נשק היפר-סוני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף טיל שגא-קולי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נשק היפר-סוני או נשק שַׂגִּיא-קולי[1][2] או שגא-קולי הוא טיל או פגז שעיקר תנועתם באטמוספירה ומהירותם שגא-קולית, דהיינו מהירות הגבוהה פי חמישה או יותר ממהירות הקול. מתחת למהירות זו, הנשק יוגדר כנשק על-קולי או תת-קולי. נשקים מבוססי לייזר[3] אינם נכנסים לקטגוריה זו, על אף שהם מגיעים למהירויות אלו. נשק היפר-סוני יכול להיות משוגר ממטוס קרב או ממפציץ, ממשגר טילים או אפילו מתותח, והוא עשוי לכלול יכולות שיוט.

בפועל, נשק היפר-סוני מוגדר ככזה שמתמרן במהירות היפר-סונית. טילים בליסטיים רבים מגיעים למהירות היפר-סונית בשלב החדירה הסופי אך חסרי יכולת תמרון בשלב זה.[4]

היסטוריה

פיתוח נשק היפר-סוני החל בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20 על ידי מדעני טילים גרמניים לפני ותוך כדי מלחמת העולם השנייה, אך אלה לא הביאו לפריצות דרך משמעותיות. עם התפתחות המלחמה הקרה נזנחו הטכנולוגיות ההיפר-סוניות לטובת יכולות בליסטיות שהיוו את הבסיס המרכזי של ההרתעה האסטרטגית מרגע כניסתם למלחמה הקרה.

בשנות ה-80 החלו להופיע מערכות הגנה נגד טילים בליסטיים, התפתחות שהובילה לצורך ביכולות התקפיות חדשות המסוגלות לעקוף את מערכות ההגנה החדשות. התכונות של מהירות גבוהה ויכולות שיוט צפויות להקנות לנשק ההיפר-סוני את היכולת לחדור מבעד למערכות ההגנה האוויריות, ולעלייתו כנשק העתיד הן לאיום אסטרטגי והן לאיום קונבנציונלי.[3] יש כ10 סוגי טילים היפר-סוניים והם מגיעים עד 11k קמ"ש.

מדינות מפתחות ומפעילות

ארצות הברית

ארצות הברית החלה בפיתוח נשק היפר-סוני כבר ב-2003, כחלק ממטרה אמריקאית להגיע ליכולת פגיעה ב"כל נקודה על פני כדור הארץ ללא צורך בבסיסים חיצוניים בתוך פחות משעה" אך צורך זה נהיה דחוף ונוכח בשנים האחרונות לאור התחדשות התחרות הבין מעצמתית.[3] ארצות הברית ביצעה ניסויים במערכות היפר-סוניות כבר בשנת 2011. ההערכה היא שמאז היא ביצעה עוד כמה ניסויים בתחום הזה, אולם רובם חשאיים. ביוני 2019 נחשף כי ארצות הברית מחזיקה בטיל היפר-סוני דואה בשם AGM-183 ARRW שאף תועד מתחת לכנף של מפציץ B-52. לא קיימים נתונים רשמיים על האמצעי הזה, אולם חלק מההערכות מדברות על טיל שמגיע למהירות של 6,200 קמ"ש[5].

עם זאת, נחשבת ארצות הברית כנחותה בזירה זו, בעוד שלרוסיה וסין כבר יש מערכות היפר-סוניות מבצעיות.[6]

סין

סין מפתחת מערכות היפר-סוניות מתוך חשש שמערכות ההגנה האמריקאיות ממזערות עד מבטלות את המאזן האסטרטגי ביניהן ועל כן היא חייבת לפתח מערכות שוברות שוויון.[3] סין נחשבת לשחקן מתקדם בזירת הנשק ההיפר-סוני ומחזיקה במספר הצלחות בתחום. בשנת 2014 חשפה סין את טיל DF-ZF שמאז שנת 2014 ביצע לפחות שבע טיסות ניסוי שרובן הוגדרו כמוצלחות. הוא נע במהירות שבין 6,000 ל-12,000 קמ"ש ומגיע לטווח של כ-3,000 ק"מ[5]. על פי מגזין ג'יינס מדובר בטיל מאוד מדויק בעל יכולת לשאת ראש קרב קונבנציונלי או גרעיני. על פי חלק מהמומחים הטיל הזה נועד גם להשמיד נושאות מטוסים אמריקאיות.

ב-17 באוקטובר 2021 חשף העיתון "פייננשל טיימס" כי סין ביצעה באוגוסט של אותה השנה ניסוי בנשק היפר-סוני שהקיף את כדור הארץ אך החמיץ את מטרתו בשלושים ק"מ. לפי חלק מהמקורות של העיתון התקדמות זו הייתה הרבה מעבר להערכות האמריקאיות את היכולות הסיניות, ולדבריו: "אין לנו שום מושג איך הם עשו זאת".[7]

רוסיה

גם רוסיה שותפה לחששות הסיניים מפני התקדמות מערכות ההגנה האמריקאיות, ובקרמלין חוששים שהם עלולים לאבד את מקומם במאזן האסטרטגי[3].

רוסיה מפתחת נשק היפר-סוני מאז תחילת שנות ה-2000. במרץ 2018 חשפה רוסיה טיל היפר-סוני חדש בשם "אוונגרד" (מהמילה הצרפתית "אוונגרד"). על פי הקרמלין, כבר בדצמבר 2019 הפך הטיל מבצעי ובכך הפכה רוסיה למדינה הראשונה בעולם המחזיקה במערכות היפר-סוניות מבצעיות; אולם האמריקאים הביעו סקפטיות כלפי פרסומים אלו. ב-2019 הפיצו הרוסים סרטון שבו נראה מטוס קרב מסוג מיג-31 משגר טיל קינז'אל במהלך אימון. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין התייחס לסרטון וטען שהטיל קינז'אל טס במהירות פי 10 ממהירות הקול, כ-12,000 קמ"ש, ולטווח העולה על 1,250 ק"מ, עם יכולת לשאת ראשי קרב רגילים וגרעיניים. אולם מומחים לנושא התייחסו בביטול לנתון של 10 מאך. ברוסיה דיווחו בעבר גם על פיתוח טיל היפר-סוני בשם 3M22 Zircon. על פי הדיווח הטיל הזה מיועד להשמיד ספינות והוא מגיע למהירות של 8 מאך ולטווח של 400 ק"מ. את הטיל הזה ניתן לשגר ממפציץ TU-22 או מספינת טילים כפי שעשו בניסוי שנערך באפריל 2019[5].

ב-18 במרץ 2022, במהלך הפלישה הרוסית לאוקראינה, הודיעה רוסיה על השימוש המבצעי הראשון בנשק היפר-סוני בו נהרגו 45 חיילים אוקראינים.[8] במאי 2023 טענו האוקראינים שהם הצליחו ליירט טיל קינז'אל היפר-סוני באמצעות סוללות נגד טילים אמריקאיות. הניו יורק טיימס דיווח שהטענה האוקראינית אומתה על ידי אנליסטים בפנטגון.[9]

מדינות נוספות

ישנן מדינות נוספות העוסקות בפיתוח כלי נשק היפר-סוניים, בהן ישראל, איראן, הודו, יפן וצפון קוריאה.[3]

רשימת כלי נשק היפר-סוניים

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נשק היפר-סוני בוויקישיתוף
Hypersonic Weapons: Background and Issues for Congress, sgp.fas.org, 17 Mar 2022

הערות שוליים

  1. ^ אבן-שושן, אברהם, מילון אבן-שושן, 2003
  2. ^ שמשון הופמן, המילון למונחי צה"ל, תל אביב: אג"ם–תוה"ד, 1998, עמ' 597
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 ג'ון טי ווטס, כריסטיאן טרוטי, מארק מאססה., נשקים היפר-סוניים במרחב ההינדו-פסיפי
  4. ^ יואב זיתון, המעקב מרגע השיגור מתימן, ההשמדה החלקית - והקביעה בצה"ל: "לאויבינו אין טיל היפר-סוני", באתר ynet, 15 בספטמבר 2024.
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 תשכחו מטילים בליסטיים: נשק היפר-סוני הוא האיום הבא, באתר מאקו
  6. ^ בלומברג, במרוץ אחר פיתוח טיל היפר-קולי, ארה"ב מפגרת מאחור אחרי רוסיה וסין, באתר הארץ, ‏10 במרץ 2022
  7. ^ דיווח: סין ערכה ניסוי חשאי בטיל היפר-קולי בעל יכולות גרעיניות באוגוסט, באתר הארץ
  8. ^ הטילים ההיפר-סוניים של ולדימיר פוטין יוצאים לדרך, באתר גלובס
  9. ^ Marc Santora, Eric Schmitt and John Ismay, "Ukraine Claims It Shot Down Russia’s Most Sophisticated Missile for First Time, The New York Times, May 6 2823
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39635500נשק היפר-סוני

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=נשק_היפר-סוני&oldid=2689965"