טיוטה:שמות שווים בנשואים
שמות שווים בנשואים זאת אזהרה קדומה, למנוע נישואים בין איש ואישה, שיש להם או להוריהם שמות דומים אחד לשני, או להם שמות שווים להורי אחד מבני הזוג, תקנה זו מקורה בצואת רבי יהודה החסיד, וחלק מהתקנה מוזכרת גם בחכמי קבלה אחרים, ורבים מקפידים בזה טרם כניסתם לקשרי שידוכים. תבנית:כל הבוד
שמות שווים לחתן וחמיו או לכלה וחמותה
אין לישא אשה ששמה כשם אמו או ששמו כשם חמיו[1].
הטעמים
משום עין הרע[2], וי"א משום כיבוד אב ואם שקורא לאשתו בשם אמו[3], ויש שהסבירו שיהיה חסרון בכיבוד אב ואם, שלא יוכל לקרות לבניו כשם הוריו[4].
אופנים להתיר
• באינם משולשים - י"א שכל האיסור זה רק 'במשולשים' כלומר ששמו כשם חתנו וכשם חתן חתנו[5], ורבים מחמירים גם באינם משולשים[6].
• כינוי אחר - אם שם העצם שווה, אבל מכונים בשמות שונים יש שלא חששו[7], ויש שהתירו בצירוף היתר ג' רבנים[8].
• שני שמות - אם יש לכלה או לחמותה שם נוסף יש שהתירו אפי' שלא נקראת בו[9], ויש שהתירו רק שנקראת גם בשם השני[10], ויש שהצריכו שתקרא רק בשם השני[11].
• עיר אחרת - יש שכתבו שאין להקפיד אם לא יגורו באותו עיר[12], ויש מחמירים[13].
• מתו - כשחמיו או חמותו מתו לפני החתונה יש מקילים[14], ויש מחמירים[15].
• ג' רבנים - יש שאין מקפידים אם יפסקו להיתר ג' רבנים[16].
• לזרעו או לכל העולם - ראה ערך יעוד הצוואה.
שמות שווים למחותנים
בצוואה כ"ד מזהיר רבי יהודה החסיד ששני בני אדם ששמותיהם שוים לא יזדווגו יחד בילדיהם, אמנם יש שסברו [כנראה על פי גרסאות שונות שגרסו 'וזהו ספק אם לזרעו או לכל אדם'] שצוואה זו נאמרה דווקא לזרעו של רבי יהודה החסיד[17], ויש שסברו שלכל העולם נאמר[18].
הטעמים
משום עין הרע[19], ויש שסברו שרבי יהודה החסיד ידע ברוח קדשו שזיווגים כאלה לא יצליחו ויש חשש סכנה ויש להחמיר בכל אופן[20].
אופנים להתיר
כששם המחותנות שוות - יש שרצו לומר שכל האזהרה היתה ששם המחותנים שווים, ולא ששם המחותנות[21], ויש שהחמירו[22].
להוסיף שם - יש שהתירו ע"י שיוסיפו לאחד מהמחותנים שם נוסף[23].
מת אחד מהם - יש שלא חששו במקרה שאחד מהמחותנים מת[24], ויש שפקפקו בהיתר זה[25].
שמות שווים לחתן ולכלה
יש שהחמירו כיון שלא יודעים טעמו של רבי יהודה החסיד שלא ידורו ב' אנשים ששמותיהם שווים בבית אחד, ויש שלא חששו, שאין זה בכלל הצוואה[26].
שם אשתו השניה כשם אשתו הראשונה
לא ישא אדם אישה שניה ששמה כשם אשתו הראשונה שמתה, כדי שישכח מאשתו הראשונה ולא יחשוב עליה, וכן לא תשא אישה בעל ששמו כשם בעלה הראשון שמת[27], ויש שהחמירו שגם גרוש לא ישא כשם אשתו הראשונה[28].
לקריאה נוספת
•צוואת רבי יהודה החסיד הוצאת 'אוצר הפוסקים', עמוד קפט - רלג.
• שמירת הגוף והנפש הרב יוסף יצחק לרנר, עמוד תפט - תקיג.
הערות שוליים
- ^ צוואת רבי יהודה החסיד כג, ואשה כשם חמותה מוזכר לאיסור גם בספר משנת חסידים מסכת חתונה פ"א ח, וכן הובא בשם האריז"ל בספר מזמור לדוד להרב דוד פארדו סימן קט"ז דף קי"א, ויש שלמדו שגם שמו כשם חמיו אסר האריז"ל, יפה ללב חלק ו דף מח
- ^ החיד"א ברית עולם תע"ז
- ^ שו"ת דבר אליהו ל"ז
- ^ שו"ת מוהרי"ל סימן י"ז
- ^ חכמת אדם כלל קכ"ג י"ג
- ^ שו"ת אבני צדק או"ח כח
- ^ שו"ת השיב משה אבן העזר סימן ס"ט
- ^ שו"ת זכרון יהודה מהדו"ת סימן קנ"ו וקנ"ח
- ^ שו"ת אהל יהושע סימן קי"ז
- ^ ספר טעמא דקרא, בהנהגות החזו"א בסוף הספר, אות לב
- ^ שו"ת דבר שלום מהדו"ק נ"ח בשם רבי שלום מבעלז
- ^ שו"ת פרי השדה ח"א ס"ט
- ^ שדי חמד מערכת חתן וכלה אות י'
- ^ יפה ללב אה"ע ס"ב י"א
- ^ רבי חיים פלאג'י רוח חיים אה"ע סב טז
- ^ שו"ת אבני צדק סימן י' וי"א
- ^ שו"ת דברי חיים אבן העזר ח"א ח, אגרות סופרים ח"ב כ"ה
- ^ ספר דרכי חיים ושלום, השמטות סימן תתרמ"ד
- ^ יפה ללב ח"ד ס"ב סעיף י"א
- ^ ספר שבעים תמרים
- ^ שו"ת אבני צדק סימן ו
- ^ שדי חמד מערכת חתן וכלה סימן י'
- ^ שו"ת תירוש ויצהר סימן רי"ד
- ^ חינא וחסדא ח"ב דף רכ"ה ע"ג
- ^ רוח חיים סימן ס"ב ס"ק י"ד
- ^ רבי חיים פלאג'י, רוח חיים אה"ע סב טז
- ^ צוואת ר' יהודה החסיד סימן ס"ו, ע"פ כתבי יד מינכן ד, חכמת נפש כב:, כף החיים יו"ד קטז, קלג.
- ^ שו"ת דברי יציב אה"ע סימן י"ד, וראה עוד שו"ת אז נדברו ח"ו ס"א