טמון באש
 |
מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה עם הערך אש (אב נזיקין), הסיבה לכך היא: הערך הוא חלק מדיני אש.
| |
| מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה עם הערך אש (אב נזיקין), הסיבה לכך היא: הערך הוא חלק מדיני אש. |
בדיני נזיקין בהלכה, דין טָמוּן בְּאֵש הוא הלכה מיוחדת בנזקי אש (אחד מארבעה אבות הנזיקין), ולפיה חיוב הפיצוי הוא רק על דברים שנראים לעין וניזקו, ולא על מה שהיה "טמון" ונסתר. המקרה הקלאסי של טמון הוא אש שיצאה משליטה ושרפה ערימת חיטים שמישהו טמן בתוכה חפצים; על פי ההלכה, מי שהצית את האש חייב לשלם רק על ערימת החיטים שנשרפה ולא על החפצים שהיו מוסתרים בתוכה.
מקור הדין
דרשות הפסוקים
בכמה מקומות[1] פטור טמון נדרש מהכתוב בתורה בעניין נזקי אש: "כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש או הַקָּמָה",[2] מהמילה "קמה" שמורה על דבר גלוי ונראה לעין.
בירושלמי,[3] מובאים גם לימודים לצד השני- שמחייב על טמון.
במקורות התנאיים
דין טמון מובא במשנה כמחלוקת בין רבי יהודה שמחייב לשלם גם על כלים טמונים שנשרפו, לבין שאר החכמים שחלקו על כך:
- המדליק את הגדיש, והיו בו כלים ודלקו – רבי יהודה אומר: ישלם מה שבתוכו; וחכמים אומרים: אינו משלם אלא גדיש של חטין או של שעורים.[4]
בברייתא[5] דעת חכמים מפורטת יותר, ומבואר שאף על פי שאינו משלם את מלוא הפיצוי על הכלים שנשרפו, בכל זאת "רואים מקום כלים כאילו הוא מלא תבואה", ומשלם כאילו נשרפה ערימה מלאה של תבואה ולא ערימה חלולה.
בתלמוד נטבע המונח "טמון" לציון הלכה זו.
חריגים לדין
בתלמוד נאמרו שני סייגים לדין טמון, לפיהם יש מקרים שבהם יהיה חייב גם על חפצים טמונים שנשרפו:
- על פי ברייתא שהובאה בגמרא, אם האש הוצתה מלכתחילה בתוך שטחו הפרטי של הניזק – אז חייב גם על "טמון".[6] האמורא רב פפא סייג זאת רק למקרה שבו מה שהיה טמון הוא דבר שרגילים להטמינו כך, ולא דברים שטמונים באופן מפתיע לגמרי.[7]
- לפי דעת אמוראים המובאים בתלמוד, דין טמון הוא רק אם בעת הצתת האש לא הייתה לה אפשרות להגיע ולשרוף את התבואה, אלא שלאחר מכן אירע מקרה לא צפוי (כגון שנפל הקיר בין האש לבין התבואה), והמצית התרשל לתקן אותו.[8] לעומת זאת, אם כבר בעת ההצתה היה צפוי שהאש תוכל להגיע לתבואה, אז זה נחשב כנזק שנעשה באופן ישיר על ידי המצית, וחייב גם על "טמון". שיטת האמוראים הזו נקראת "אִשׁוֹ משום חִצָיו", כלומר, נזקי אש נתפסים כפגיעה ישירה בידיים, כמו יריית חץ שעף ופוגע ומזיק מרחוק.
ראו גם
- אנציקלופדיה תלמודית, ערך "אש (מזיק)"
קישורים חיצוניים
- אבישלום וסטרייך, התפתחות ומגמות פרשניות בדיני הנזיקין התלמודיים לאור מקרי פטור חריגים, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן תשס"ז (אורכב 27.07.2011 בארכיון Wayback Machine), שער רביעי: טמון באש, עמ' 181 והלאה
- הרב חיים רטיג, "נזקי אש ופטור טמון", בינות הגמרא א, תשס"ה, עמ' 11–26
- הרב עזרא ביק, טמון באש (סא:-סב.), באתר בית המדרש הווירטואלי של ישיבת הר עציון
הערות שוליים
- ^ מכילתא דרבי ישמעאל מסכתא דנזיקין, פרשה י"ד, תלמוד ירושלמי, מסכת פאה, פרק ו', הלכה ז', תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ס' עמוד א'.
- ^ ספר שמות, פרק כ"ב, פסוק ה'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת פאה, פרק ו', הלכה ז', תלמוד ירושלמי, מסכת בבא קמא, פרק ו', הלכה ז'.
- ^ משנה, מסכת בבא קמא, פרק ו', משנה ה'.
- ^ מובאת בתלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ס"א עמוד ב' ובמכילתא דרשב"י פרק כ"ב פסוק ה'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ס"ב עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ס"א עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף כ"ג עמוד א'.
33534582טמון באש