טיוטה:ספק ספיקא

ספק ספיקא
(מקורות עיקריים)

תלמוד בבלי	מסכת כתובות, דף ט' עמוד א'

ספק ספיקא הוא מצב הלכתי בו יש שני ספקות הלכתיים לגבי מקרה, מושג זה נדון בעיקר במקרים בהם יתכן לעבור על איסורי תורה, שאף שבמקרה בו יש ספק אחד יש להחמיר, במקרה זה שיש שני ספיקות, ובכל ספק יש צד להקל, הדין להקל.

המושג

ספק ספיקא הוא מצב שבו אחת מהאפשרויות מוטלת בשני ספקות. למשל: בעל שטוען פתח פתוח מצאתי, ספק אם זינתה אשתו תחתיו או לאו תחתיו, וגם אם תחתיו, ספק זינתה באונס ספק ברצון, כיוון שהאפשרות שהאישה אסורה לבעלה מוטלת בשני ספקות, איסור האישה לבעלה היא ספק ספיקא.

גם בדינים שחיובם הוא מדאורייתא, אין לחשוש ולהחמיר כשיש ספק ספיקא. לכן אם אדם אכל לחם, אך הוא בספק אם אכל כמות המחייבת ברכת המזון ובנוסף הוא בספק אם הלחם נעשה מחמשת מיני דגן (אם הלחם לא נעשה מחמשת מיני דגן אין מברכים עליו ברכת המזון), האדם פטור מברכת המזון אף על פי שברכת המזון היא מדאורייתא. לעומת זאת, במצב של ספק ספיקא להחמיר, כלומר: כאשר יש שתי סיבות להחמיר ושתיהן מוטלות בספק, גם בדינים דרבנן יש להחמיר. יוצא מכלל זה הוא "ספק ברכות".

טעם הדין בספק ספיקא

יש כמה דרכים בביאור הדין של ספק ספיקא לקולא. לדעות שספק דאורייתא לחומרא הוא מדרבנן, כאשר יש ספק על הספק דינו כספק דרבנן לקולא. לעומת זאת יש המסבירים זאת מדין רוב, ודנו בזה המפרשים בזה האם הוא מטעם רוב מקרים או מטעם רוב צדדי הספק. טעם נוסף המובא באחרונים הוא שבשונה מבספק אחד בשני ספיקות לא החמירה התורה

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא הלכה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

[[קטגוריה:משפט עברי: הכרעת הדין]] [[קטגוריה:משפט עברי: דיני ספיקות|*]] [[קטגוריה:דיני ספקות]] [[קטגוריה:מונחים תלמודיים]] [[קטגוריה:כללים ועקרונות בהלכה]]