טיוטה:רבי ברוך דוד זלדוביץ

רבי ברוך דוד זלדוביץ

*ר' ברוך דוד הלוי זלדוביץ'* - *מגדולי התורמים לישיבות ליטא*

ר' ברוך דוד הלוי זלדוביץ נולד בתרט"ו ב-בירז' פלך מינסק ליטא (היום בלארוס) , לאביו ר' משה זלדוביץ' ולאמו מרת ראשע לבית ריבלין המיוחסת לרבי משה רבקש (מחבר "באר הגולה") ועד רש"י, הוא היה בן למשפחת תלמידי חכמים שהיו גם גבירים אדירים בעלי עסקים מסועפים ובעלי חסד עצומים, הוא עצמו שימש כגבאי ישיבת ואלאז'ין אשתו הייתה בת למשפ' אטינגר המיוחסת להגר"א, לה"גולה עמוקות", להמהרש"א ולמעלה בקודש עד רש"י הקדוש.

בסוף ימיו כיהן בהנהלת בית היתומים בלומנטל בירושלים ובהנהלת ישיבת עץ חיים של הישוב הישן בירושלים נפטר כ"ה תשרי תרצ"ז (11 באוקטובר 1936)ונטמן בהר הזיתים, .

ר' ברוך זלדוביץ' שלמד בבחרותו בישיבת וולוז'ין היה מקורב לגדולי ישראל של תקופתו ובראשם רבו המובהק הג"ר חיים סולובייצ'יק, מבריסק, והיה מעורב בניהולן של ישיבות רבות, אגדות רבות נקשרות לשמו ולנדיבותו האין סופית, אשתו הייתה מרת חנה רבקה (נפטרה בגולה בשנת תר"ס) בתם של ר' שמחה אטינגר המיוחס לבעל המגלה עמוקות והמהרש"א ולמעלה בקודש ושל הרבנית חיינה בתם של ר' אברהם יעקב לאנדא נכד ר' אליהו פסעלעס ומינדה שרלא"ת נינת הגר"א

גיסו, שותפו ומחותנו היה ר' ראובן דב פינס שכינויו היו "דובער" או "בערע" היה גם הוא ת"ח עצום ועשיר מופלג, ידוע ומפורסם הסיפור אודות ה"דין תורה" שנערך ביניהם על הזכות להחזיק את ישיבת וולוז'ין

וכך מספר זאת ר' זלמן סורוצקין זצוק"ל בספרו אוזניים לתורה (שמות עמ' שכ"א)

מעשה ששמעתי בלמדי בישיבת ולוז'ין: מעשה בגאון ישראל, מאור הגולה, מרן ר' חיים סולובייצ'יק, זצוק"ל, שיצא למינסק להצלת הישיבה, ששקעה בחובות גדולים , שם נמצאו ב' גבאי ישיבת ולוז'ין, המופלגים בתורה, יר"ש ונדיבות הלב הר"ר ברוך זלדוביץ זצ"ל והר"ר דובר פינס זצ"ל. הגרח"ס סר אל בית הר"ב זלדוביץ וסיפר לו מטרת בואו. הסכום הדרוש היה די גדול, והר"ב זלדוביץ הבטיח להתעניין בדבר, והגרח"ס ישב ללמוד בביתו. כעבור זמן מה, שאל הגרח"ס את רב"ז, מה נשמע בדבר אספת הכסף להצלת הישיבה? ויען הרב"ז, שכבר יש בידו מחצית הסכום, הגרח"ס שמח מאוד ושב אל לימודו, כעבור ירח ימים שאל אותו שנית, מה בדבר מותר הכסף? ויען הרב"ז שכבר נמצא בידו כל הסכום, הגרח"ס שמח שמחה גדולה ויצא לוולוז'ין ופרע את חובות הישיבה. לאחר זמן קצר באו הנדיבים והשועים, הרב"ז והר"ד פינס לולוז'ין להתדיין לפני הגאב"ד ור"מ דוולוז'ין. התובע היה הרד"פ: היות והוא שותף להרב"ז בכל עסקיו, ועכשיו שהקרה ה' לפני שותפו הרב"ז עסק טוב כזה, הצלת ישיבת וולוז'ין, הוא נתן את כל הכסף מכיסו, תובע הרד"פ ממנו מחצית "העסק" הזה ומוכן לתת לו מחצית הסכום, שהוציא על זה... כאשר נודע להגרח"ס, שהרב"ז נתן את כל הסכום הזה מכיסו, שאל אותו, א"כ למה החזקת אותי בביתך יתר מירח ימים, ולא שקלת תיכף ע"י את הסכום הדרוש? ע"ז ענה הרב"ז בפשטות: וכי דבר קל הוא לקחת מן הכיס סכום גדול כזה? רבות עמלתי לכבוש את תאוות הממון שבלב כל אדם לתת את המחצה, אח"כ נהלתי מלחמה פנימית עד שפעלתי לתת גם את המחצית השנייה...

עוד סיפור מעניין נקשר בשמו, עם פרוץ הציונות, ביקר הרצל שר"י במינסק ופנה אל הרב"ז ושותפו הרד"פ, הרצל ביקש את תמיכתם במפעל הציוני תוך שהוא מבטיח לו שבהינתן ויש בדעתו להקים את המדינה כ"דמוקרטיה" הרי שתמיכת החרדים תבטיח להם גם חלק בשלטון, וככל שחרדים רבים יותר יתמכו אופי המדינה יהיה חרדי יותר, (יהודים רבים ובהם רבנים מפורסמים קנו את השקר הזה...) רעיון חדשני זה נשמע להרב"ז הגיוני, אך בהיות שמעולם לא עשה דבר מבלי הוראה מפורשת של הגרח"ס, נסע יחד עם שותפו הר"ד פינס להיוועץ בהגרח"ס, הגרח"ס שמע את דבריהם ואמר להם בזה הלשון: לכאו' הבחירה בידכם ואכן יש סיכוי שתמיכת החרדים בהרצל תשפיע על אופי המדינה אבל מודיע אני לכם מראש שאני, אין בדעתי לשבת במחיצת "שמרצל" זה בעולם האמת, ועל כן אם אתה רוצים לשבת במחיצתי התרחקו מהרשע הזה והשיבו את פניו ריקם!! קמו הנגידים השותפים חזרו למינסק והודיעו להרצל שאין בדעתם לתמוך בו בשום צורה שהיא...

עם פרוץ הקומוניזם הולאמו כל נכסי הנדל"ן שלהם אך הם המשיכו להפעיל בסתר מערכת שלימה של תלמודי תורה, ישיבות ובתי תמחוי ר' ברוך זכה לעלות לארץ ישראל ולהצטרף להנהלת בית היתומים בלומנטל ולהנהלת ישיבת עץ חיים של הישוב הישן בירושלים

הוא נפטר בירושלים בכ"ה תשרי תרצ"ז ונטמן בהר הזיתים

• 
  הציון על קברו של ר' ברוך זלדוביץ בהר הזיתים
• 
  מכתב תנחומים מישיבת עץ חיים בחתימת ר' ברוך זלדוביץ

משפחתו

שתיים מבנותיו הן:

הרבנית "החכמנית" מרת שרה, אשת הנגיד הגאון ר' אברהם פינס (דודו של הגאב"ד הג"ר משה שטרנבוך ),

ילדיהם:

• ר' מאיר פינס מירושלים, חתן הגאון ר' חיים שלמה גולובנציץ ראש ישיבת מינסק, אב"ד מוהילנה וראש המועצה הדתית בירושלים, אחד מחתניו של ר' מאיר פינס הוא ר' מרדכי גניזי נו"נ במאור התלמוד ומחבר הכוזרי המפורש
• הרה"ג ר' שמחה פינס מראשי ישיבת היכל התלמוד אביהם של הגאון ר' ברוך "בובקע" פינס נו"נ בפוניבז' חתן רבי דוד פוברסקי , ר' משה פינס, ומרת חיינה אסתר פוברסקי אשת ר' רבי שלום פוברסקי מראשי ישיבת קול תורה ור"מ בישיבת באר יעקב.
• מרת חנה שפירא, אשת הגאון ר' שמחה זיסל שפירא, אמם של הרבנית ברכה דיסקין אשת הגאון ר' יוסף דיסקין מראשי ישיבת תפארת ציון אמם של הגאון הרב אליהו דיסקין.מגיד מישרים ראש ישיבת אמרי משה ור"ם בישיבת נתיב הדעת,(קפלן), של הגאון הרב ברוך דב דיסקין,ראש ישיבת אורחות תורה. ושל הרב אברהם דיסקין, ר"מ ומייסד של ישיבת אור שמואל לצעירים, הרבנית הניא צויבל אשת הגאון הרב יחזקאל צויבל ראש ישיבת תפארת יעקב, הרבנית חיינה דרבקין אשת הגאון ר' צבי דרבקין ראש ישיבת גרודנה באר יעקב, והגאון ר' ברוך שפירא מגיד מישרים, ר"מ בישיבת קול תורה ומראשי לב לאחים

הרבנית מרים היילפרין, סבתם של הגאון הרב יצחק שורץ מראשי ישיבת סלבודקה ושל הגאון ר' ברוך קירזון