יהדות ספרד (העידן המודרני)
יהדות ספרד בעידן המודרני, החלה את דרכה לאחר גירוש ספרד, בשנת 1492. אחרוני היהודים, המוצהרים ככאלה, יצאו בסוף חודש יולי באותה שנה. קיימת מסורת שמגורשי ספרד גזרו חרם שלא לשוב לספרד, למרות שאין לכך עדות בכתב ממקור ברור.[1] בשנת 1869 בוטל הצו שהוציאו פרננדו השני מלך ארגון ואשתו המלכה איזבלה הראשונה מקסטיליה ביום 14 במרץ 1492 וישיבת יהודים בספרד הפכה לאפשרית מבחינה חוקית ובזרם דק החלו יהודים להגיע ולהתיישב בה.[2]
במאה העשרים
בימי מלחמת העולם הראשונה, הגיעו לספרד פליטים מארץ ישראל. ב-1917 ניתנה להם רשות להקים בית כנסת במדריד, וב-1924 התקבל חוק, שהעניק אזרחות לכל היהודים ממוצא ספרדי (החוק היה מכוון בעיקר לארצות הבלקן). מספר היהודים בספרד היה קטן ביותר והרב חיים אלעזר שפירא כתב בשנת תרצ"א (1931), שאין בה אפילו בית קברות יהודי פעיל. בשנים 1936-1931 הגיעו לספרד פליטים יהודיים מגרמניה, ובמלחמת העולם השנייה פתח פרנקו את שערי ארצו בפני ניצולים יהודיים מארצות הבלקן, ואף לפליטים מהולנד, מצרפת ומבלגיה.
במאי 1941, בתקופה בה ספרד ניהלה משא ומתן להצטרפותה למדינות הציר, פרנקו הורה למושלי הפרובינציות להכין רשימות סודיות של כל היהודים, מקומיים וזרים השוהים בספרד. הוא תבע לפרט ברשימות פרטים אישיים, דעות פוליטיות, אמצעי קיום, פעילות מסחרית ודרגת מסוכנות. הרשויות המקומיות נדרשו לציין את דוברי הלדינו, משום שידיעת השפה ומזגם הדומה לספרדים, עשויים לעזור להם להיטמע באוכלוסייה הספרדית. העתק של הרשימה הסופית של כ-6,000 שמות נמסר לידי היינריך הימלר. המשא ומתן נכשל בסופו של דבר משום שלדעת היטלר דרישות ספרד היו מופרזות.
לאחר שהסתמנה תבוסת מדינות הציר ניתנה הוראה להשמיד את הרשימות וספרד פעלה למתן מקלט ליהודים שנמלטו אליה.[3]
אחרי המלחמה חודשו קהילות מדריד וברצלונה. עוד ב-1941 נוסד בהן מכון לחקר היהדות והמזרח הקרוב, ולצדו, בשנת 1959, מכון לחקר היהדות הספרדית. חסידי אומות העולם ג'ורג'ו פרלסקה ואנחל סאנס בריס, שהצילו כ-4,000 מיהודי הונגריה, הנפיקו ל-2,750 מתוכם ויזות לספרד. במחצית שנות החמישים השתקעו בספרד יהודים מצפון אפריקה. במדריד החלה פעילות יהודית ענפה, הוקם בית ספר יהודי ומרכז קהילתי, נוסד כתב עת בשם "הקשר", וכוננה תנועת נוער "הצופים". בשנות השבעים של המאה ה-20 היגרו לספרד יהודים אשכנזיים מארגנטינה, שנמלטו משלטון החונטה. ספרד קלטה גם מהגרים יהודים מצפון מרוקו, ביניהם הרב ד"ר סלומון בן-שבת שכיהן כרב הראשי של ברצלונה בשנות ה-60.
בשנת 1964 התקיימו דיונים בדרג ממשלתי על נושא יהדות ספרד. פרנקו הורה להקים מוזיאון לתרבות יהודי ספרד בבית הכנסת בטולדו. בשנת 1968 הכיר השלטון רשמית בארגון הקהילות היהודיות, וכן הוכרה חוקת 1869 באשר לבטול צו הגירוש.
במאה העשרים ואחת
בראשית המאה ה-21 יש בספרד כ-50,000 יהודים, כשהקהילות הגדולות ביותר נמצאות במדריד ובברצלונה, בהן מתגוררים כ-3500 יהודים כ"א. במדריד יש כיום 3 בתי כנסת, הגדול שביניהם נמצא ברחוב Balmes 3 וכן בית הקהילה היהודית בעיר.
קהילות נוספות קטנות יותר ניתן למצוא באליקנטה, ולנסיה, גרנאדה, מלאגה, קאדיז, מורסיה, טנריפה ועוד.
הקשרים עם ישראל הם במישור התרבותי והמסחרי.
ב-7 בפברואר 2014, הודיעה ממשלת ספרד כי אישרה להגשה לפרלמנט הצעה לתיקון חוק האזרחות הספרדי.[4] התיקון עשוי להקל על לצאצאיהם של המגורשים (שמספרם מוערך בין כ-400,000 לכ-3.5 מיליון איש) לקבל אזרחות ספרדית, מבלי לוותר על אזרחות המדינה שבה הם מתגוררים. התיקון לחוק יאפשר הענקת אזרחות למבקשים, מבלי שיהיה עליהם לגור בספרד, בתנאי שיוכיחו את מעמדם באמצעות שמות משפחה, שפה, מורשת או קשר למנהגים הספרדיים. ב-11 ביוני 2015 אישר הפרלמנט הספרדי סופית ורשמית את החוק, המאפשר הגשת בקשה לאזרחות במהלך תקופה של שלוש שנים החל מ-1 באוקטובר 2015, עם אופציה להארכת התקופה בשנה נוספת במידה ויוחלט על כך על ידי שלטונות ספרד.
התיקון לחוק האזרחות הספרדי כולל תנאים רבים, בהם: מבחני שפה ומורשת בספרדית, הוכחת קשר היסטורי לקהילת המגורשים, וזיקה עכשווית לספרד. רק 7 מתוך 885 ישראלים שביקשו לקבל דרכון ספרדי עמדו בתנאים אלה.[5]
הערות שוליים
- ^ ספר דברי תורה, חיים אלעזר שפירא, מהדורה תשיעאה, עמוד א' קס. (הקישור אינו פעיל, 29.03.2018)
- ^ אם כי יותר ממאה שנה לפני כן כבר הייתה התיישבות של יהודים בחצי האי האיברי, בגיברלטר, תחת חסות בריטית; ראו יהדות גיברלטר
- ^ Generalul Francisco Franco i-a turnat pe evreii spanioli lui Hitler (ברומנית)
- ^ אזרחות אירופאית, הוצאת דרכון אירופאי - גולן ושות' משרד עורכי דין, באתר משרד עורכי דין , גולן ושות
- ^ דיאנה בחור ניר, השער החדש לאירופה: הישראלים נוהרים לדרכונים פורטוגליים, באתר כלכליסט, 11 במרץ 2017
25348109יהדות ספרד (העידן המודרני)