טיבור שר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. טיבור שר (במקור רובינשטיין; בהונגרית: Scher Tibor; קישקרש, 27 ביולי 1912[1] – בודפשט, 2 ביולי 1975)[2] היה היסטוריון העת העתיקה, רב, מומחה במדעי יהדות, השפה העברית והמחקר שקשור לעברית, ספרן,[3] דוקטור למדעים בהיסטוריה, (1963) פרופסור באוניברסיטה.
ביוגרפיה
טיבור רובינשטיין נולד כבנם של אנטל רובינשטיין, מורה בבית ספר עממי ושל אילונה שר, אך מאוחר יותר אומץ (מסיבה בלתי ידועה) על ידי אהרון שר, בעל משרה בקהילה היהודית ואסתר ליכטמן וכך הפך שם משפחתו לשֶר. הוא סיים את לימודיו העל תיכוניים באוניברסיטת פאזמאני פטר (כיום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד) ובבית המדרש לרבנים בבודפשט (1936). הוא היה מורה בגימנסיה עד 1945. לאחר מכן בשנים 1946–1948 היה נספח תרבות בארץ ישראל וראש "המכון ההונגרי" בירושלים.[4] בשנים 1948–1950 היה ראש לשכת הדקאן בפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת אטווש לוראנד ובשנים 1950–1952 היה מנהל הספרייה של האקדמיה ההונגרית למדעים. בתקופה זו הוקמה הספרייה המזרחנית של האקדמיה ההונגרית למדעים. בשנים 1952–1956 היה מנהל ספריית האוניברסיטה של פץ'. במשך שנתיים עבד במכון להיסטוריה של האקדמיה האוקראינית למדעים. מ-1958 ועד מותו היה פרופסור חבר במחלקה למדעי הספרנות, ולאחר מכן של המזרח העתיק של אוניברסיטת אטווש לוראנד. מאמריו פורסמו ב"סקירת הספרים ההונגרית" (Magyar Könyvszemle),ב-Acta Orientalia, וב"הספרן" (Könyvtáros).
חייו הפרטיים
הוא היה בעלה של אולגה שיק, זמרת אופרה ומורה לשירה, אותה נשא לאישה ב-31 באוקטובר 1940 בבודפשט. הם התגרשו ב-1954.[5] אשתו השנייה הייתה ורוניקה סרדג'וק, אותה נשא לאישה ב-1955 בבודפשט.
עבודותיו העיקריות
- רוחות מזיקות בתנ"ך ובספרות התלמודית (עבודת דוקטורט, בודפשט, 1936)[6]
- היסטוריה קצרה של ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים (בודפשט, 1951)
- הספר ההונגרי והספרייה בתקופת המלחמות עם טורקיה והמאבק לעצמאות לאומית (בודפשט, 1962)
- מצבו החברתי ותפקידיו של הסופר בחברות העתיקות במזרח התיכון (הדיסרטציה לדוקטורט, 1963)
- כתובות פיניקיות וכנעניות (בודפשט, 1973)
ראו גם
- המכון למורשת לאומית - קברים לאומיים הרב טיבור שר
- טיבור שר ביוגרפיה באתר Arcanum
- הספד לפטירתו של הרב טיבור שר (בגרמנית)
לקריאה נוספת
- Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (נתוניו במוזיאון הספרותי פטפי)
- Magyar életrajzi lexikon III: Kiegészítő kötet (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1981. ISBN 963-05-2500-3 (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש. כרך השלמה. 1981)
הערות שוליים
- ^ "Születési bejegyzése a kiskőrösi polgári születési akv. 238/1912. folyószáma alatt".
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest XI. kerületi polgári halotti akv. 935/1975. folyószáma alatt".
- ^ Nemzeti Örökség Intézet
- ^ The Hungarian Institute in Jerusalem played an interesting part in the history of Hungarian – Israeli relations. It existed between 1946 and 1948. Tibor Scher was the head of it. Dealing with the topic is of high importance for several reasons. The People’s Republic of Hungary did not have any formal relations with the State of Israel until 1950 when István Romhányi was appointed to be Chargé d’Affaires of Hungary in Tel-Aviv. Although Israel – formerly known as Mandatory Palestine – had a community of about 100,000 Hungarian speaking residents, their interests were not represented. The Institute tried to take care of them but its primary mission involved the development of Hungarian – Israeli cultural relationships. However, that mission failed because of internal and external circumstances. Namely, the first Arab-Israeli war broke out in May 1948; and the Hungarian authorities did not provide a wholehearted support for the Institute.
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári házassági akv. 1410/1940. folyószáma alatt".
- ^ רוחות מזיקות בתנ"ך. עבודת דוקטורט
טיבור שר34638168Q80972647