יגאל עמדי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יגאל עמדי
יגאל עמדי, דצמבר 2020
יגאל עמדי, דצמבר 2020
לידה ירושלים, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
סגן ומ"מ ראש עיריית ירושלים
19932008
(כ־15 שנים)
תחת ראשי עיריית ירושלים אהוד אולמרט ואורי לופוליאנסקי
תפקידים בולטים

יגאל עמדי (נולד ב-2 באוקטובר 1955) הוא איש ציבור ישראלי, המכהן כיו"ר דירקטוריון חברת נתיבי ישראל וכקונסול כבוד מטעם מדינת גאורגיה בישראל. בין השנים 2015-2021 כיהן בהתנדבות כיו"ר המועצה הישראלית לתרבות ואמנות. שימש סגן וממלא מקום ראש עיריית ירושלים בין השנים 19932008. חבר נבחרת הדירקטורים של רשות החברות הממשלתיות.

ביוגרפיה

נולד בשכונת זיכרון יוסף אשר בנחלאות בירושלים, בנם של שושנה והרב יצחק עמדי. אביו יקיר ירושלים ויקיר מבשרת ציון הוא איש חינוך וממטמיעי מורשת העדה הכורדית בישראל.

עמדי למד בתיכון הימלפרב ובישיבה התיכונית תפארת ירושלים. היה פעיל בתנועת הנוער בית"ר במגוון תפקידים: מדריך, מפקד מעו"ז, מפקד מחוז ומזכיר גרעין.

בשנת 1973 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בנח"ל המוצנח. בשנת 1976, לאחר שחרורו, החל את לימודיו במכון להכשרת מורים ועובדים סוציאליים חינוכיים, ובמקביל למד בחוג פיסול בבצלאל ועסק בהדרכת נוער במצוקה.

ב-1984 היה ממקימי ומנהלו של בית התרבות סקו"פ ובשנת 1991 היה ממקימי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ומונה למזכ"לו עד 1993.

עמדי היה חבר הנהלה בקבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים ועסק בגיוס משאבים, טיפול בשחקני הרכש ושחקניה הצעירים של הקבוצה.

בשנת 2010 סיים את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית.[1][2]

ב-2014 החל לשמש כקונסול כבוד של גאורגיה בישראל.

בדצמבר 2015 אישרה הממשלה את מינויו של עמדי ליו"ר המועצה הישראלית לתרבות ואמנות.[3] בתפקיד זה כיהן עד שנת 2021.

מכהן עמדי כיו"ר עמותת התרבות "המרכז הישראלי לקידום תרבות וידע בישראל", יו"ר חברת "נור מגן", שותף ויועץ עסקי לחברות עסקיות בתחום מחזור וחשמל סולרי.

ב-21 בדצמבר 2020 מונה ליו"ר דירקטוריון חברת נתיבי ישראל על ידי שרת התחבורה מירי רגב[4][5].

ב- 21 ביוני 2022 התקבל עמדי לנבחרת הדירקטורים והדירקטוריון של ישראל 2022.[6]

בפוליטיקה

את דרכו הפוליטית החל בשנת 1981 כאשר מונה למזכיר סניף הליכוד בירושלים.

ב-1987 החל לשמש כיועץ בכיר לשר לאיכות הסביבה רוני מילוא. בשנים 1989 עד 1991 שימש כיועצו של רוני מילוא כשר המשטרה.

בעיריית ירושלים

בין השנים 19932008 כיהן עמדי כסגן ומ"מ ראש עיריית ירושלים. במסגרת תפקידו היה אמון על תיקי התרבות והאומנות, התברואה, השכונות והמנהלים הקהילתיים, חברה, קידום נוער וספורט. כמו כן, היה חבר בוועדות שונות בעיר ובהנהלות ציבוריות של גופי חברה, קהילה ותרבות.

בשנת 2003 התמודד על תפקיד ראש עיריית ירושלים מטעם רשימת הליכוד וקיבל 3.25% מהקולות בלבד. הוא מונה לסגנו של אורי לופוליאנסקי על פי הסכם מוקדם ביניהם. בשנת 2008 חבר לארקדי גיידמק במערכת הבחירות לראשות עיריית ירושלים, אך הרשימה לא נכנסה כלל למועצת העיר.

עמדי היה מיוזמי חוק סיוע לנפגעי אסון אולמי ורסאי. בנוסף הוביל לחקיקתו של "חוק הרשות לפיתוח ולקידום התרבות, התיירות וקשרי החוץ של ירושלים".

הכשרת השלטון המקומי

כיהן במספר מוסדות אקדמאיים כראש תוכנית ללימודי השלטון המקומי: מכללת בית ברל (ראש התוכנית ללימודי תואר ראשון בשלטון המקומי), מכללת רמת גן (ראש המרכז הישראלי ללימודי שלטון מקומי), מכללת עתיד (ראש תחום מדיניות ציבורית ושלטון מקומי) ובאוניברסיטה העברית במכון מגיד (ראש המרכז להכשרה בשלטון המקומי).

ועדות ציבוריות

כיהן כיושב ראש של מספר ועדות ציבוריות:

  1. ועדה לבחינת מעמדו של התיאטרון הלאומי הבימה,
  2. ועדה לקציבת תקופת כהונה למנהלי מוסדות תרבות במדינת ישראל
  3. ועדת ניצני – הוועדה לקביעת שכר מנהלי גופי תרבות גדולים.

במפעל הפיס

בין השנים 1999– 2008 היה חבר בדירקטוריון מפעל הפיס ומונה ליו"ר ועדת הביקורת. ב-2008 היה שותף להקמתה של המועצה לתרבות ואומנות של מפעל הפיס וכיהן בה כחבר עד 2015. במועצה לתרבות כיהן לסירוגין כיו"ר ועדת קולנוע וטלוויזיה, יו"ר ועדת אומנויות הבמה ויו"ר הוועדה הבינתחומית.

מבקר המדינה חשף כי עמדי היה מעורב ב-2006 במתן 4 תרומות בסך כולל של 74,000 ₪ לעמותות שאביו עמד בראשן או מילא בהן תפקיד מרכזי. המבקר "ראה בחומרה את מעורבותו של מר יגאל עמדי במתן התרומות" האלה ודרש שמפעל הפיס יבדוק את הנושא. כמו כן מצא המבקר פגמים בהתנהלות עמדי בקשר להעברות כספים של יותר ממיליון ש"ח לגופים שונים בירושלים.[7]

חיים אישיים

עמדי נשוי ואב לארבעה. אחיו אורי עמדי הוא פעיל חברתי בירושלים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יגאל עמדי בוויקישיתוף

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0