טרומאה
 | |
| הר טרומאה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג הר | הר געש שכבתי |
| גובה | 1,041 מטרים[2] |
| מיקום | הוקאידו, יפן |
| רכס הרים | הרצועה הגעשית של נאסו (Nasu Volcanic Zone) |
| מספר הר געש | =0805-04 (מספר ישן)[3] או 285040 (מספר חדש)[1] |
| התפרצות אחרונה | 1981[1] |
| מסלול ההעפלה הקל | מסלול רגלי מסומן[4] |
| קואורדינטות | 42°41′26″N 141°22′33″E / 42.690511°N 141.37579°E |
הר טרומאה (ביפנית: 樽前山 – "טרומאה-זן") הוא הר געש שכבתי אנדזיטי פעיל באי בדרום מערב האי הוקאידו ביפן. גובה ההר 1,041 מטרים והוא חלק מהפארק הלאומי שיקוצו-טויה (支笏洞爺国立公園) ובקרבה לערים טומאקומאי וצ'יטוסה שמהם ניתן לראותו בבירור.
תיאור
הר הגעש טרומאה הוא חלק מקלדרה גדולה הקרויה קלדרת שיקוצו (支笏カルデラ) שממדיה הם 13 X 15 קילומטרים, שמי אגם שיקוצו ממלאים את מרבית שטחה.ההר שוכן על השוליים הדרום מזרחיים של הקלדרה וצפונה לו בתוך הקלדרה יש שני הר געש רדומים. הר פופפושי (風不死) במרחק כ-3.5 קילומטרים ממנו והר אניווה (恵庭) מהצד השני של הקלדרה. בעוד שאין רישומים על התפרצויות שמקורם בהר פופפושי והרישומים על הר אניווה מספרים על התפרצויות מינוריות, שהאחרונה בהן הייתה במאה ה-17, הר טרומאה היה המקור להתפרצויות הגדולות ביותר בתולדות הוקאידו בשנים 1667 ו-1739. בפסגת ההר יש קלדרה ברוחב של 1.5 קילומטרים שנוצרה בהתפרצויות אלו ובה כיפת לבה שטוחה שנוצרה בהתפרצות של 1909 וגדלה מאז. אל שולי הקלדרה מוביל שביל מסומן המגיע אל היגאשי-דאקה, הנקודה הגבוהה ביותר בשולי הקלדרה.[4]
היסטוריה של התפרצויות
העדויות הגאולוגית מוכיחות כי זרמים פירוקלסטיים שמקורם בהר טרומאה, הגיעו עד לחוף האוקיינוס. ההתפרצויות הגדולות ביותר בהר התחוללו בשנים 1667 ו-1737 שהיו התפרצויות פליניאניות, מדד התפרצות געשית (VEI) 5 והן אחראיות לצורתו הנוכחית של ההר, ובשנת 1909 (מדד התפרצות 3). התפרצויות נוספות התרחשו בשנים 1921-1919, 1923, 1926, 1933, 1936, 1944, 1951, 1955-1953 ו-1978. ההתפרצות האחרונה, נכון ל-2013, הייתה התפרצות פריאטית בפברואר 1981.[1]
מונומנט לאומי של הוקאידו
ההר הוכרז כ"רכוש תרבותי מוכרז של הוקאידו" (北海道指定文化財) והוא אתר פופולרי למטפסי הרים. הטיפוס עליו בשביל מסומן קל ואפשר לטייל לאורך כל שולי הקלדרה (הלוע).[4]
למרגלות הר טרומאה בצידו הצפון-מערבי יש מערה מרשימה שקירותיה מכוסים באזוב (קוקה-נו-דומון).
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
