טיבור פטרפי
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית רופא ריקה. טיבור פטרפי (במקור רוזנפלד, בהונגרית: Péterfi Tibor; דז', 22 ביוני 1883 – בודפשט, 13 בינואר 1953) היה דוקטור לרפואה (MD) יהודי-הונגרי, היסטולוג, פרופסור באוניברסיטה, ואחיו הבכור של העיתונאי ומבקר המוזיקה אישטוואן פטרפי (1884–1962).
תחום מחקריו העיקרי היה ציטולוגיה והיסטולוגיה ניסיונית, תוך התייחסות מיוחדת לתכונות הפיזיקליות-כימיות של תאים ורקמות.
ביוגרפיה
נעוריו ולימודיו
טיבור רוזנפלד נולד במשפחה יהודית כבנם של ז'יגמונד פטרפי (רוזנפלד) (1845–1917), מהנדס רכבות ומנהל כללי ושל ברטה ארליך (1864–1930). בשנות ה-90 של המאה ה-19 הוא עבר לקולוז'וואר עם הוריו ושני אחיו. את לימודיו התיכוניים השלים שם. תחילה התכונן להיות מורה, כתב סיפורים ושירים בעיתונים האוניברסיטאיים של קולוז'וואר ושל בודפשט ובעיתון הנוער. מאמריו בנושאי מדעי הטבע ופילוסופיה פורסמו בכתבי העת לנוער "אוניברסיטה", "המאה העשרים" ועוד. בשנת 1906 קיבל את התואר של כדוקטור לרפואה באוניברסיטת פרנץ יוזף ההונגרית המלכותית בקולוז'וואר.[1]
קריירה
לאחר קבלת תואר ברפואה, הוא עבד מספטמבר 1907 עם אישטוואן אפאטי במחלקה לזואולוגיה של אוניברסיטת קולוז'וואר, אחר כך תחת ניהולו של מיהאי לנהושק במכון האנטומיה מס' 1 של אוניברסיטת בודפשט (כיום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד), ונבחר תחילה כמרצה, ולאחר מכן מונה למרצה בכיר. במהלך מלחמת העולם הראשונה, ביצע שירות בחזית כרופא ראשי (כמילואים) של גדוד רגלי מספר 2. בשנת 1916, קיבל הסמכה פרטית (שלא חלק מהסגל) להוראה באוניברסיטה בתחום "האנטומיה וההיסטולוגיה של הקרביים".[2] תקופה קצרה עבד באוניברסיטת ארז'בט בברטיסלאבה (אז הונגריה עם שפת הוראה בהונגרית), שם הופקד גם על ניהול הבנייה והציוד של המכון לאנטומיה (1918). בפברואר 1919 הזמינה אותו אוניברסיטת דברצן למחלקה לאנטומיה, אך הוא לא הצליח להענות להזמנה בשבועות הסוערים שלפני הרפובליקה הסובייטית ההונגרית. הוא השתתף במהפכת החרציות ונבחר למזכיר מועצת הבריאות הלאומית במהלך הרפובליקה הסובייטית ההונגרית.[3]
לאחר נפילת הרפובליקה, נשללה ממנו זכותו להרצות, הוא עזב את הונגריה ועבר לפראג, שם לימד בקורסים באוניברסיטה הגרמנית של פראג בשנים 1919–1920. באותו יצר קשר עם מפעלי צייס בינה, שהתעניינו בהמצאתו, המיקרומניפולטור. לאחר שנה וחצי של עבודה, המכשיר הושלם ושימש למחקר תאים. המכשיר איפשר למדוד את התופעות החשמליות המתרחשות בתוך גוף התא ולבצע התערבויות באמצעות "ניתוח תאים". בשנת 1921, הוא הוצב לעמוד בראש יחידת מעבדה ביולוגית עצמאית במכון הקיסר וילהלם לכימיה פיזיקלית ואלקטרוכימיה, והחזיק בתפקיד זה עד 1934. באותה תקופה נאלץ לעזוב את גרמניה הנאצית בשל יהדותו, ועבד תחילה במכון לזואולוגיה של אוניברסיטת קיימברידג', ולאחר מכן מ-1936 עד 1939 במכון לביולוגיה בקופנהגן. באביב 1939 הוזמן למכון להיסטולוגיה ופיתוח של אוניברסיטת איסטנבול. בשנת 1944 מונה שם לפרופסור מן המניין ולראש המחלקה. לאחר מלחמת העולם השנייה חזר להונגריה, אך לא הצליח להמשיך בעבודתו עקב מחלתו הקשה. את שנותיו האחרונות בילה בבית חולים.
עבודותיו
- הערות על הפילוסופיה של דריאש. (המאה העשרים, 1911, 1)
- תורת הרקמות. 2 כרכים. בודפשט, 1909–1911
- שרירי שלפוחית השתן האנושית – מחקרים על הקשר בין ספירולי שרירים ואינפיברילים. (עלון מתמטי ומדעי הטבע, 1913)
- ייעוד רפואי והשקפת עולם. (שבועון רפואי, 1919, 14.)
- השיטה המיקרו-כירורגית. Handbuch der biologischen Arbeitsmethoden. ינה, 1923
- Methodik der wissenschaftlichen Biologie . ברלין, ספרינגר, 1928
פרסים והוקרה
- צלב הצטיינות מוכתר זהב על סרט של מדליית האבירות (1915)
- צלב האבירים של מסדר פרנץ יוזף עם עיטור צבאי (1917)[4]
לקריאה נוספת
- Donáth Tibor (1983-12-11). "Dr. Péteri Tibor". Orvosi Hetilap. 124 (50): 3061–3062.
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת
- Révai nagy lexikona XV. kötet (Ottó–Racine). Budapest: Révai Testvérek Irodalmi Intézet Részvénytársaság. 1922. (הלקסיקון הגדול של רוואי)
- Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái X. (Ótócska–Popea). Budapest: Hornyánszky. 1905. (יוז'ף סיניאי: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים)
ראו גם
- A magyar társadalom lexikonja. Budapest, A Magyar Társadalom Lexikona Kiadóvállalat, 1930. (לקסיקון חברתי הונגרי)
- Gergely András: Jeles magyar zsidó orvosok lexikona. Budapest, Makkabi, 2001 (אנדראש גרגיי:רופאים יהודים הונגרים מפורסמים ומצטיינים. בודפשט. הוצאת מכבי. 2001)
- Magyar életrajzi lexikon II. (L–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1969. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- Új magyar életrajzi lexikon V. (P–S). Főszerk. Markó László. Budapest: Magyar Könyvklub. 2004. ISBN 963-547-414-8 (לקסיקון ביוגרפי הונגרי חדש)
הערות שוליים
טיבור פטרפי37494579Q12355937