טלסקופ החלל גאיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טלסקופ החלל גאיה
Gaia
דגם של טלסקופ החלל
דגם של טלסקופ החלל
מידע כללי
סוכנות חלל סוכנות החלל האירופית
יצרן אסטריום
תאריך שיגור 19 בדצמבר 2013 09:12:14 UTC[1]
משגר סויוז 2
אתר שיגור בסיס החלל האירופי קורו, גינאה הצרפתית
אתר המשימה
משימה
סוג משימה טלסקופ חלל בתחום האור הנראה
מסלול מסלול ליסאז'ו סביב נקודת לגראנז' L2 של כדור הארץ והשמש[2]
משך המשימה תוכנן - 5 שנים (עד יולי 2019); הוארך עד 31 בדצמבר 2022 ועם הארכת סיום המשימה עד 31 בדצמבר 2025[3]
משך בפועל: 10 שנים, 10 חודשים ו־16 ימים
מידע טכני
משקל 2,030 קילוגרם[2]
כוח 1,910 ואט
אורך 4.6 מטר
רוחב 2.3 מטר
קוטר 10 מטר (עם מגן שמש פרוס)

טלסקופ החלל גאיה (באנגלית: Gaia) הוא טלסקופ חלל של סוכנות החלל האירופית המהווה המשך ללוויין היפרכוס. מטרת המשימה היא לאסוף מידע שיאפשר בניית מפה תלת-ממדית רחבה ומדויקת מאי פעם של כוכבים בגלקסיית שביל החלב. לצורך כך גאיה תוכננה לצפות בכמיליארד כוכבים (כ-1% מכלל הכוכבים בגלקסיית שביל החלב[4]) ולמדוד את המרחק אליהם, מהירות תנועתם ותכונות נוספות[5][6]. הטלסקופ צפוי לגלות גופים חדשים בתוך מערכת השמש, כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש וסופרנובות וכן לצפות במאות אלפי קוואזרים.

גאיה שוגר ב-19 בדצמבר 2013 באמצעות משגר סויוז 2 מבסיס החלל האירופי קורו בגיאנה הצרפתית על ידי חברת אריאנספייס (Arianspace).

בפועל תוצאות גאיה טובות במידה גדולה מהתכנון. המידע ששוחרר עד כה כולל מדידת מרחק לכ-1.4 מיליארד כוכבים ומדידות נוספות של כ-400 מיליון נוספים.

השם גאיה (GAIA באנגלית) נבחר במקור כראשי תיבות של אינטרפרומטר אסטרומטרי גלובלי לאסטרופיזיקה (באנגלית: Global Astrometric Interferometer for Astrophysics), והעיד על כך שבמקור, המשימה תוכננה לעבוד בטכניקת האינטרפרומטריה. אף על פי שהתכנון השתנה וראשי התיבות כבר לא תקפים, שם המשימה נותר ללא שינוי, כדי לסמל את הזיקה לפרויקט היפרכוס[7].

היסטוריה

גאיה הוא המשך ישיר ללוויין היפרכוס, שפעל בין השנים 1989 עד 1993. הטלסקופ הוצע לסוכנות החלל האירופית (איס"א) באוקטובר 1993 על ידי לנרט לינדגרן (מאוניברסיטת לונד שבשוודיה) ומייקל פרימן (מאיס"א) בתגובה לקול קורא למשימות עבור התוכנית המדעית ארוכת-הטווח "הורייזון פלוס" (Horizon Plus). ההצעה התקבלה על ידי הוועידה המדעית של איס"א כמשימה באוקטובר 2000. שלב שני של הפרויקט אושר בפברואר שנת 2006, וחברת אסטריום (Astrium) קיבלה אחריות על החומרה. השם גאיה (GAIA באנגלית) נבחר במקור כראשי תיבות של אינטרפרומטר אסטרומטרי גלובלי לאסטרופיזיקה (באנגלית: Global Astrometric Interferometer for Astrophysics), והעיד על כך שבמקור, המשימה תוכננה לעבוד בטכניקת האינטרפרומטריה. אף על פי שהתכנון השתנה וראשי התיבות כבר לא תקפים, שם המשימה נותר ללא שינוי, כדי לסמל את הזיקה לפרויקט היפרכוס[7]. עלות המשימה, כולל ייצור הטלסקופ והחללית, עלויות שיגור ותפעול על הקרקע, מוערכת בכ-650 מיליון אירו. עלות המשימה כולה מוערכת בכשני מיליארד אירו[8].

ב-25 באפריל 2018 פרסמה סוכנות החלל האירופית מיפוי עדכני של שביל החלב והגלקסיות השכנות, הכולל מדידות של כמעט 1.7 מיליארד כוכבים בדיוק גבוה[9].

המשימה

רקע מדעי

אחת הדרכים למדידה ישירה של מרחק אל כוכב, ללא הנחות פיזיקליות, היא באמצעות מדידת פרלקסה - שינוי מיקומו על רקע כוכבים רחוקים יותר כתוצאה משינוי מיקום הצופה ביחס לכוכב. לשם כך יש צורך במדידות מיקום מאוד מדויקות של כוכבים על פני השמים (ראו אסטרומטריה). תצפיות מהקרקע מוגבלות בדיוק מדידת פרלקסה, בעיקר בגלל הפרעות שנגרמות על ידי האטמוספירה, ולכן יש צורך בשיגור טלסקופ לחלל.

תצפית על כמות גדולה של כוכבים יכולה לתת תמונה שלמה יותר של אופן ההתפתחות של כוכבים, ובמיוחד לאפשר הצצה אל השלבים הקצרים בחייהם. מיפוי אוכלוסייה שלמה של כוכבים, ביניהם גם כוכבים חיוורים, תאפשר שרטוט מדויק יותר של פונקציית הבהירות נראית של הכוכבים, מאפיין חשוב בהבנתנו את האופן בו גלקסיות מתפתחות. כמו כן, מיפוי תלת ממדי של כוכבים והדינמיקה שלהם מכיל מידע לגבי האזורים בהם נוצרו הכוכבים ולכן מספק מידע אודות ההיסטוריה של גלקסיית שביל החלב ותהליך ההתפתחות שלה.

מטרות

המטרה העיקרית של גאיה תהיה לבנות מפה תלת-ממדית של כמיליארד כוכבים וכן לייצר את הקטלוג הרחב והמדויק אי פעם של תכונות כוכבים בגלקסיית שביל החלב. לשם השוואה, בקטלוג הסופי של לוויין היפרכוס היו כשני מיליון כוכבים, פחות מאחוז מהכמות הצפויה להתקבל מגאיה. על מנת להשלים מטרה זו, גאיה יבצע מדידות של הפרמטרים האסטרומטריים של הכוכב - שניים שמתארים את המיקום הזוויתי שלו על השמיים, שניים עבור התנועה העצמית של הכוכב על השמיים, ואחרון - הפרלקסה של הכוכב, ממנה ניתן יהיה להסיק את המרחק אליו. כמו כן, תימדד המהירות הרדיאלית באמצעות אפקט דופלר, ותוך כך גם ניתן יהיה לאמוד את קצב התפשטות היקום[10]. במהלך המשימה (המתוכננת לחמש שנים) אמורות להתבצע בממוצע כ-70 תצפיות על כל כוכב מטרה.

לצורך סקירת כמות גדולה של כוכבים, הטלסקופ יצלם חלקים נרחבים של השמים, וניתן יהיה להשתמש במידע שייאסף למספר מטרות משנה:

החללית

גאיה שוקל כ-2,030 קילוגרם, מתוכם 710 קילוגרם מטע"ד, 920 פלטפורמת שירות ו-400 קילוגרם דלק[11]. ממדי החללית הם 4.6X2.3 מטר.

לאחר השיגור פרשה החללית מגן שמש עגול בקוטר של כעשרה מטרים. המגן מצל על הטלסקופ מאור השמש ומגן על המטע"ד מפני התחממות. כמו כן, על המגן הותקנו לוחות סולריים אשר מספקים לחללית אנרגיה. על מנת לשמור על כיוון מדויק, החללית תוכננה ונבנתה עם מעט מאוד חלקים נעים. תת-המערכות המדעיות מורכבות על מבנה סיליקון-פחמן קשיח, אשר מספק מבנה יציב שלא יתרחב או יתכווץ עקב שינויי טמפרטורה.

גאיה נע במסלול ליסאז'ו סביב נקודת לגראנז' השנייה (L2) של כדור הארץ והשמש, הנמצאת במרחק של כ-1.5 מיליון קילומטר מכדור הארץ. היתרונות המרכזיים במיקום זה לעומת מסלול סביב כדור הארץ הם סביבת קרינה נמוכה, יעילות תצפית גבוהה מאוד, מכיוון שהשמש, כדור הארץ והירח נמצאים מאחורי מכשיר שדה הראייה, וכן סביבה תרמית יציבה מאוד, מכיוון שהחללית תמיד מוארת על ידי השמש ולא נעה בין אזורי אור וצל מלא. טלסקופי חלל נוספים המשתמשים במסלול זה הם טלסקופ החלל הרשל וטלסקופ החלל פלאנק, וטלסקופ החלל ג'יימס וב.

תקשורת רדיו מול כדור הארץ נעשית באמצעות תחנות רשת חלל עמוק ESTRACK המתופעלות על ידי מרכז פעולות החלל האירופי (ESOC) של סוכנות החלל האירופית. גאיה שולחת כ-5 מגה ביט לשנייה של נתונים למשך כשמונה שעות בכל יום. האחריות על עיבוד הנתונים, מופקדת על הקונסורציום האירופי, קונסורציום עיבוד וניתוח נתונים (DPAC) של גאיה, והמימון של DPAC, ניתן על ידי 20 המדינות המשתתפות.

מכשור מדעי

גאיה ישתמש בשני טלסקופים הצופים בשני כיוונים שונים, עם זווית רחבה וקבועה ביניהם. לציר הסיבוב של החללית יש נקיפה קלה על פני השמים, בעוד היא שומרת על זווית קבועה לשמש. כל אחד מהטלסקופים הוא בעל מפתח ראשי בגודל 1.5 על 0.5 מטרים ושטח האיסוף האפקטיבי שמתקבל מאפשר איסוף כמות אור גדולה פי 30 בהשוואה להיפרכוס. שיפור זה מאפשר תצפית על עצמים חיוורים יותר ובפרט גם מספר גדול יותר של כוכבים. במישור המוקד המשותף לשלושת המכשירים המדעיים ימוקמו 106 רכיבי CCD, עם יותר ממיליארד פיקסלים בסך הכל.

המטעד של גאיה, שמשקלו הכולל הוא כ-710 קילוגרם, כולל שלושה מכשירים עיקריים:

  1. אסטרו (ASTRO) - מכשיר האסטרומטריה ימדוד במדויק מיקום זוויתי של כוכבים בעלי בהירות נראית 7.5 עד 20. על ידי שילוב המדידות של כל כוכב על פני תקופה של חמש שנים, ניתן יהיה לקבוע את הפרלקסה שלו ולכן את מרחקו ואז גם לתרגם את מהירות תנועתו הזוויתית של על פני השמים למהירות קווית. מיקומים של כוכבים עד בהירות 10 ימדדו בדיוק של 7 מיליוניות שניית (או מיקרושניות) קשת, בדיוק של 12–24 מיקרושניות עבור כוכבים עד בהירות 15 ובדיוק שינוע בין 100 ל-300 מיקרושניות קשת עבור כוכבים עד בהירות 20, כתלות בצבע הכוכב. כתוצאה מכך, המרחק לכ-20 מיליון כוכבים ימדד בדיוק של כ-1%, ולכ-200 מיליון כוכבים - בדיוק העולה על 10%. מרחקים אל כוכבים במרכז הגלקסיה, המרוחק כ-30,000 שנות אור מהשמש, ימדדו עם שגיאה שלא תעלה על 20%[12]. בממוצע, דיוק המדידה של גאיה יהיה טוב פי 200 מזה של היפרכוס. כמו כן ניתן יהיה למדוד מהירות משיקית של כ-40 מיליון כוכבים עם שגיאה קטנה מ-0.5 קילומטר לשנייה.
  2. מכשיר פוטומטריה (BP/RP) - שמאפשר מדידת התפלגות אור של כוכבים בתחום אורכי הגל 320 עד 1,000 ננומטר. שני הפוטומטרים (אדום וכחול) המרכיבים את המכשיר יאפשרו קביעת תכונות כגון טמפרטורה אפקטיבית, כבידה, מתכתיות והרכב כימי של כוכבים[7].
  3. ספקטרומטר מהירות רדיאלית (RVS) - ישמש למדידת מהירות רדיאלית של עצמים שמימיים על ידי מדידת ספקטרה ברזולוציה גבוהה (R=11500). המהירות הרדיאלית תתקבל ממדידת היסט הדופלר של קווי סידן בתחום אורכי הגל 847–874 ננומטר.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טלסקופ החלל גאיה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ שיגור גאיה באתר ESA
  2. ^ 2.0 2.1 Gaia mission
  3. ^ Luigi Colangeli, Extended Operations Confirmed for Science Missions, sci.esa.int, 13 October 2020
  4. ^ Summary, sci.esa.int (באנגלית)
  5. ^ BBC Science and Environment: A billion pixels for a billion stars, 10 October 2011
  6. ^ Science Knowledge: We have already installed the eye of 'Gaia' with a billion pixels to study the Milky Way. 14 July 2011
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 "ESA Gaia overview".
  8. ^ החללית גאיה צפויה לחולל מהפכה בהבנת הגלקסיה, באתר הידען, ‏2013-12-17
  9. ^ אתר למנויים בלבד אי-פי והארץ, כמו להבחין במטבע על הירח: פורסם המיפוי העדכני ביותר של שביל החלב, באתר הארץ, 26 באפריל 2018
  10. ^ כתבת BBC אודות תוצאות מדידת קצב התפשטות היקום על ידי גאיה והמסקנות מעוררות התהייה הממשיכות לעלות בתחום
  11. ^ דף מידע על GAIA באתר ESA
  12. ^ ESA Bulletin 103: GAIA – Unraveling the Origin and Evolution of Our Galaxy, M.A.C. Perryman, O. Pace, August 2000
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34638264טלסקופ החלל גאיה

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=טלסקופ_החלל_גאיה&oldid=2192629"