רבי דוד חריף, כינויו של הט"ז בימי חייו). בילדותו קיבל חינוך מסורתי, אחר כך השלים השכלה, קיבל הכשרה רשמית כמורה והתמנה בשנת 1851 כמורה בבית ספר ממשלתי בחוטין, בסרביה. שלוש שנים עשה שם, ושלוש שנים נוספות באיזמאיל.
ב-1857 עבר לאודסה והחל ללמד בחדר המתוקן שם, הוא שימש בתפקיד זה עשרים וחמש שנים, עד שקיבל בשנת 1871 מינוי כצנזור אחראי על הספרות העברית מטעם הממשלה. במקביל המשיך כמורה בכמה גימנסיות. באותה שנה זכה לתואר "אזרח נכבד"[1], מטעם הממשלה, וכעבור כמה שנים נוסף התואר "אזרח נכבד לדורותיו".
משפחתו
בנו היה הבקטריולוג הרוסי יעקב ברד"ח (רו').
בניו של יעקב ברד"ח:
- יוליוש ברד"ח - היה היסטוריון פולני שהתמחה בהיסטוריה של המשפט. קרוי על שם סבו.
- יאנוש ברד"ח (אנ') - כירורג פלסטי פולני שהתפרסם בספרו על תקופת שהותו בגולאג.
חיבוריו
- חקרי לשון ארמי, נדפס במאסף "עלה לתרופה", אודסה תרכ"ה
- מזכיר לבני רש"ף, וינה תר"ל
- תרגום רוסי לתורת לשון המשנה של גיגר עם הערות, אודסה 1871
מלבד חיבוריו אלו כתב חיבורים רבים ברוסית, חלקם נדפסו. ומאמרים בעיתונות: המגיד, ראזסווייט (בגלגולו הראשון), השחר ואחרים.
לקריאה נוספת
- ר' יהודה (יוליוס) ברד"ח, בתוך: נחום סוקולוב וישראל חיים זגורודסקי (עורכים), ספר זיכרון לסופרי ישראל החיים אתנו כיום, מערכת "האסיף", ורשה תרמ"ט, עמ' 10–11.
קישורים חיצוניים
- כתבי יהודה ברד"ח בפרויקט בן-יהודה
- רשומת זיהוי (ומקורות נוספים) במפעל הביבליוגרפיה העברית
- ברד"ח, יוליוס מאירוביץ', יברייסקיה אנציקלופדיה, באתר ויקיטקסט הרוסי (ברוסית)
הערות שוליים
יהודה ברד"ח39926689Q60831732