יאן קלרמן
.jpg) | |
| לידה |
19 ביוני 1926 ז' בתמוז ה'תרפ"ו ברטיסלאבה, צ'כוסלובקיה |
|---|---|
| פטירה |
6 ביוני 1993 (בגיל 66) י"ז בסיוון ה'תשנ"ב רמת גן, ישראל |
| ענף מדעי | קרדיולוגיה |
| מקום קבורה | בית העלמין קריית שאול |
| מקום לימודים | אוניברסיטת אינסברוק |
יאן יחזקאל צבי קלרמן (19 ביוני 1926 – 6 ביוני 1993) היה רופא וקרדיולוג ישראלי. שימש כמנהל המכון לשיקום חולי לב בבית החולים שיבא בין השנים 1969–1992.
ביוגרפיה
קלרמן נולד ב-19 ביוני 1926 בברטיסלאבה שבצ'כוסלובקיה, בנם היחיד[1] של אריה יוליוס קלרמן,[2] יינן ויצרן שמפניה ומרטה לבית גוטפריינד. במהלך מאורעות השואה הסתתרה משפחתו בברטיסלאבה.[3]
בשנת 1947 החל ללמוד רפואה באוניברסיטת אינסברוק שבאוסטריה, וכדי לממן את לימודיו עבד בתחנת רדיו.[1] בשנת 1949 נישא לאריקה לבית שוורץ, ניצולת אושוויץ, והם עלו לארץ ישראל מבלי שסיים את לימודיו.[1] בישראל עבד בתחילה כלבורנט, וב-1950 שב להשלים את לימודיו באוסטריה.[4] כשחזר לארץ גויס לצה"ל, ושימש כרופא צבאי בג'וליס. בעת השירות של קלרמן הבחין חיים שיבא כי מספר החולים המופנים אליו מהמרפאה בג'וליס פחת, והגיע יחד עם ברוך פדה לבחון את הסיבה. לאחר ביקור זה הוזמן קלרמן להגיע להתמחות בבית חולים תל השומר עם תום שירותו הצבאי.[5] על אף שהביע עניין רב בהמטולוגיה, בחר להתמחות בקרדיולוגיה.[6]
בשנת 1962 הוביל את הקמת המכון לשיקום חולי לב בבית החולים, שפעל תחת מכון הקרדיולוגי בניהול יצחק קריב. המימון הראשוני להקמת המכון היה מענק של כחצי מיליון ל"י שניתן למשרד הסעד על ידי מחלקות הרווחה של מחלקת הבריאות ומחלקת החקלאות של ארצות הברית.[7] קלרמן קיבל ממשרד הסעד רשימה של חולים מאזור גוש דן שלקו באוטם חד בשריר הלב, וטיפל בהם במכון יחד עם צוות רב-תחומי שכלל אחיות, פסיכולוג, עובד סוציאלי ומרפאים בעיסוק. קבוצת החולים בהם טיפל כונתה בהומור "הגן הקרדיאלי של קלרמן". כחלק מפעילות המכון הסיק קלרמן כי על השיקום להיות ארוך טווח, ואף להמשיך למשך כל חייו של המטופל. מסקנה זו אומצה בעולם השיקום.[8] ב-1969 מונה רשמית לראש המכון שהוגדר "המכון לפיזיולוגיה של העבודה ולשיקום חולי לב".[9] המכון שימש לשיקום ולמחקר.
במסגרת פעילותו האקדמית פרסם למעלה מ-200 מאמרים מדעיים וערך חמישה עשר ספרים ומונוגרפיות. היה חבר במספר אגודות מדעיות וייעץ לממשלות ולארגונים בין-לאומיים רבים. בשנים 1979–1991 שימש כעורך כתב עת המדעי Cardiology.
בשנת 1985 מונה לפרופסור קליני בפקולטה למדעי הרפואה והבריאות באוניברסיטת תל אביב, תפקיד בו כיהן עד מותו.
קלרמן נפטר ב-6 ביוני 1993 והובא למנוחות בבית העלמין קריית שאול בתל אביב. לזכרו מוענקים מספר פרסים בתחום הקרדיולוגיה.
קישורים חיצוניים
- Alpert, Joseph S. (1993). "Professor Jan J. Kellerman (1926-1993)" (PDF). Cardiology. 81 (1–2): 1–3. doi:10.1159/000175940. PMID 8261474.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 קלרמן, עמ' 125.
- ^ דוד תדהר (עורך), "אריה יוליוס קלרמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יח (1969), עמ' 5436
- ^ קלרמן, עמ' 124.
- ^ קלרמן, עמ' 130.
- ^ קלרמן, עמ' 131.
- ^ קלרמן, עמ' 131–132.
- ^ ישעיהו אביעם, גם חולי־הלב הקשים - יכולים לעבוד כרגיל, מעריב, 19 בדצמבר 1965
- ^ ד"ר יעקב קליין, התפתחות שיקום חולי לב בישראל, כתב העת של האיגוד הישראלי לקרדיולוגיה, רמת גן: האיגוד הקרדיולוגי בישראל, 2013, עמ' 50–51
- ^ אישים ומוסדות, הצופה, 3 בינואר 1969
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "יאן קלרמן".
יאן קלרמן40123495Q95084779