טופולב Tu-28
מאפיינים כלליים | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
סוג | מטוס יירוט כבד וארוך טווח | ||||||||||||
קוד נאט"ו | Fiddler | ||||||||||||
ארץ ייצור | ברית המועצות | ||||||||||||
יצרן | תוכנן במשרד תכנון ניסויי - טופולב יוצר במפעל 64 | ||||||||||||
טיסת בכורה | 18 במרץ 1961 | ||||||||||||
תקופת שירות | 1964–1990 (כ־26 שנים) | ||||||||||||
צוות | שניים - טייס ומפעיל מערכות מכ"ם | ||||||||||||
יחידות שיוצרו | 198 | ||||||||||||
משתמש ראשי | חיל ההגנה האווירית הסובייטי | ||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
תרשים | |||||||||||||
טופולב Tu-28 (קוד דיווח נאט"ו: Fiddler) היה מטוס יירוט ארוך טווח מייצור ברית המועצות. למרות שהסימון הרשמי שלו היה Tu-128 הוא לא היה בשימוש נרחב במערב. המטוס הזה היה מטוס היירוט הגדול והכבד ביותר שנכנס לשירות מבצעי.
המטוס פותח עקב הצורך של ברית המועצות להגן על האזור האווירי הצפוני של רוסיה ממפציצים המגיעים מהאזור הארקטי, חזית אווירית באורך של 5,000 קילומטר. עקב חוסר היכולת להחזיק מספר רב של בסיסים עם מטוסים קצרי טווח שהקנו הגנה נקודתית שיחדיו היו מכסים את החזית, חיל ההגנה האווירית הסובייטי החליט בסיסים מפוזרים המפעילים מטוסי יירוט ארוכי טווח בסיורים ארוכים להגנה מרחבית.
פיתוח המטוס התחיל בשנת 1958 עם התבססות על מטוס ההפצצה הTu-98 העל-קולי. המערב פגש את המטוס לראשונה במטס בטושינו בשנת 1961, בשנת 1963 סימון המטוס שונה ל-Tu-128 ובשל כך נוצר מצב בו הסימון הישן דבק במערב.
ייצור המטוס הופסק בשנת 1970 אחרי שיוצרו 198 יחידות. המטוס שירת בצורה מתמשכת לאורך של 26 שנים, והוחלף במטוסי מיג-31.
קישורים חיצוניים
25625211טופולב Tu-28