דין משמעתי בצה"ל

הדין המשמעתי בצה"ל הוא הליך משמעתי לפי חוק, המשמש כלי מרכזי בידי צה"ל לאכיפת חוק השיפוט הצבאי. בחוק זה מוסדרים הכללים המאפשרים את עריכת הדין המשמעתי. להליך זה אף יוחדה פקודת מטכ"ל.

תחולתו של הדין המשמעתי

הדין המשמעתי נועד להעניק סמכויות לאכוף את המשמעת בצה"ל שלא באמצעים משפטיים ולא בכפוף לסדרי דין כגון עדים וראיות. למרות זאת כל תחום הדין המשמעתי כפוף לפיקוחה של הפרקליטות הצבאית (קיים מדור מיוחד לשם כך) והוא ניתן לביטול על ידה במקרים שבהם הדין הפלילי גובר, או במקרים של חריגה מסמכות וכדומה. לחלופין, על פי הוראת הפרקליטות הצבאית ניתן לעיתים לשפוט אף חיילים שאינם עומדים בקריטריונים הדרושים לעמידה לדין משמעתי.

עבירות הניתנות לשיפוט בדין משמעתי

על פי חוק השיפוט הצבאי חייל עשוי להשפט בדין משמעתי על עבירות אלה:

• עבירות צבאיות (כלומר העבירות שנקבעו בסעיפים 43 עד 135 לחוק השיפוט הצבאי).
• עבירות תעבורה.
• עבירות על תקנות שירות ביטחון בעניין חובות אנשי מילואים שאינם בשירות מילואים פעיל.
• עבירות על חוקי צער בעלי חיים.

וזאת בתנאי שהעונש המרבי הקבוע לעבירה לפי החוק אינו חמור משלוש שנות מאסר.

חוץ ממגבלות אלו המפורטות בחוק השיפוט הצבאי, הוטלו בפקודות הצבא מגבלות שונות נוספות על סמכויות קציני השיפוט ולא כל קצין שיפוט רשאי לדון בכל תלונה. בין היתר נאסר השיפוט בעבירה שנפתחה בגינה חקירת מצ"ח או שחובה לפי הפקודות לפתוח בגינה חקירה כזאת. כן נאסר השיפוט בעבירות תנועה חמורות מסוימות. במקרים אלה רשאי פרקליט צבאי לאשר את השיפוט בדין משמעתי.

בעבירות מסוימות נקבעו מגבלות נוספות לגבי זהות קצין השיפוט:

• עבירות ביטחון מידע או עבירות תנועה: רשאי לשפוט קצין מדרגת סא"ל ומעלה.
• עבירות פליליות מסוימות: רשאי לשפוט קצין מדרגת אל"ם ומעלה שהוא משפטן או שעבר הכשרה מיוחדת לכך.
• עבירת נסיעה בטרמפים: רשאי לשפוט קצין מדרגת אל"ם ומעלה.
• עבירת נסיעה בטרמפים בעקבות מבצע של המשטרה הצבאית: רשאי לשפוט קצין מדרגת תא"ל ומעלה (בדרך כלל קמצ"ר).

טופס תלונה ודיון – טופס 630

דין משמעתי הוא הליך שבו יש חשיבות רבה לתיעוד ההליכים. בידי קצין השיפוט נתונה, בין השאר, הסמכות לעצור את החייל. מסיבה זו הטופס כולל פרטים רבים הקשורים לדין המשמעתי. במהלך הדיון המשמעתי חייב קצין השיפוט למלא את כל הפרטים הללו על מנת לתאר כדין את מהלך הדיון. מילוי פגום של טופס התלונה עשוי לגרור התערבות של הפרקליטות הצבאית שתבטל את תקפות גזר הדין.

חלקיו העיקריים של הטופס כוללים את פרטיו האישיים של החייל, פרטי קצין השיפוט והחלק של מהלך הדיון (עדויות, ראיות, החלטה לזיכוי או לחיוב והעונש).

בנוסף, ובניגוד לטפסים רבים אחרים המצויים בשימוש צבאי, בטופס זה יש מידע רב לקצין שמנהל את הדיון. רוב המידע כולל פירוט של העבירות הנפוצות ביותר הנדונות בדין משמעתי וכן פירוט של סמכויות קציני השיפוט השונים.

טופס הנמקה

בהליכים משפטיים שאינם בצבא, כלומר הליכים פליליים או אזרחיים, השופט שיושב בדין מנמק תמיד את החלטתו. אחד החריגים לכלל זה הוא כאשר נחוצה החלטה מיידית של בית המשפט מפאת הנסיבות (לדוגמה: עורך דין המבקש צו הביאס קורפוס עבור אדם שנכלא מעבר לתקופה הקבועה בחוקי המדינה מבלי ששופט יאשר זאת) אז בית המשפט נותן החלטה מיידית לגופו של עניין ומוסר את נימוקיו במועד מאוחר יותר.

המצב בדין משמעתי שונה באופן מהותי. לפי הנחיותיו של הפרקליט הצבאי הראשי, קצין שיפוט שדן חייל לעונש מחבוש בפועל מחויב למלא טופס הנמקה שבו הוא מסביר מדוע החליט על העונש כפי שהוא. לדוגמה: קצין שיפוט יכול להרשיע חייל על סמך עדות של חייל אחר ולציין זאת כנימוק להרשעה. נימוק לעונש עשוי להיות, לדוגמה, עברו המשמעתי של החייל.

בשנת 2005 עתר לבג"ץ החייל יוסף פילנט. בפסק דינם, מתחו השופטים ביקורת נוקבת על כך שאין הם יכולים לדעת מה היו נימוקיו של קצין השיפוט ורמזו לנציג המדינה כי הפרקליטות הצבאית צריכה לטפל בנושא בדחיפות. זמן קצר לאחר מכן הוציא הפצ"ר את ההוראה שחייבה את קציני השיפוט לנמק כל החלטה של עונש מחבוש, הנמקה שבלעדיה חל איסור לכלוא חייל.

הגשת תלונה

על כל תלונה להיות מוגשת בהקדם ולא יאוחר מ-7 ימים מיום ביצוע העבירה או מהיום בו נודע לראשונה על ביצועה.

הגשת תלונה היא הדרך העיקרית שבה נאכפת המשמעת. בגלל טווח הפעולות הנרחב שמאפשר הדין המשמעתי בצה"ל, נקבעו בחוק סייגים המגבילים את הסמכות להגיש תלונה.

בעלי התפקידים המוסמכים להגיש תלונה:

• מפקד הממונה על החייל (גם אם דרגתו אינה גבוהה מזו של החייל).
• כל קצין שיפוט מדרגת סגן-נגד חייל המשרת ביחידתו או נגד חייל שעבר עבירת משטר ומשמעת בתחומי המחנה שלו ובתנאי שהוא נמוך ממנו בדרגה.
• נגד בכיר (החל מדרגת רס"ר) נגד כל חייל המשרת ביחידה הנמוך ממנו בדרגה.
• רס"ר משמעת נגד כל חייל, גם הגבוה ממנו בדרגה, המצוי במחנה שעבר עבירת משטר ומשמעת (למעט מפקד המחנה) או נגד כל חייל נמוך ממנו בדרגה שעבר עבירת הופעה ולבוש או התנהגות פרועה בכל מקום שאינו בסיס צבאי.
• במחנה רב יחידתי רשאים כל נגד בכיר, ש"ג ומש"ק משמעת להגיש תלונה נגד כל חייל החונה בשטח המחנה בגין עבירת משטר ומשמעת.
• מפקד מרפאה או אחראי מרפאה צבאית מוסמכים להגיש תלונה נגד כל חייל הנמוך מהם בדרגה שביצע עבירת משטר ומשמעת בתחומי המרפאה.
• שוטר צבאי רשאי להגיש תלונה נגד כל חייל, בכל דרגה ובכל מקום.
• חייל שדרגתו גבוהה לפחות בשתי דרגות מעל דרגת מקבל התלונה.
• אפשרות נוספת היא שפרקליט צבאי פוקד להעמיד חייל לדין משמעתי ואז מקבל הפקודה מעמיד את החייל לדין משמעתי גם אם הוא לא עומד בתנאים האחרים.

מפקדו של החייל אמנם יכול להגיש נגדו תלונה ואף למלא את התפקיד של קצין שיפוט, אולם במקרה שהחייל מואשם בעבירה כלשהי כלפי המפקד, מפקדו של החייל לא יכול לשפוט אותו בגלל ניגוד עניינים. למרות שהצבא מקפיד על אכיפת הכללים, במקרה של הגשת תלונה שלא בסמכות לא נהוג לבטל את התלונה. ההסברים שנותנת הפרקליטות הצבאית לכך היא שאמנם הייתה הפרה של הכללים, אך אין מדובר בדבר מהותי להליך המשמעתי.

לפי סעיף 136 (א) בחוק השיפוט הצבאי קצינים בדרגת רב-אלוף (בדרך כלל רלוונטי רק לגבי הרמטכ"ל המכהן) אינם יכולים לעמוד לדין משמעתי. אם קצין בדרגת רב-אלוף עבר עבירה הנתונה לדין משמעתי, שר הביטחון יכול לנזוף בו, לכתוב הערה בתיקו האישי או לפטר אותו מתפקידו; כמו כן ניתן להעמידו, ככל חייל, בפני בית דין צבאי. הוראות דומות קיימות בחוק אף לגבי שופטים צבאיים משפטנים בבתי הדין הצבאיים. נהוג שקצינים בדרגה גבוהה (תת-אלוף ואלוף) אינם נשפטים בדין משמעתי אלא נשפטים בבית דין צבאי במקרה של עבירה חמורה. במקרים חמורים נהוג לזמנם לבירור בפני הרמטכ"ל.

הדיון בתלונה

לאחר שהוגשה תלונה, היא מובאת לדיון בפני קצין שיפוט (שאיננו משפטן). קצין שיפוט, הוא קצין בדרגת סגן, שעבר בהצלחה את מבחן חוק השיפוט הצבאי וקצין בדרגת סרן ומעלה, שעבר בהצלחה מבחן דין משמעתי בבית הספר למשפט צבאי. החל מ־2009, מעבר מבחן כזה הוא תנאי לקבלת כל דרגה מסרן ומעלה.
ישנם שלושה סוגים של קציני שיפוט:

• קצין שיפוט זוטר: כל קצין שיפוט שדרגת הכתף שלו היא סגן או סרן.
• קצין שיפוט בכיר: כל קצין שיפוט שדרגת הכתף שלו היא רב-סרן עד רב-אלוף.
• קצין שיפוט בכיר מיוחד: קצין שיפוט בעל מינוי או הכשרה מיוחדת לדון בסוג עבירות מסוימות או עבירה ספציפית.

בשלב הראשון של הדיון בתלונה קצין השיפוט מוודא את זהותו של החייל ומודיע לו מה ההאשמות נגדו. לאחר מכן ניתנת לחייל אפשרות לסרב להישפט בפני הקצין ולבקש להישפט בפני מפקדו של הקצין או בפני בית דין צבאי במידה והקצין השופט הוא קצין שיפוט בכיר כפי שיוסבר בהמשך.

לעיתים קצין השיפוט סבור שאין מקום לתלונה. כלומר, הוא סבור שבגלל נסיבות העניין אין להאשים את החייל אלא לנקוט באמצעים פחות נוקשים מאשר העמדה לדין (דוגמה למקרה כזה היא כאשר מפקד בטירונות מגיש בתחילת הטירונות תלונה נגד חייל ומפקד בכיר יותר מחליט שבגלל שהחייל חדש ועדיין לא מכיר את מערכת החוקים הצבאית אין טעם להעמיד אותו לדין). במקרה כזה יש סמכות חוקית לקצין השיפוט להורות על ביטול התלונה מבלי לדון בה כלל.

בחוק השיפוט הצבאי יש סעיף מיוחד, 159, הקובע כיצד קצין השיפוט ינהל את הדין המשמעתי:

קצין שיפוט לא ידון נאשם ולא יגבה עדויות אלא בפניו וכן לא יעיין בעדויות בכתב אלא אם כן ניתנה לנאשם הזדמנות לעיין בהם; בתחילת הדיון יקרא בפניו את דברי התלונה, ולפני מתן הפסק יתן לו הזדמנות להשמיע את דברו.

מסעיף זה נובע שסדר הפעולות בדיון בתלונה הוא:

• זיהוי החייל
• הקראת ההאשמות
• גביית עדויות
• פסק דין (אשם או זכאי)
• גזירת עונש

סירוב להישפט

אם חייל מסרב להישפט בפני קצין השיפוט הדיון בתלונה עובר אל מפקדו של קצין השיפוט. בנוסף, אם קצין השיפוט הראשון היה קצין שיפוט זוטר, התלונה חייבת לעבור לדיון בפני קצין שיפוט בכיר (לדוגמה, אם חייל מסרב להישפט אצל קצין בדרגת סגן, דרגתו של קצין השיפוט השני חייבת להיות רב-סרן ומעלה כיוון שמדרגה זו קצין השיפוט נחשב לקצין שיפוט בכיר).

כאשר חייל נשפט מלכתחילה בפני קצין שיפוט בכיר הוא רשאי לבקש להישפט בפני מפקדו של קצין השיפוט, כמו במקרה של קצין שיפוט זוטר, אך הוא גם רשאי לבקש להישפט בפני בית דין צבאי. במקרה כזה ממונה קצין-בודק מתוך היחידה שתפקידו הוא לבדוק את נסיבות העבירה, לגבות עדויות ולכתוב את טענותיו של הנאשם. את הדו"ח של הקצין שולחים לפרקליט צבאי המחליט האם הסירוב מוצדק. הפרקליט יכול לאשר להחזיר את הדיון בתלונה למפקדו של קצין השיפוט הראשון למרות סירובו של הנאשם אולם כל עוד לא התקבל אישור ההליך מעוכב.

כיוון שלכאורה חייל יכול לסרב להישפט שוב ושוב ולבסוף להגיע לדיון בפני מפקדי צה"ל הבכירים ביותר, נקבעו בחוק השיפוט הצבאי סייגים המגבילים זכות זו:

• חייל יכול לסרב להישפט רק פעם אחת.
• לא ניתן לסרב להישפט בפני הרמטכ"ל, כיוון שדרגתו היא הבכירה ביותר.

חוות דעת סניגור

בהליכי דין משמעתי, לא קיימת אפשרות ייצוג על ידי עורך דין, אך קיימת האפשרות להציג לקצין השיפוט חוות דעת מאת סנגור, שלעיתים יש בה כדי להציף בפני קצין השיפוט כשלים משפטיים או ראייתיים שעשויים לסייע לנאשם.

הפסק והעונש

לאחר שקצין השיפוט דן בתלונה הוא מחליט מה הפסק. בגלל שמדובר בדין משמעתי יש שתי אפשרויות בלבד: אשם או זכאי.

במקרה שבו החייל נמצא אשם, קצין השיפוט חייב לגזור עליו עונש במגבלות הסמכויות הנתונות לו ובמקרה של חריגה מסמכויות הפסק בטל אלא אם כן אושר על ידי הפצ"ר או סגנו. העונשים המשמעתיים הם לפי סעיפים 152–153 בחוק השיפוט הצבאי:

• התראה.
• ריתוק למחנה או לאונייה (עד שבעה ימים לקצין שיפוט זוטר ועד 35 ימים לקצין שיפוט בכיר).
  חייל בעל "פטור" רפואי, המונע ממנו ללון במחנה או באונייה, ישהה בהם עד השעה 20:00, וישוב למחרת בבוקר. חייל שרופא המליץ שינוח בביתו ("גימלים"), ינוח בביתו גם אם הוא מרותק; קצין השיפוט רשאי להאריך את תקופת הריתוק במספר ימי הגימלים שקיבל החייל על אותו טופס 630 שבו נידון לריתוק; אם לא יעשה כן, ימי הריתוק ימשיכו להיספר אף על פי שהחייל נמצא בביתו ואינו מרותק בפועל. הקלת תנאי שירות שמאפשרת לחייל ללון בביתו ("הת"ש") אינה בתוקף, וניתן לרתק חייל בעל הקלה כזאת.
• קנס. (קצין שיפוט זוטר רשאי לקנוס עד סכום השווה לשכר יסוד חודשי של טוראי בשירות חובה כפי שהוא בשעת הטלת העונש, ואם הנידון חייל בשירות חובה – עד שישית מהסכום, וקצין שיפוט בכיר רשאי לקנוס עד שני שכרי יסוד חודשיים של טוראי בשירות חובה ואם הנידון חייל בשירות חובה – עד שליש מהסכום).
• נזיפה.
• נזיפה חמורה (רשאי רק קצין שיפוט בכיר).
• מחבוש (רק קצין שיפוט בכיר רשאי להטיל עונש מחבוש והסמכות משתנה לפי דרגת השופט: רס"ן, סא"ל, אל"ם ומעלה).
• הורדה בדרגה אחת, בתנאי שדרגת הנאשם אינה למעלה מדרגת סמל ראשון (רק לקצין שיפוט בכיר).

העונש היחיד שקצין שיפוט יכול לתת על תנאי הוא עונש המחבוש, את כל העונשים האחרים יש לבצע מיד או לאחר תקופת זמן מסוימת במידה וקצין השיפוט החליט לדחות את ביצוע העונש.

למרות האמור בחוק השיפוט הצבאי הפרקליטות הצבאית מטילה מגבלות נוספות על קציני השיפוט ואף מחלקת את סמכויות קציני השיפוט השונים, באופן פרטני יותר מהאמור בחוק, לפי דרגותיהם. למעשה יש לנהוג לפי טבלת העונשים שפרסמה הפרקליטות הצבאית:

סמכויות ענישה של רמות השיפוט השונות הלכה למעשה
העונש	סגן או סרן (קש"ז)	סרן במינוי מ"פ ביחידה לוחמת או מקבילו בחיל הים או האוויר (קש"ז)	רב-סרן (קש"ב)	סגן-אלוף (קש"ב)	אלוף-משנה ומעלה (קש"ב)
התראה	מוסמך	מוסמך	מוסמך	מוסמך	מוסמך
ריתוק	עד 7 ימים	עד 21 ימים	עד 21 ימים	עד 28 ימים	עד 35 ימים
נזיפה	מוסמך	מוסמך	מוסמך	מוסמך	מוסמך
נזיפה חמורה	לא מוסמך	לא מוסמך	מוסמך	מוסמך	מוסמך
קנס לחיילי חובה	1/6 משכ"ט*	1/6 משכ"ט	1/3 משכ"ט	1/3 משכ"ט	1/3 משכ"ט
קנס לחיילי קבע או מילואים	שכ"ט אחד	שכ"ט אחד	שני שכ"ט	שני שכ"ט	שני שכ"ט
קנס לחיילי מילואים בעבירות העדר מן השירות ואיבוד קשר עם היחידה	4 שכ"ט	4 שכ"ט	4 שכ"ט	4 שכ"ט	4 שכ"ט
הורדה בדרגה (אם דרגת הנידון אינה עולה על דרגת סמ"ר)	לא מוסמך	לא מוסמך	לא מוסמך	דרגה אחת	דרגה אחת
שלילת רישיון נהיגה צבאי בגין עבירות תנועה (ייתכן גם בנוסף לעונש אחר)	לא מוסמך	לא מוסמך	מוסמך עד 3 חודשים (במידה ומשמש בתקן סגן-אלוף)	מוסמך עד 3 חודשים	מוסמך עד 3 חודשים
מחבוש	לא מוסמך	עד 5 ימים	עד 10 ימים	עד 20 ימים	עד 30 ימים
מחבוש בגין העדר מן השירות עד 24 שעות	לא מוסמך	עד יומיים	עד 4 ימים	עד 6 ימים	עד 8 ימים
מחבוש בגין עבירת הופעה ולבוש מהרשעה שנייה ואילך	לא מוסמך	עד יומיים	עד 4 ימים	עד 6 ימים	עד 8 ימים
פיצויים בגין נזק שנגרם כתוצאה מהעבירה	1/2 שכ"ט	1/2 שכ"ט	3 שכ"ט	3 שכ"ט	3 שכ"ט

*משכ"ט – משכר יסוד חודשי של טוראי בשירות חובה כפי שהוא בשעת הטלת העונש

קיימות מגבלות על קציני השיפוט השונים בנוגע לצבירת עונשים, כלומר אם קצין שיפוט שופט חייל על שתי עבירות שונות וגוזר עליו שני עונשים נפרדים, אין זה אומר שמספר רב של עונשים יחולו האחד בסמוך לשני.
על פי חוק השיפוט הצבאי סעיף 157ז' עונש מחבוש ניתן לצבירה עד 70 ימים, אולם כמו בסמכויות הענישה, גם כאן הטילה הפרקליטות הצבאית מגבלות נוספות:

המגבלות בדבר צבירת עונשים
העונש	סגן או סרן (קש"ז)	סרן במינוי מ"פ ביחידה לוחמת או מקבילו בחיל הים או האוויר (קש"ז)	רב-סרן (קש"ב)	סגן-אלוף (קש"ב)	אלוף-משנה (קש"ב)
צבירת עונשי מחבוש	לא מוסמך	עד 10 ימים	עד 15 ימים	עד 30 ימים	עד 45 ימים
צבירת עונשי מחבוש על תנאי	לא מוסמך	עד 20 ימים	עד 30 ימים	עד 50 ימים	עד 70 ימים

ערר

בדומה לכל הליך משפטי מינהלי, גם בדין משמעתי חייל יכול להגיש ערר בפני מפקדו של קצין השיפוט על תוצאות הדיון בתלונה. ניתן לערור על תוצאות התלונה פעם אחת בלבד, כך שתוצאת הערר היא תוצאה סופית.

במקרה שהחייל בוחר לערור בפני קצין שיפוט בכיר, על פי הפקודות, עליו לעשות זאת בתוך שלושה ימים ממתן פסק הדין בתלונה, או 15 ימים אם פרקליט צבאי הורה על ההעמדה לדין.

במקרה שבו החייל כבר ריצה את עונשו, הערר התקבל ובוטלה ההרשעה, החייל מקבל פיצוי מסוים על העונש שריצה לשווא.

רק חייל שהורשע בדין יכול לערור על תוצאות הדיון. במקרים חריגים ביותר הפרקליט הצבאי שהורה על העמדה לדין של חייל יכול לערור בעצמו על תוצאות הדיון בתוך 15 ימים.

כאשר קצין השיפוט הוא הרמטכ"ל, אין אפשרות מבחינה חוקית לערור כיוון שהרמטכ"ל הוא הקצין הבכיר ביותר בצבא. במקרה הזה החייל יכול להגיש בקשה לרמטכ"ל לעיון חוזר בדרך שנקבעה בפקודות הצבא.

כאשר קצין דן בערר של חייל הוא יכול לעשות אחד מהדברים הבאים:

• לדחות את הערר.
• לקבל את הערר במלואו ולזכות את החייל.
• להקל בעונשו של החייל.
• להחמיר בעונשו של החייל. במקרה זה, קצין השיפוט חייב לתת לחייל הזדמנות לטעון דברים הקשורים לחומרת העונש.

בקשת מחילה

אפשרות נוספת שחוק השיפוט הצבאי מאפשר היא להגיש בקשת מחילה על העונש אל האלוף שאליו החייל כפוף מבחינת שרשרת הפיקוד. בניגוד לערעור, הקצין שאליו הוגשה בקשת המחילה יכול רק לקבל אותה באופן חלקי או מלא או לדחות אותה, אך הוא לא יכול להחמיר בעונשו של החייל.

התערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק

כיוון שברוב המקרים קציני השיפוט אינם משפטנים, היו מספר פעמים שבהם ההליכים נוהלו בניגוד לתקנות והפרקליטות הצבאית סירבה לבטל את התלונה למרות שיש לה את הסמכות החוקית לעשות זאת.

מספר חיילים הגישו עתירה לבג"ץ בנוגע להליכי דין משמעתי. שניים מפסקי הדין הבולטים הם:

• בג"ץ 266/05 יוסף פילנט והמטה למען א"י השלמה נגד אל"ם דני עפרוני ואל"ם דרור רופא. במקרה זה קבע בג"ץ כי סגן הפצ"ר שגה כשלא ביטל את פסק הדין נגד פילנט עקב הפגמים שנפלו בהליך. כיוון שהחייל הואשם בהסתה לסירוב פקודה במהלך תקופת ההתנתקות, עורר הדבר הדים רבים. בעקבות פסק זה החלה הפרקליטות הצבאית באכיפה מוגברת של קיום ההוראות הנוגעות לדין המשמעתי.
• בג"ץ 9003/05 גיא ברגר נגד סגן הפרקליט הצבאי הראשי, רס"ן אלי ויצמן - קצין שיפוט, סא"ל אבי לוי - קצין שיפוט. בפסק זה קבע בג"ץ הגדרה עקרונית לסמכותו של סגן הפרקליט הצבאי הראשי והיא שהוא לא משמש כערכאת ערעור על פסקי דין ואיננו חייב לקבל את גרסת החייל בנוגע למעשים בגינם הורשע.

ראו גם

• דין משמעתי
• ענישה בצה"ל
• בית דין צבאי
• חוק השיפוט הצבאי

קישורים חיצוניים

• נ' שדמי, ‏העונש בשיפוט הצבאי בצה"ל, מערכות 101, יוני 1956
• סמכויות קציני שיפוט(הקישור אינו פעיל) באתר צה"ל
• שי שמש, מפקד או שופט? הרפורמה בדין המשמעתי בצה"ל בראשית שנות האלפיים (אורכב 17.05.2017 בארכיון Wayback Machine), מערכות 470, מרץ 2017

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

דין משמעתי בצה"ל33650599