טיוטה:רבי אברהם שלום גולדברג
 | |||||||
| חתימה (להגדלה לחצו על התמונה) | |||||||
| מקום קבורה |
 זליחוב | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נרצח |
ספטמבר 1942 זליחוב | ||||||
| מקום פעילות |
 לסקרוב, זליחוב | ||||||
| אב | רבי יהושע דוד אשר גולדברג | ||||||
| |||||||
רבי אברהם שלום גולדברג (נרצח בשואה - ספטמבר 1942) היה האדמו"ר הרביעי והאחרון בשושלת אדמו"רי זליחוב.
ביוגרפיה
רבי אברהם שלום היה בנו של רבי יהושע דוד אשר - האדמו"ר בזליחוב. בחיי אביו התגורר בלסקרוב, שם היה נחשב כאדמו"ר ויהודי העיר נהגו לבוא לפניו בעתות צרה ועל אף מגוריו בסמיכות לבית הכנסת הוא החזיק בשטיבל משלו[1].
לאחר פטירת אביו (חודש תשרי ה'תר"פ) הוא עבר לזליחוב למלא את מקומו. אחיו רבי אלימלך כיהן בריקא ואחיו רבי יצחק שלמה החל לכהן במקומו בלסקרוב. בחול המועד סוכות ה'תרפ"ג נפטר רבי יצחק שלמה ועל מקומו החל לכהן אח אחר - רבי יעקב[2]. על אף שהייתה נוכחות של חצרות נוספות בלסקרוב כמו גור, אלכסנדר ופוריסוב, המון העם היו חסידי רבי אברהם שלום. אחת לשנה הוא מבקר בלסקרוב שם נהרו אליו יהודי העיירה[3].
אחד מבניו היו נשוי לבתו של רבי יצחק שלמה רוטפלד - אדמו"ר בעיר קויל[4].
בשואה
הנאצים נכנסו לזליחוב בספטמבר 1939. בהמשך החורף הם פשטו באחת השבתות על בית מדרשו של רבי אברהם שלום שהצליח להמלט. במקומו הם לקחו את אחיו רבי אלימלך למרכז השוק, שם שרפו ספרי תורה, עינו והשפילו אותו[5]. בית המדרש המרכזי של זליחוב הועלה באש כבר בתחילת הפשיטה הנאצית ועם הזמן פסקו לפעול כלל בתי המדרש, והנאצים נהגו בברוטליות כלפי כל יהודי שנתפס נושא טלית או מתפלל. עם זאת רבי אברהם שלום וששה נוספים מיהודי העיר הקדישו את ביתם לתפילה למרות הסיכון שהיה כרוך בכך. בהתארגנויות חשאיות אלו היה מוכן מראש מקום מסתור שהיו נמלטים אליו לפי אות מוסכם מהנשים שעמדו על המשמר[6].
ביוני 1942 התקרב הצבא האדום לזליחוב והנאצים החלו לעזוב את העיר. יהודי העיר ראו בכך סימן מעורר תקווה, אך דעתו של אברהם שלום הייתה כי הנאצים לא יעזבו את העיר לפני רציחת יהודיה, הוא התבטא כי יצעקו להם לתוך הקבר על ביאת הרוסים.
בהמשך הקיץ נשלח אליו מכתב מקוסוב לאצקי בו נכתבו תיאורי זוועה על גורלם של יהודי וורשה שנשלחו באותו הקיץ לטרבלינקה. באותה תקופה רבי אברהם שלום כמו יהודים אחרים בגטו הסתתר מהנאצים ולא יצא לרחובות העיר. דיווח זה גרם לפקפוק בתועלת בהמשך ההסתתרות מהנאצים.
רבי אברהם שלום ואחיו רבי אלימלך נחלקו בעניין. רבי אברהם שלום סבר כי יש לקוות לרחמי שמיים ואין להתייאש, ולמרות הסבל חובה למצות את כל האפשרויות להישרדות ואפילו אם הן תועלנה רק לפי שעה. לעומתו הייתה דעתו של רבי אלימלך כי עליהם לחלוק גורל שווה עם שאר היהודים ולהסתלק מהעולם יחד, ואין בכוונתו לטרוח בניסיונות הצלה. הוא לא האמין שישנה היתכנות להישאר בחיים, מפני שלא רק הנאצים עסקו בהשמדת היהודים אלא גם האזרחים הפולנים, כך שגם אם יעלה בידם להתחמק מהנאצים הם יישארו בכל מקום נתונים לרציחה.
הדרך היחידה שעמדה בפני רבי אברהם שלום להמנע מהפינוי לטרבלינקה הייתה הצטרפות מרצון למחנה עבודה קרוב בכפר וילגה (אנ') הסמוך לאשעצק בו הועסקו האסירים בבניית סכר בנהר וילגה (חלק מנהר הויסלה). רבי אברהם שלום החליט לשלוח למחנה את שני בניו: הבחורים שלמה ויהושע, מתוך הסתמכות על כך שיהודי העיר יסייעו להם להינצל ועל כך שאחד מהחברים ביודנראט בזליחוב (שהיה הגוף הממונה על שליחת העובדים למחנה העבודה) - איצ'ה גאדל, היה חסיד שלו ותמך בו כספית[7]. בהתייחס אליו ולשאר בני משפחתו הוא העדיף את המשך ההסתתרות בזליחוב עצמה.
בספטמבר פשטו הנאצים על גטו זליחוב והורו ליהודיו להתרכז בחצר בית הכנסת, אך הוא נשאר במחבואו וכפי הקו המנחה שלו כי יש להשתדל לשרוד אפילו לפי שעה. לאחר חמשה ימים התגלה על ידי שוטרים וכבאים פולנים, משאלתו האחרונה מרוצחיו הייתה שהוצאתו להורג תהיה בבית העלמין היהודי, שם נרצח בירייה. בניו שנשלחו לוילגה פונו בהמשך לגטו החוזר בסובולב[8], ובחיסול הגטו נשלחו עם שאר יהודיו לטרבלינקה. הם קפצו מהרכבת בדרכה לטרבלינקה אך יהושע נפל מתחת לרכבת ונדרס, ושלמה נתפס על ידי פולנים מקומיים שהסגירוהו לנאצים, והוא נורה בכפר סמוך לטרבלינקה.
קישורים חיצוניים
- משה שיפמן, דער קדושים טויט פון די רביים פון זשעלעכאוו און ריקי, ספר יזכור לקהילת זליחוב, בספריית העיר ניו יורק, עמודים 250-252 (ביידיש)
- מנשה אונגר, אדמו"רים שנספו בשואה, עמ' 18, באתר אוצר החכמה
- מנהיגות רבנית בשואה – רובדי הביניים, באתר שם עולם
הערות שוליים
- ^ הערשל שניידר, לאסקאזשעוו אין אנהייב פון אונדזער יארהונדערט, לאסקאזשעוו און סאבאלעוו, עמ' 92, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) (ביידיש)
- ^ הערשל שניידר, לאסקאזשעוו אין אנהייב פון אונדזער יארהונדערט, לאסקאזשעוו און סאבאלעוו, עמ' 93, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) (ביידיש)
- ^ הערשל שניידר, לאסקאזשעוו אין אנהייב פון אונדזער יארהונדערט, לאסקאזשעוו און סאבאלעוו, עמ' 110, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) (ביידיש)
- ^ הרב יהושע אשר וייסבלום, תולדות צדיק, בית אבות, עמ' סט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ משה ברוכוביץ, ספר יזכור לקהילת זליחוב, בספריית העיר ניו יורק, עמוד 210 (ביידיש)
- ^ משה ברוכוביץ, ספר יזכור לקהילת זליחוב, בספריית העיר ניו יורק, עמוד 230 (ביידיש)
- ^ בשונה מחברים אחרים ביודנראט שנהגו בשחיתות, הוא עסק בסיוע ליהודי הגטו (משה ברוכוביץ, ספר יזכור לקהילת זליחוב, בספריית העיר ניו יורק, עמוד 232) (ביידיש).
- ^ איצ'ה גאדל תכנן להבריחם ממחנה העבודה וכפי שצפה רבי אברהם שלום, אך הוא אחר את המועד.
[[קטגוריה:אדמו"רי זוויהל]] [[קטגוריה:אדמו"רים פולנים]] [[קטגוריה:יהודים בשואה: פולין]] [[קטגוריה:אדמו"רים שנספו בשואה]] [[קטגוריה:יהודים הקבורים בפולין]]