טיוטה:עירוב תבשילין
עירוב תבשילין הוא פתרון הלכתי, באמצעותו התירו חז"ל לעשות מלאכה לעשות מלאכה ביום טוב שחל להיות בערב שבת לצורך השבת. העירוב נעשה על ידי ייחוד דברי מאכל מערב יום טוב לצורך השבת.
תקנה זו נתקנה על ידי שלמה המלך[1].
אטימולוגיה
בביאור המילה "עירוב" בהקשר זה, יש שפירשו שהעירוב "מערב" את הכנת צרכי השבת עם צרכי יום טוב[2], או שמערב את שני הימים להיות כאחד[3] ויש שפירשו שהמילה אינה אלא השאלה מעירוב חצרות ועירוב תחומין, שאף הם מתירים איסורי שבת[4].
רקע
ערך מורחב – הכנה משבת לחול
בשבת ויום טוב נאסר לעשות פעולות לצורך ימות החול. בדומה לכך, נאסר להכין מיום טוב לשבת שאחריה. בתוקף איסור זה נחלקו אמוראים: לדעת רב חסדא האיסור הוא מדרבנן, ואילו לדעת רבה האיסור הוא מדאורייתא, ונלמד מן הפסוק ”והכינו את אשר יביאו”.
בשל הקושי להכין את צרכי השבת יומיים מראש, התירו חכמים להכין מיום טוב לשבת באמצעות עירוב תבשילין. יסוד התקנה תלוי במחלוקת זו: לדעת רב חסדא חז"ל לא גזרו באופן כזה על איסור ההכנה, ואילו לדעת רבה ההיתר מתבסס על היתר הואיל, לפיו מותר לאדם להכין צרכי יום טוב אף מעל ומעבר לצרכיו בחג, בגלל האפשרות שיקלעו לביתו אורחים, ונמצא שבישל למענם. אמנם, חז"ל לא התירו אף באופן זה אלא על ידי עירוב.
מקור וטעם התקנה
מדרבנן, נאסר להכין מיום טוב לשבת ללא עירוב. חז"ל הסמיכו את התקנה על הפסוק ”זכור את יום השבת לקדשו” - ”זכרהו מאחר שבא להשכיחו”, כלומר המצב בו יום טוב חל מיד לאחר השבת, מעלה חשש של "שכחת" השבת, משום שהאדם יאכל כל מה שיש לו ביום טוב ולא ישאיר די לשבת. לפי ביאורו של רבא, חז"ל רצו לעודד את האדם להשאיר ממאכלו, על ידי שיכין מבעוד יום מנה מיוחדת לשבת, וכך יזכור את כבוד השבת.
מנגד, לדעת רב אשי העירוב נועד לכבודו של יום טוב, שמשום שבישול ביום טוב לשבת גורע מכבודו של יום טוב, חששו חז"ל שיאמרו שמותר לבשל אף מיום טוב לחול ולכן התנו את היתר עשיית המלאכה בקיומו של עירוב - שאז ההכנה מתפרשת כתוספת בלבד על מה שכבר הותחל[5]. כאסמכתא מובא הפסוק ”את אשר תאפו אפו” - ”אין אופין אלא על מה שכבר אפוי”.
לדעת רבה שהיתר המלאכה ביום טוב לצורך השבת נשען בעיקרו על סברת "הואיל", כלומר שכיוון שקיימת האפשרות שיזדמנו אורחים ליום טוב ונמצא הבישול לצורך היום הותר לבשל אף לצורך שבת, יש שכתבו שעירוב הוא בכדי להתיר את איסור הבישול - משום שמדרבנן אין סומכים על הואיל[6].
המלאכות האסורות ללא עירוב
נחלקו הראשונים אלו מלאכות נאסרו ביום טוב לצורך השבת: יש שכתבו שמאחר ששני הטעמים מתייחסים בעיקר להכנת מאכלים, האיסור נאמר רק על מלאכות הקשורות בכך, כגון אפיה ובישול[7], אולם לדעת התוספות כל המלאכות אסורות[8].
הערות שוליים
- ^ ילקוט הראובני, פרשת ואתחנן ורבי אליהו גאליפפה, ידי אליהו, תיקון כ"ב על פי תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף י"ג עמוד ב'.
- ^ ראב"ד, על משנה תורה לרמב"ם, הלכות שביתת יום טוב, פרק ו', הלכה ב'.
- ^ חידושי הריטב"א, על מסכת ביצה, דף ט"ו.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות שביתת יום טוב, פרק ו', הלכה ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף ט"ו עמוד ב'.
- ^ חידושי הר"ן, מסכת פסחים דף מ"ו עמוד ב'.
- ^ בית יוסף, אורח חיים, סימן תקכ"ז בדעת הרי"ף והרמב"ם.
- ^ שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:בבלי) יש להעביר לכל היותר 3 פרמטרים.תוספות, מסכת ביצה, דף כ"ב עמוד א'