טיוטה:קרעטשניף-סיגעט

חסידות קרעשניף סיגעט

היא חצר חסידית מגזע רומניה מחוברת אידאולוגית לדרכה של העדה החרדית ולהתנגדותה לציונות ומקושר מאוד לשיטת סאטמר נוסדה בשנת תשס"ו לאחר פטירת אביו האדמו"ר רבי הרשל'ע החצר מונה כ-100 משפחות

קרעטשניף סיגעט

מידע
מקום ייסוד	רומניה, כפר אתא, ירושלים
תאריך ייסוד	ה'תר"פ
מיסד	רבי הרשל'ע רוזנבוים זצוק"ל
מרכזי פעילות	ירושלים, בית שמש, וילאסבורג, בורו פארק, קרית יואל, לונדון
מספר חסידים	כ-100 משפחות
אדמו"ר	הרב זיידא אליעזר זאב רוזונבוים {רבי זיידל}

אדמו"ר מקרעשניף סיגעט בחתונת נכדו שבט תשפ"ה בבית שמש

היסוטריה

הרב זיידא אליעזר זאב רוזנבוים (נולד בט"ו בניסן תש"י, 2 באפריל 1950) הוא האדמו"ר מקרעטשניף-סיגעט. בנו השני של האדמ"ר רבי הרשל'ע זצוק"ל שהקים את החסידות קרעשניף לאחר המלחמה בכפר אתא ברבות השנים לאחר שהגיע לפשרה עם דודו וגיסו רבי דוד משה מקרעשניף מרחובות הוסיף את השם סיגעט ומאז נקרא בשם קרעשניף סיגעט

לאחר פטירת רבי הרשל'ע זצוק"ל הכריזו בלוויה ששני בניו יהיה ממשיכים בנו הגדול הרב ניסן כאדמו"ר מקרעשניף ירושלים ובנו השני הרב זיידא אליעזר זאב הנקרא ר' זיידל כאדמו"ר מקרעשניף סיגעט בארה"ב בשבת הרשאונה לאחר הפטירה הם ניהלו ביחד את שלחן הטהור בליל שבת

לאחר תקופה נוצר סכסוך ומעט מן החסידים שרצו את ר' זיידל פתחו בית המדרש בירושלים ובבית שמש שהאדמו"ר מגיע מפעם לפעם לשבות שם

בשנת תשע"ה הגיע לגור בירושלים ובית מדרשו בירושלים נמצא ברוב רפפורט בשכונת בית ישראל

בין המתפללים הקבועים בבית מדרשו נראה הגאון הגדול רבי יעקב מנדל יארוויטש חבר בד"ץ העדה החרדית שהתפלל בקביעות בבית מדרשו של אביו רבי הרשל'ע זצוק"ל

תולדות החסידות

חסידות קרעטשניף היא חסידות מגזע נדבורנה. האדמו"ר הראשון שכיהן בכפר קרעטשניף (קרצ'ונשטי (רומ'), במחוז מורש (רומ'), רומניה) היה רבי מאיר רוזנבוים, בנו של רבי מרדכי לייפר מנדבורנה, בן נינו של רבי מאיר הגדול מפרמישלארבי מרדכי לייפר

(ה'תקפ"ד (1824) - ה'תרנ"ה (1894)) כיהן בהתחלה בנדבורנה לצד אחיו רבי אהרן אריה, מחבר הספר היד אהרן. בהמשך עבר לערים אחרות, בהן חוסט ובישטינא. לאחר פטירתו כל בניו שימשו כאדמו"רים, ביניהם בנו הרביעי רבי ישראל יעקב שכיהן כאדמו"ר מחוסט ונכדו רבי איתמר לייפר שכיהן כאדמו"ר מבישטינא. בניו האחרים התפרסו בערים שונות בהונגריה ורומניה. בנו השלישי רבי מאיר, ממשיכו העיקרי, כיהן כאדמו"ר בקרעטשניף שברומניה.

הדור הראשון

רבי מאיר רוזנבוים נולד בשנת ה'תר"ח. היה חתנו של רבי יחיאל מיכל טירר מדורוהוי, שהיה חתנו של רבי אליעזר זאב מבוטשעטש. התנהל כצדיק עממי והאוכלוסייה התייחסה אליו כבעל מופת. רבי מאיר שינה את שם משפחתו מלייפר לרוזנבוים. הנהיג עדתו בין השאר בערים יאס, מיאלען וטרעבישאן (Dilove). בסוף ימיו עבר לעיירה קרעטשניף שעל שמה נקרא. נפטר בל' בסיוון ה'תרס"ח (1908).

הדור השני

קובץ:חמשה עשר 3 (1).jpg

טיש חמשה עשר בשבט

חמשת בניו ושני חתניו שימשו כאדמו"רים אחריו. המפורסמים שבהם הם רבי אליעזר זאב מקרעטשניף ורבי איתמר ממנו השתלשלה חסידות נדבורנה המרכזית בבני ברק.

בניו:

• רבי אליעזר זאב מקרעטשניף.
• רבי איתמר מנדבורנה.
• רבי יעקב ישכר בער, כיהן בסלטפינא שבמחוז מרמורש ולאחר מכן בסיגט. נרצח בשואה.
• רבי מרדכי ממישקולץ.
• רבי יצחק מסיגט. מחבר ספר "מנחת יצחק". חתן רבי יעקב לייפר מנדבורנה דברצין.
• רבי יצחק (חתן גיסו רבי שלמה אייזיקסון) שכיהן כאדמו"ר בראחוב, צ'כוסלובקיה, ובסוף ימיו בווישווה. התפרסם כבעל צדקה וכמקבל ייסורים באהבה. נרצח באושוויץ בג' בסיוון ה'תש"ד.
• רבי מאיר כיהן בדרוהוביטש. נכדו משמש כיום באדמו"רות ראחוב.
• רבי מרדכי כיהן כאדמו"ר בראחוב לאחר שאחיו רבי יצחק עבר לווישווה.

חתניו:

• חתנו רבי שלמה אייזיקסון צאצא פעמיים של רבי יצחק מקאליש השלישי בשושלת פרמישלאן-נדבורנא. כיהן כאדמו"ר ברומאן שברומניה.
  • רבי מאיר חתן דודו רבי איתמר, כיהן כאדמו"ר מרומאן בסטטן איילנד.
  • רבי ישראל (חתנו של רבי יוסף מנירדהז בנו של רבי מרדכי לייפר) שכיהן בנירדהז.
  • רבי אברהם ישכר בער מפאליען. חתן רבי ישראל חיים פרידמן מראחוב.
• חתנו רבי פנחס שפירא מקעכניה.
  • רבי ישכר בער מקעכניה, חתן דודו רבי איתמר.
    • רבי מאיר מקעכניה.

קרעטשניף סיגעט

רבי צבי הירש רוזנבוים כיהן אף הוא כאדמו"ר מקרעטשניף-סיגעט בכפר אתא ולאחר מכן בירושלים. נולד בסיגט לרבי ניסן חיים מבראדשין בכור בניו של רבי אליעזר זאב רוזנבוים מקרעטשניף.

אחרי השואה עלה לירושלים. לאחר חתונתו עבר לכפר אתא. בשנת ה'תשמ"ב עבר לירושלים ונפטר בה'תשס"ו. לאחר פטירתו נוצר קרע בין שני בניו שמונו לאדמור"ים:

• הרב ניסן, מכונה "האדמו"ר מקרעטשניף ירושלים"
• הרב זיידא אליעזר זאב, מכונה "האדמו"ר מקרעטשניף סיגעט". התגורר בויליאמסבורג שבה יש לו בית מדרש. בשנת ה'תשע"ה עבר לגור בירושלים, ובית מדרשו נמצא בשכונת בית ישראל ברחוב רפפורט. בתי מדרש נוספים שלו קיימים בבית שמש ובלונדון. בזיווג ראשון היה חתנו של רבי יחזקאל שרגא מערץ, ולאחר שהתאלמן נישא לבתו של הרב אפרים פישל בראך, אב"ד מאדע.

מאפייני החסידות

האדמו"ר כמנהג אביו זצוק"ל בעריכת שלחנות הטהורות בשבת באש להבה עד שעות מאוחרות בדרך כלל עד לאחר העלות השחר כשרבים מבני ירושלים באים להשתתף ולהתבשם מאור השבת שהיה ידוע בהקרעשניפער הויף כמו כן התפילות שבת היא באש להבה

האדמו"ר אף נוהג לערוך סדר בליל פסח שני בבגדי שבת כנוסח בית נדבורנה הסדר ידוע כמושך הרבה מבני ירושלים ומחוצה לה

האדמו"ר אף יסד חבורה ללימודי עמוד ליום בגמרא הנקרא עמוד היומי

כמו כן ידוע האדמו"ר בגישתו נגד הציונות כשיטת סאטמר ונוהג לדבר נגד ההשתפות בבחירות וכנגד הפירצות של הציונות וכנגד כל המאדעס לבושי הבנים והבנות שישמרו כמסורת שקיבלו ולא ישנו זיז כל שהוא ממה שנהגו בדורות הקודמים וכמו ידוע האדמו"ר בתורה של סעודה שלישית שיכול לקחת באורך של כמעט שעה ובפרט בימי השובבי"ם כמו כן האדמו"ר מוסר כל ליל שישי שיעור החומש רש"י

משפחתו

• בנו הרב נפתלי הערצקא יצחק, רב בית המדרש קרעטשניף סיגעט בבית שמש חתן הרב יהודה ניישלאס אב"ד סערדהאלי.
• בנו הרב יחזקאל שרגא, רב בית המדרש קרעטשניף סיגעט בויליאמסבורג.
• בנו הרב ניסן חיים מרדכי, משפיע בחסידות ברסלב.
• בנו הרב מאיר אריה לייב, חתן האדמו"ר משנדישוב.
• בנו הרב יואל זוסמאן, חתן רבי חיים ברוך לייפער האדמו"ר מבישטינא קנדה.
• חתנו הרב דוד צבי קאהן, בן רבי שמואל יעקב קאהן מתולדות אברהם יצחק, רב בית המדרש תולדות אברהם יצחק בית שמש.
• חתנו הרב אהרן קאהן, בן רבי דוד קאהן מתולדות אהרן, רב בית המדרש תולדות אהרן במונסי.
• חתנו הרב חיים אליהו יואל אילאוויטש, בן הרב יצחק יעקב אילאוויטש רב קהילת יעמרינג בוילאמסבורג.
• חתנו הרב חיים מאיר שנייבאלג אב"ד סטרעליסק בן רבי משה האדמו"ר מטשרנוביץ בן רבי מנחם מנדל שנייבלג ראב"ד מנשסתר.
• חתנו הרב משה שמואל הלוי רוטנברג בן הרב יעקב רוטנברג רב קהילת סאלקא במונסי.

מזיווג השני

• חתנו הרב אהרן טייטלבוים בן הרב משה טייטלבוים.

קישורים חיצוניים

• מצוה טאנץ פין קרעשניף סיגעט